שלום חנוך, לא יודע איך לומר לך, אתה ענק

בגיל 68 שלום חנוך, צעיר נצחי, פותח את 2015 עם "חיות לילה בראש השנה", נותן את כל כולו לקהל, שמחזיר לו הרבה אהבה. כתבנו יובל אראל היה במועדון בארבי בתל-אביב

שלום חנוך, לא יודע איך לומר לך, אתה ענק

בגיל 68 שלום חנוך, צעיר נצחי, פותח את 2015 עם "חיות לילה בראש השנה", נותן את כל כולו לקהל, שמחזיר לו הרבה אהבה. כתבנו יובל אראל היה במועדון בארבי בתל-אביב

השבוע אמור שלום חנוך לשחרר שיר ראשון מתוך אלבום חדש העומד לצאת. גם בגיל 68 וקצת, הקיבוצניק הצעיר מחבורת לול ממשיך ליצור שירים חדשים, לצד סבב הופעות המושך אליו קהל רב, לוקח את הרגעים שבין מחוגי הזמן משנה אזרחית אחת לחדשה כדי להמשיך ולהעביר את המסר המוזיקלי.

מסע במכונת זמן מוזיקלית. חנוך בבארבי. צילום: יובל אראל

ה"פורסט גאמפ" שלי עם שלום חנוך מתחיל בחיבור עם אריק איינשטיין ובהרכב ההיסטורי המיתולוגי "תמוז", שהטריף את הקהל במועדון צוותא בתל-אביב.  עם השנים ובאופן טבעי אתה קצת מתנתק, מתחבר לחומרים חדשים, אבל בדי.אנ.אי שלך הכל כבר מוטמע, טבוע, צלילים, מילים ומנגינות. הפסיפס המוזיקלי ששלום חנוך טווה והטמיע בהוויה המקומית משובץ אצלי בחלקיקי הזיכרון, האחרון שבהם בנסיבות הטרגיות, עם לכתו מהעולם של אריק איינשטיין, החבר המוזיקלי וסוג של מנטור בוגר לשלום, מי שחיבר אותו להווייה התל אביבית של שלהי הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז. אני מעריך שהקיבוצניק הצעיר קיבל מאריק לא פעם הבהרות, הסברים והכוונות על איך ומה בסצנה.

כאשר נודע לי ששלום חנוך יופיע במועדון בארבי בתל-אביב בערב הסילבסטר במסגרת הסבב "חיות לילה", קפצתי על ההזדמנות להגיע ולחוות את האיש, הזמר, היוצר, המבצע, הרוקר. ליל רביעי, לקראת השעה אחת עשרה, מועדון בארבי סולד אאוט, צעירים בני עשרה, נשים וגברים בגילאי עשרים שלושים וגם קהל מבוגר יותר, ממאפירי השיער, חרושי הקמטים, שלום לוקח עימו את כל הגילאים והדורות.

שלום עולה לבמה בשיא הפשטות, חולצת טריקו גדולה, שבמהלך המופע, שנמשך כשעתיים תמימות, סופגת זיעה רבה. האמן נותן את כל כולו, לך תאמין שהבחור הצעיר ההוא משנות השבעים, ההיפי הקיבוצניק, שהגיע לעיר הגדולה עם רעמת תלתלים, עומד כעת על הבמה, שיערו לבן לחלוטין, בוהק מאור הזרקורים, נותן את האהבה לקהל בדרך שלו, מקבל את אהבת הקהל, מקצוען, טרובדור, אמן.

נשיקת חצות. חנוך וזוגתו לימור ירון עושים את זה על הבמה. צילום: יובל אראל

והליין אפ עשיר, מכסה כמעט את כל ההיסטוריה המוזיקלית של שלום. פותח עם השיר "אני שר" מתוך אלבומו המשותף עם אריק איינשטיין, "שבלול" משנת 1970, המהווה פס קול לסרט ההוא, אני נכנס למכונת הזמן ששלום התניע הרגע ויוצא יחד עימו למסע. שלום ממשיך עם "שיר דרך", שחותם את אלבום המופת ופורץ הדרך "חתונה לבנה", בדיוק בטיימינג ששלום שינה את סגנון שירתו מקול גבוה וצלול לצליל חרוך ועשן, צרוד קמעה.

