Skip to content

פליטים דרום-סודניים מבקשים הגנה

כארבעים פליטים מדרום-סודן הפגינו הבוקר מול בניין נציבות האו"ם לפליטים בתל אביב. הפליטים מחו נגד החלטת משרד הפנים לגרש אותם בסוף מארס לדרום-סודן, וביקשו מהאו"ם הגנה לנוכח המשך הלחימה וההתקפות מהצפון ולנוכח המשבר ההומניטרי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

כארבעים פליטים מדרום-סודן הפגינו הבוקר מול בניין נציבות האו"ם לפליטים בתל אביב. הפליטים מחו נגד החלטת משרד הפנים לגרש אותם בסוף מארס לדרום-סודן, וביקשו מהאו"ם הגנה לנוכח המשך הלחימה וההתקפות מהצפון ולנוכח המשבר ההומניטרי

מאת שרון ליבנה

היום מתגוררים בישראל כ-700 מבקשי מקלט מדרום-סודן, רובם משפחות עם ילדים. רובם שוהים כאן כארבע שנים בערך, אך הם לא זכו להכרה כפליטים מצד משרד הפנים, אף שלרובם תעודות פליט מנציבות האו"ם.

בתחילת החודש הודיע משרד הפנים, כי עליהם "לעזוב מרצון"  תוך חודשיים, אחר כך יגורשו. ההודעה גרמה לבהלה בקרב הקהילה הדרום-סודנית בשל המצב הנוכחי בדרום-סודן. הם מספרים על חבריהם שחזרו מרצון מישראל מאז הוקמה המדינה החדשה, ונתקלו במציאות קשה מנשוא; על פעוט שמת בגלל היעדר טיפול רפואי, על אנשים שנרצחו, משפחות שברחו מהבית בגלל הפצצות מצבא צפון-סודן, על ילדים שאוכלים ארוחה אחת ביומיים.

(צילומים: שרון ליבנה)

בתדריך לעיתונות מתחילת החודש הזהירה תת-מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, ואלרי איימוס, כי בשל חוסר היציבות והמצב השורר במדינה, לעת עתה כל חזרה לדרום סודן צריכה להיעשות מרצון חופשי בלבד.

בדרום-סודן הוקמה מדינה חדשה ביולי 2011. הכרזת העצמאות נשאה עימה תקוות רבות לסיום עשרות שנים של התקפות מצד השלטונות הסודניים (בצפון סודן) ולסיום הפליטות עבור מאות אלפי אנשים. כחצי שנה חלפה ונראה כי המדינה הצעירה אינה מצליחה לתפקד ולספק ביטחון לתושביה. חבל הארץ חבול מעשרות שנות מלחמה והזנחה מכוונת, ובהעדר תשתיות תחבורה, חינוך, בריאות, דיור ורווחה, הוא רחוק מלהציע לתושבים הנוהרים אליו תנאי קיום והישרדות בסיסיים. על פי עדויות של ארגונים והערכות של האו"ם המצב ההומניטרי במדינה הוא על סף משבר חמור.

סוזי, אם לשלושה ילדים: "אני מפחדת לחזור, לא על עצמי אלא על הילדים שלי. המדינה החדשה צעירה מדי ואין שם ביטחון. בני הקטן מת כשברחתי בדרך לישראל, אני לא רוצה לאבד עוד ילדים".

ואיי, בן שתים-עשרה, מספר כי שמע שחבר שלו שחזר לדרום-סודן בשנה האחרונה סבל מרעב ולכן ברח עם משפחתו לאוגנדה השכנה.

חאלד, אב לשני ילדים: "אנחנו מבקשים שייתנו לנו להישאר בישראל עד שהמדינה שלנו תהיה בטוחה לילדינו ונוכל לחזור אליה."

משבר הומניטרי וקרבות שנמשכים

כיום, נזקקים מיליוני תושבים לסיוע הומניטרי כדי להשיג מזון ומים וברחבי דרום סודן פועלים כחמישים ארגונים שונים המעורבים בכשלושים פרויקטים של מתן סיוע הומניטרי דחוף.

סיוע רפואי, ואפילו בסיסי, אינו בהישג ידם של מרבית התושבים מאחר שכמעט אין תשתיות הבריאות באזורי הקונפליקט. כמו כן, במחנות הפליטים והעקורים ברחבי המדינה שוררים תנאים  קשים, ונשקפת סכנה של התפרצות מגיפות. אחוז התמותה בקרב ילדים עד גיל חמש הוא מהגבוהים בעולם ועומד על אחד מכל שבעה, ורק לרבע מהאוכלוסייה יש גישה לשירותי בריאות כלשהם.

האוכלוסייה האזרחית, אשר היתה הנפגעת העיקרית במשך שנים של מלחמת אזרחים, סובלת גם כיום מחוסר ביטחון ברמה הבסיסית ביותר. נשים וילדים הם הנפגעים העיקריים מתקריות אלימות ברחבי המדינה, מרעב, ומהיעדר תשתיות מוחלט, המביא לא רק לאחוזי תמותה גבוהים ולפגיעה בסיכוייהם לזכות בתזונה בסיסית וסיוע, אלא גם לפגיעה בזכותם לתנאי מחייה נאותים ולחינוך.

דו"ח של האו"ם צופה, כי בשנת 2012 צפויים כחמישה מיליון דרום-סודנים (יותר ממחצית מהאוכלוסייה) לסבול מרעב. לפי הערכות האו"ם הרעב ישפיע על עשרות אחוזים מהאוכלוסייה בכל חלקי המדינה.

במהלך השנה האחרונה, גם לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, נמשכו ההתקפות מצד מיליציות חמושות כנגד האוכלוסייה הדרום-סודנית. כוחות הביטחון במדינה מתקשים לספק הגנה לאוכלוסייה האזרחית, ועל כן קרבות אלו הביאו בשנה האחרונה למותם של אלפי אזרחים, רבים מהם נשים וילדים, ועשרות אלפי עקורים.

קרבות בין שבטים באזור ג'ונגליי שבמזרח המדינה הביאו למותם של כשלושת אלפים גברים, נשים וילדים (כך על פי מקורות מקומיים) בחודשיים האחרונים, וגרמו לכך שכ-140 אלף אנשים באזור זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף.

כמו כן, בתחילת החודש איים נשיא סודן (צפון) עומר אל-באשיר, כי הוא ערוך למלחמה בדרום-סודן. למרות הסכם אי-הלחימה בין הצפון לדרום טרם הושג הסכם המסדיר את הבעלות על הנפט, מה שגורם לחשש כבד מהתחדשות הלחימה בהיקף נרחב.

3 Comments

  1. שרון ליבנה
    2 במרץ 2012 @ 18:53

    ליאת – תודה על תגובתך. אני מזמינה אותך לקרוא ב"מגפון" כתבה בנושא שמסבירה מי אלו האנשים האלה, מאין באו ולמה ומה מצבם כיום ששמה "ביקשו מקלט, קיבלו כלא".
    נכון שהגעה של פליטים מציבה אתגר גדול למדינה – זהו נושא מורכב ואין לו פתרון קסם למרבה הצער.
    אבל חשוב לדעת שאין מדינה שלא מתמודדת עם הנושא – בכל מדינה יש פליטים, ולא רק בשנים האחרונות כמו אצלנו. פליטים היו משחר התרבות, בגלל מלחמות, רעב ואסונות טבע. את צודקת שאיננו ערוכים לכך – אך המצוקה הגדולה שקיימת היום בישראל נובעת לדעתי דווקא מחוסר התמודדות ועצימת עיניים. ישראל יכולה ללמוד ולהיעזר בניסיון של מדינות אחרות בעולם ולנהוג בפליטים בצורה הומנית שתואמת את ערכי היהדות ותורמת לכל החברה.

  2. ליאת
    2 במרץ 2012 @ 18:05

    בכל מדינה אחרת נדרש ויזה ואשרת עבודה כדי להיכנס.איפה נשמע דבר כזה.מדינת ישראל לא ערוכה לכמות כזאת של אנשים..אנחנו רחמנים ונותנים להם להיכנס,אבל אנחנו לא ערוכים ולא יכולים לדאוג להם לעבודה ואוכל ובתי ספר וגנים וכולי ובסוף עושים אותנו לא בסדר!

    • עמית מנדלזון
      2 במרץ 2012 @ 18:12

      ליאתץ הם פליטים, לא מהגרים רגילים, אין להם מנגנון שיתן להם ויזה או אשרת עבודה ואפילו פספורט הם מחפשים מקלט, היה פעם עם שחיפש מקלט. ואלו ממנו שלא קיבלו יצאו מהעולם הזה דרך הארובה של הכבשנים

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן