קבוצה של עיתונאים סורים שלא היו מרוצים מעמדתו של איגוד העיתונאים הקיים בסוריה, הודיעה היום על הקמתו של ארגון מתחרה המחויב לערכי הדמוקרטיה. האשמות אנשי הארגון החדש נגד הארגון הישן מעוררים שאלות מעניינות על יחסי השלטון והעיתונאים בסוריה. האם נדכאים ונרדפים או שמא משתפי-פעולה? ואולי השניים גם יחד?

מאת יצחק קמחי-זוארץ

נראה כי כלבי השמירה של הדמוקרטיה אינם שוקטים על שמריהם גם במקום שבו הדמוקרטיה אינה קיימת. קבוצת אנשי-רוח ועיתונאים סורים הודיעה מוקדם יותר (ג') על הקמתו של איגוד עיתונאים חדש בסוריה. האיגוד החדש יתחרה באיגוד העיתנואים הסוריים הנוכחי שעל-פי הבנת מקימיו, הוא עושה דברו של המשטר הברוטאלי של אסד.

רסאן אבּרהים, ממקימי האיגוד החדש, אמר בתגובה לעיתון אל א-שרק אל-אוסט הלונדוני כי"רעיון ההקמה של האיגוד החדש בא לאחר שהבנו כי האיגוד הישן משתף פעולה עם התעמולה של שלטון העושק של אסד".

במסמך ההקמה שלו, הצהיר האיגוד החדש כי הוא גוף דמוקרטי ועצמאי המעוניין לתמוך בגלי ההפיכה הגועשים בסוריה ותומך בכל מחיר בחופש עד לכינונה של מדינה דמוקרטית בסוריה.במסמך, מאשימים מקימי הארגון החדש את השלטון הסורי בקיפוח שיטתי של העיתונאים ואנשי הרוח הסורים מאז ההפיכה הצבאית ב-8 במארס 1963 שבעקבותיה תפסה מפלגת הבעת' לשלטון במדינה.

מפלגת הבעת' (ער' – "התחייה") הוקמה בדמשק בשנות ה-40 כתנועה חילונית, לאומנית וערבית, במטרה להיאבק בשלטון הקולוניאליסטי המערבי. היא פעלה בתחילה במדינות ערביות רבות כתנועה פאן-ערבית, אך זכתה להצלחה בעיקר בעיראק ובסוריה, שבהן תפסה את השלטון בהפיכות ב-1963.