איזו פתיחה מצוינת למופע, השירים רצים ומתחברים זה לזה, שלום עובר בין השנים והסגנונות, "לא יודע איך לומר לך" ממש מהימים הראשונים, עוד כששלום ניסה את מזלו עם מתי כספי ודני ליטני, לפני הקמת "תמוז", אני מהדק חגורות היטב במכונת הזמן המוזיקלית, נותן לזיכרונות ולאסוציאציות להתעופף ולרחף מול עיני,  הנה שלום לוקח את "חתונה לבנה", שיר הנושא מהאלבום.

עם השירים הדקות חולפות וממש מגיעים לקצה השעה הראשונה, עוד מעט חצות, שלום לוקח אתנחתא קצרה, פונה לקהל, שואל אם כדאי להקדים את הקטע של נשיקת החצות, "אני אשיר ואתם תתנשקו, או שאולי כולנו נתנשק". האמת שגם שלום מתנשק, כי כעת, בדיוק באמצע השיר "טיול ליפו" מתוך אלבום הסולו הראשון של שלו "אדם בתוך עצמו", בנות הזוג של הנגנים עולות לבמה וחולקות נשיקות עם חברי ההרכב, שלום מקבל נשיקה אחת ממושכת מזוגתו לימור ירון, שנה טובה!

והנה אנחנו כבר ברגעיה הראשונים של שנת 2015, המופע ממשיך הלאה, השירים ממשיכים לזרום, כל אחד הוא ציון דרך, כל אחד הוא מיתוס מוזיקלי. ככה זה כשאתה רוקר ישראלי תמידי, צעיר בנפשך. אני כבר משוחרר לחלוטין, עוצר קצת את קצב הצילום, מתחבר חזק למילים, למנגינות, לשירים, זה הרי בדי.אנ.אי, אי אפשר להתחמק מכך, הידיים, המילים, הגוף, רוק בעברית זה פנטסטי, במיוחד כשאלו צלילי ילדותך, נעוריך ובגרותך. שלום הוא המלך.

ליין אפ: אני שר, שיר דרך, רומן אמיתי, לא יודע, זה לא נח, חתונה לבנה, בואי לרקוד, קח לך אישה, בוכה רק לי, בלי לומר מילה, תאונה, טיול ליפו, מצלם, אהבה שקטה, קטע רוק ובלוז של רוני פיטרסון, אומרים שבלי, נגד הרוח, מה אתה עושה, אמא שלי, בגלגול הזה, ככה וככה, מחכים למשיח. הדרן ראשון: הדרכים, סוף עונת התפוזים. הדרן שני: מאיה.

השבוע אמור שלום חנוך לשחרר שיר ראשון מתוך אלבום חדש העומד לצאת. גם בגיל 68 וקצת, הקיבוצניק הצעיר מחבורת לול ממשיך ליצור שירים חדשים, לצד סבב הופעות המושך אליו קהל רב, לוקח את הרגעים שבין מחוגי הזמן משנה אזרחית אחת לחדשה כדי להמשיך ולהעביר את המסר המוזיקלי.

מסע במכונת זמן מוזיקלית. חנוך בבארבי. צילום: יובל אראל

ה"פורסט גאמפ" שלי עם שלום חנוך מתחיל בחיבור עם אריק איינשטיין ובהרכב ההיסטורי המיתולוגי "תמוז", שהטריף את הקהל במועדון צוותא בתל-אביב.  עם השנים ובאופן טבעי אתה קצת מתנתק, מתחבר לחומרים חדשים, אבל בדי.אנ.אי שלך הכל כבר מוטמע, טבוע, צלילים, מילים ומנגינות. הפסיפס המוזיקלי ששלום חנוך טווה והטמיע בהוויה המקומית משובץ אצלי בחלקיקי הזיכרון, האחרון שבהם בנסיבות הטרגיות, עם לכתו מהעולם של אריק איינשטיין, החבר המוזיקלי וסוג של מנטור בוגר לשלום, מי שחיבר אותו להווייה התל אביבית של שלהי הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז. אני מעריך שהקיבוצניק הצעיר קיבל מאריק לא פעם הבהרות, הסברים והכוונות על איך ומה בסצנה.

כאשר נודע לי ששלום חנוך יופיע במועדון בארבי בתל-אביב בערב הסילבסטר במסגרת הסבב "חיות לילה", קפצתי על ההזדמנות להגיע ולחוות את האיש, הזמר, היוצר, המבצע, הרוקר. ליל רביעי, לקראת השעה אחת עשרה, מועדון בארבי סולד אאוט, צעירים בני עשרה, נשים וגברים בגילאי עשרים שלושים וגם קהל מבוגר יותר, ממאפירי השיער, חרושי הקמטים, שלום לוקח עימו את כל הגילאים והדורות.

שלום עולה לבמה בשיא הפשטות, חולצת טריקו גדולה, שבמהלך המופע, שנמשך כשעתיים תמימות, סופגת זיעה רבה. האמן נותן את כל כולו, לך תאמין שהבחור הצעיר ההוא משנות השבעים, ההיפי הקיבוצניק, שהגיע לעיר הגדולה עם רעמת תלתלים, עומד כעת על הבמה, שיערו לבן לחלוטין, בוהק מאור הזרקורים, נותן את האהבה לקהל בדרך שלו, מקבל את אהבת הקהל, מקצוען, טרובדור, אמן.

נשיקת חצות. חנוך וזוגתו לימור ירון עושים את זה על הבמה. צילום: יובל אראל

והליין אפ עשיר, מכסה כמעט את כל ההיסטוריה המוזיקלית של שלום. פותח עם השיר "אני שר" מתוך אלבומו המשותף עם אריק איינשטיין, "שבלול" משנת 1970, המהווה פס קול לסרט ההוא, אני נכנס למכונת הזמן ששלום התניע הרגע ויוצא יחד עימו למסע. שלום ממשיך עם "שיר דרך", שחותם את אלבום המופת ופורץ הדרך "חתונה לבנה", בדיוק בטיימינג ששלום שינה את סגנון שירתו מקול גבוה וצלול לצליל חרוך ועשן, צרוד קמעה.

איזו פתיחה מצוינת למופע, השירים רצים ומתחברים זה לזה, שלום עובר בין השנים והסגנונות, "לא יודע איך לומר לך" ממש מהימים הראשונים, עוד כששלום ניסה את מזלו עם מתי כספי ודני ליטני, לפני הקמת "תמוז", אני מהדק חגורות היטב במכונת הזמן המוזיקלית, נותן לזיכרונות ולאסוציאציות להתעופף ולרחף מול עיני,  הנה שלום לוקח את "חתונה לבנה", שיר הנושא מהאלבום.

עם השירים הדקות חולפות וממש מגיעים לקצה השעה הראשונה, עוד מעט חצות, שלום לוקח אתנחתא קצרה, פונה לקהל, שואל אם כדאי להקדים את הקטע של נשיקת החצות, "אני אשיר ואתם תתנשקו, או שאולי כולנו נתנשק". האמת שגם שלום מתנשק, כי כעת, בדיוק באמצע השיר "טיול ליפו" מתוך אלבום הסולו הראשון של שלו "אדם בתוך עצמו", בנות הזוג של הנגנים עולות לבמה וחולקות נשיקות עם חברי ההרכב, שלום מקבל נשיקה אחת ממושכת מזוגתו לימור ירון, שנה טובה!

והנה אנחנו כבר ברגעיה הראשונים של שנת 2015, המופע ממשיך הלאה, השירים ממשיכים לזרום, כל אחד הוא ציון דרך, כל אחד הוא מיתוס מוזיקלי. ככה זה כשאתה רוקר ישראלי תמידי, צעיר בנפשך. אני כבר משוחרר לחלוטין, עוצר קצת את קצב הצילום, מתחבר חזק למילים, למנגינות, לשירים, זה הרי בדי.אנ.אי, אי אפשר להתחמק מכך, הידיים, המילים, הגוף, רוק בעברית זה פנטסטי, במיוחד כשאלו צלילי ילדותך, נעוריך ובגרותך. שלום הוא המלך.

ליין אפ: אני שר, שיר דרך, רומן אמיתי, לא יודע, זה לא נח, חתונה לבנה, בואי לרקוד, קח לך אישה, בוכה רק לי, בלי לומר מילה, תאונה, טיול ליפו, מצלם, אהבה שקטה, קטע רוק ובלוז של רוני פיטרסון, אומרים שבלי, נגד הרוח, מה אתה עושה, אמא שלי, בגלגול הזה, ככה וככה, מחכים למשיח. הדרן ראשון: הדרכים, סוף עונת התפוזים. הדרן שני: מאיה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן