הסימטריה הא-סימטרית של האלימות

רצח רבין ותוצאותיו, כבר 20 שנה והספירה נמשכת, הוכיח חד משמעית שהימין הישראלי ניזון מהאלימות על כל גווניה. ובדיוק בגלל זה הוא משקה ומטפח אותה.

מנהיגי הימין, עד האחרון שבהם, מעודדים ומטפחים את הכיבוש, הדיכוי, האפליה וההדרה על כל צורותיה: בשתיקה, בגמגום, בהאשמה אוטומטית של הקורבנות ובעיקר בגלגול האחריות כולה על איזה שמאל אמורפי, מדומיין.

בשם אחדות מזויפת, ברית אחים מקושקשת והיתתמות שמסתירה שביעות רצון על גבול האושר הטהור, קוטף הימין את פירות הרעל, מבשל מהן ריבת אלימות עשירה ומאכיל אותנו בה בכפייה. בכלל, האכלה בכפייה נהפכה ללהיט בזמן האחרון.

אז אל תתרשמו מהגינויים החריפים עאלק. אפילו כבדיחה תפלה זה לא ראוי למאכל אדם. האלימות בכל המישורים משרתת את הימין ומנציחה את כוחו ושלטונו.

מי בדיוק המקבילים שלהם? סלונים ואטינגר, מעצר מנהלי (צילום: הקול היהודי)

בלי שיודו בזה, אפילו ה"ה הרצוג ולפיד – בוז'י ויאירי המתוקים – מבינים את זה מצוין. והראיה: הזחילה המבזה שלהם לימין ולדת ולכפייה ולהנצחת הכיבוש.

הימין עושה מהאלימות הון פוליטי והוא. כבר לא מתבייש בשימוש הזה.

האלימות יוצאת מן הימין וממנו בלבד. הימין הלאומי והלאומני והמתנחלי והדתי הסרוג והדתי החרדי.
האלימות היא אכן כירסום יסודות הדמוקרטיה, אבל הימין ממילא לא ממש רוצה דמוקרטיה. טוב לו שהיא נרמסת ונדרסת.

האלימות היא מקור כוחו של הימין. היא משתלמת לו. כמה שיהיה כאן רע ואלים יותר – ככה הימין ישלוט יותר.

ובכלל, שקר, מופרך ומוטרף ככל שיהיה – אם תחזרו עליו מספיק פעמים – הוא יהיה אמת. טוב, לא ממש אמת, אבל מספיק האנשים יאמינו שהוא אמת. רוב האנשים.

וכך, השקר הכי גדול של חיינו המסוכסכים, ולא מהיום, הוא שקר ה"יש קיצונים בשני הצדדים". אז מילא שהימין – מהמרכז ועד לקצה הכי מוטרף, אלים ורצחני שלו – מאמץ ומשווק את השקר הזה בחדווה. זה מובן, זה מפלט נהדר לכל נבל. אבל כל השאר?

קחו את אביר המרכז שפוזל עכשיו ימינה ודתה, ה"ה יאיר לפיד. "קיצונים יש בשני הצדדים", הוא אומר. וחוזר ואומר. "אנחנו המרכז השפוי". אז גם אם נניח לרגע לאוויר החם והמצחין שהוא המרכז הפוליטי הישראלי, מי הם בדיוק אותם קיצונים שלפיד ג'וניור ("אלוהיי ואלוהי אבותי"…) גוזר ביניהם גזירה שווה? אנשי "שוברים שתיקה" והכהניסטים. נוער הגבעות ו"יש גבול". אתם מבינם? מבחינתו, אלה שני הקצוות – והם שווים בעיניו. כי "קיצונים יש בשני הצדדים".

כמה חוצפה, כמה עזות מצח, כמה רוע וכמה בורות אפשר לסבול. ולפיד הוא ממש לא היחיד. גם המנהיג בעיני עצמו, נכדו של הרב הראשי הרצוג, טורח לשים את עצמו במרכז. וימינה ממנו. לא שוכח להזכיר שוב ושוב ושוב את ייחוסו התורני והדיפלומטי והצבאי – נכדו של הרב הגדול, בנו של האלוף והמסבירן ואיש המודיעין והנשיא שחנן את אתם יודעים מי, ומשום מה משמיט את הביוגרפיה העורך-דינית-מיליונרית שלו עצמו – גם הוא אץ-רץ מרכזה וימינה ודתה וקדמה, ובדרך רומס בציניות חלק גדול של תומכיו ומצביעיו שלו: "יש קיצונים בשני הצדדים… אנחנו מפלגת מרכז".

והם רק הדוברים הבולטים של השיח השקרי הזה. כל הדיבור הציבורי-פוליטי-עיתונאי-צבאי-מפלגתי-פולמוסי-פובליציסטי כאן מתעקש להנציח את השקר הבוטה הזה. השקר המתועב. השקר שאין לו ידיים ולא רגליים ואפילו משל לא היה.

יש קיצונים בשני הצדדים, הא? בואו נספור ביחד:

–  כמה פעמים חזינו בקבוצת שמאלנים עזי מבט ושטופי קיצוניות שעקרו מטעי זיתים של מתנחלים תמימי דרך?

–  כמה פעמים קבוצת שמאלנים קיצונית שרפה שדות ועקרה עצי פרי של חקלאים תמימים חובשי כיפה סרוגה?

–  כמה פעמים כנופיות של שמאלנים ביריונים ואלימים תקפו במכות, במקלות ומוטות ברזל מתפללים יראי שמיים שהיו בדרך לבית הכנסת? בדרך מבית הספר? מהישיבה? מהאולפנא? בדרך לעבד את אדמותיהם ומטעיהם?

–  כמה שמאלנים קיצוניים לובשי מדים הדליפו לחבריהם השמאלנים הפורעים על פשיטות של הצבא / משטרה / מג"ב / שב"כ, שהיו בדרכם לעצור השתלטות עוינת שלהם על בתי מתנחלים ישרי דרך?

–  כמה פעמים קבוצות של הומואים ולסביות שטופי שנאה עיוורת פרצו למצעדי תורה של מאמינים חרדים ועשו בהם שפטים?

–  כמה פעמים נחשפו התארגנויות של סטודנטים למדעי הרוח, פילוסופיה ומדעי החברה – שזממו להטמין פצצות מתחת למכוניותיהם של ראש ערים מן הימין?

–  כמה פעמים זרקו שמאלנים קיצוניים רימונים חיים להפגנות של צעירי הליכוד / הבית היהודי / בני עקיבא / כהנא חי?

–  כמה פעמים הלכו חבורות של שמאלנים קיצוניים בהפגנות אחרי ארונות מתים, חבלי תלייה וגרדומים?

–  כמה פעמים קבוצות קיצוניים של שמאלנים שרפו משפחות של מתנחלים בשנתם?

– כמה פעמים שמאלני שטוף אידיאולוגיה רצח ראש ממשלה מן הימין?

תראו איזה זוג נפלא: דניאלה וייס מארחת את נתניהו בהפגנה (צילום מסך)

אז מילא שהימין משקר בלי בושה. יורה ובוכה. מקרבן – ומתקרבן בתגובה. מילא שמבחינתם, הפורעים הם תמיד אותו עשב שוטה. שולי המחנה. פרועים חסרי מנוח.  בלתי ניתנים לשליטה. מילא הימין, מה כבר אפשר לצופת ממנו. כי מה אפשר לבקש מהביריון? הוא הרי ביריון. וביריון מבין רק כוח. כי הוא… נו, ביריון.

אבל אבירי המרכז? כמה בורים, ציניים ועלובים אתם יכולים להיות? איבדתם שמץ של בושה. איבדתם את הכבוד. במקרה הטוב אתם בורים. בפועל אתם סתם שקרנים עלובים. מה, אתם באמת חושבים שאם תעשו מעצמכם ימין תצליחו ללקט עוד כמה קולות? עוד חצי מנדט? למה שהימין יצביע לכם, המזויפים, אם הוא יכול לקבל בחצי חינם את המקור?

לא משנה כמה פעמים תחזרו על השקר הזה. כי שקר בוטה, גם אם תחזרו עליו כל חייכם, עדיין יהיה שקר.
הייתי אומר לכם שתתביישו. אבל אין טעם: גם את הבושה איבדתם.

 

[related-posts title="מדבר אל הקיר – טורים קודמים"]