בג"ץ ביטל את היום (שלישי) את חוק הגיוס, המסדיר פטור לתלמידי ישיבות משירות צבאי. את העתירה הגישה התנועה לאיכות השלטון. ההחלטה תיכנס לתוקפה בתוך שנה. הרכב מורחב של  8 שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה היוצאת מרים נאור החליט לטל כנגד אחד מהשמונה – השופט נעם סולברג שגרס כי יש לדחות את העתירה. טענתם העיקרית של העותרים היא שהחוק מנציח חוסר שוויון בין צעירים חילונים החייבים בגיוס לצעירים דתיים וחרדים הפטורים מכך.

בפסק הדין שניתן היום, קבעו כל השופטים כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון .שמונה מבין תשעת השופטים בהרכב קבעו כי הסדר הגיוס החדש נכשל כבר במבחן המידתיות הראשון ,מבחן הקשר הרציונאלי ,שעניינו ההתאמה בין ההסדרים בחוק לבין תכליתו. דהיינו ,כי ההסדר הינו בלתי מידתי ובלתי חוקתי. לפיכך ,הוחלט, ברוב דעות, של הנשיאה נאור, המשנה לנשיאה (בדימ') רובינשטיין והשופטים חיות, מלצר, הנדל, פוגלמן, עמית ו-שהם, להורות על ביטולו של הסדר הגיוס החדש לגבי תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם".
שופטי הרוב פסקו כי בטלותו של ההסדר תיכנס לתוקף רק בעוד שנה ממועד מתן פסק הדין, על מנת לאפשר היערכות לקראת ההשלכות הכרוכות בכך. במובן זה התקבלו העתירות. השופט נ' סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי יש לדחות את העתירות האמורות שכן טרם בשלה העת להכריע כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי וכי דינו להתבטל.  תוך כך דחו כל שופטי ההרכב דחו, פה אחד, את העתירה בבג"ץ  שבה נטען כי תיקון מס '81 מפלה לרעה את תלמידי הישיבות.

תחילת הפרשה היא בהחלטת בג"ץ בסוף שנות ה-90 שלפיה אין לשר הביטחון הזכות לפטור באופן גורף את תלמידי הישיבות מגיוס לצה"ל מבלי הסמכה בחקיקה ראשית. בשנת 2002 נחקק "חוק טל" בכנסת שהסדיר את מערך הפטור משירות צבאי לתלמידי הישיבות והיה אמור לעודד גיוס חרדים לצבא. בשנת 2012 קבע בג"ץ כי החוק לא השיג את מטרתו וכי אינו חוקתי ועל כן אין להאריך את תוקפו שוב.

ב-2014 עברה בכנסת הצעת חוק גיוס חדש. מלפגת יש עתיד הביאה לאישורו הממשלה בראשות בנימין נתניהו חוק שאושר ועל פיו נקבעה "תקופת הסתגלות" שמשכה עד 30.06.2017. בתקופה זו, מתאפשרת דחיית שירותם של תלמידי ישיבות עד לגיל 26 – הגיל שבו ניתן פטור מלא משירות. בצד זה היו אמורות להינקט הפעולות הדרושות על מנת שמספר המתגייסים החרדים יעלה בהתמדה בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה, בגיוס מרצון.

אותה גרסה מקורית של החוק הקציבה תקופה נוספת, "תקופת הקבע", שהיתה אמורה להתחיל ביולי השנה. בתקופה זו, כל עוד מספר המתגייסים עולה בקנה אחד עם היעדים שנקבעו על ידי הממשלה ניתן להמשיך בהסדר דחיית השירות. אולם נקבע שמרגע שהתחילה "תקופת הקבע", אם לא יושגו יעדי הגיוס, הסדר דחיית השירות יתבטל ובמקומו תצטמצם סמכות שר הביטחון לדחיית השירות עד לגיל 21 בלבד. לאחר מכן יוכלו רק 1,800 תלמידים לקבל דחייה, והיתר יתגייסו לשירות צבאי או לשירות לאומי-אזרחי. על מי מהם שלא יתגייס – יוטלו סנקציות פליליות. החרדים זעמו, במיוחד על הסנקציות הפליליות, אך הם היו מחוץ לממשלה ולא היה בידיהם הכוח לשנותו.

ב-2015, לאחר שנכנסו המפלגות החרדיות לקואליציה במקום יש עתיד, עבר מייד תיקון לחוק הגיוס שדחה את יישום הסנקציות הפליליות למתגייסים החרדים והאריך את הליכי יישומו של החוק. התיקון החדש האריך את "תקופת ההסתגלות", שבה ניתן לדחות את שירות תלמידי הישיבות עד שיזכו לפטור מוחלט, עד ל-2020, במקום שתיגמר ב-2017. החל מ-1.7.2020 ועד ל-30.6.2023 תוגדר "תקופת ההסתגלות השנייה", שבה יוכל שר הביטחון לדחות את גיוסם של תלמידי הישיבה גם אחרי גיל 21, על בסיס יעדי הגיוס של הממשלה. למעשה החוק הקודם עוקר מעיקריו והפך ללא לחוק לא רלוונטי שאפשר לממשלה ללכת עם ולהרגיש בלי.  יתרה מזאת, הקריטריונים ל"מיהו חרדי" הורחבו כך שכל צעיר שלמד בין הגילאים 14-18 במשך שנתיים במוסד חרדי ייחשב כחרדי. כלומר, גם צעירים שכבר יצאו למעשה מהציבור החרדי ייחשבו כחרדים בכל הנוגע לעמידה ביעדי הגיוס.

הנשיאה נאור בחנה גם את הנתונים המספריים שהוצגו בעניין הסדר הגיוס החדש. מניתוח הנתונים עלה כי בשנים שבהן פעל ההסדר ושלגביהן קיימים נתונים ,הואט קצב הגידול בגיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי ולשירות הלאומי-אזרחי; מספר המתגייסים מקרבם היה קטן ביותר ורחוק מלהצביע על השינוי המשמעותי הנדרש; והשאיפה לעמוד ביעדי הגיוס שהוגדרו לפי החוק עצמו רק הולכת ומתרחקת מדי שנה. על רקע זה, קבעה הנשיאה כי גם ב"במבחן התוצאה "אין התאמה מספקת בין הסדר הגיוס החדש לבין התכלית של צמצום אי-השוויון בחלוקת נטל השירות הצבאי. היא ציינה כי לא זו בלבד שהנתונים העובדתיים אינם משנים את המסקנה בדבר כשלונו של הסדר הגיוס החדש במבחן הקשר הרציונאלי, אלא הם רק מחזקים ומְתַקְִפִים אותה. על רקע דברים אלה, פסקה הנשיאה כי אין מנוס מלקבוע שההסדר נכשל במבחן הקשר הרציונאלי ואיננו מידתי. זאת, אף מבלי להידרש לשני המבחנים הנוספים של המידתיות ומבלי לדון לעומק בכשלים נוספים שנפלו בהסדר.
לדעתה נאור לא ניתן להימנע מלקבוע בנקודת הזמן הנוכחית כי הסדר הגיוס החדש בטל. לדבריה, הימנעות מכך תהא בבחינת דחיית הקץ, הא ותו לא.
הנשיאה הדגישה כי הפגיעה המתמשכת והעמוקה בשוויון, חוסר התוחלת כי הסדר הגיוס החדש יתרום לצמצומה במידה הנדרשת, החזרה על טעויות העבר וכן הלקחים והתובנות שהצטברו במסגרת העיסוק רב השנים בנושא זה, אינם מאפשרים לבחור בדרך זו .
יחד עם זאת, קבעה הנשיאה נאור כי הכרזת הבטלות לא תחול באופן מידי, אלא היא תיכנס לתוקפה רק בעוד שנה מיום מתן פסק הדין, על מנת לאפשר היערכות מתאימה לכך.

ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) הביע שמחה והודיע כי יערוך הערב מסיבת עיתונאים מיוחדת בתגובה להחלטת בג"ץ, יחד עם יו"ר הסיעה ח"כ עפר שלח והאלוף במילואים ח"כ אלעזר שטרן.

בסיעות החרדיות מותחים ביקורת חריפה על פסיקת בית המשפט העליון. יו"ר סיעת יהדות התורה ח"כ מנחם אליעזר מוזס אמר כי "בג"ץ שב ומוכיח כמה הוא מנותק ממסורת ישראל ועד כמה עמוקה שנאתו לכל דבר שקרוב ללומדי התורה ולשומרי הדת. "בג"ץ ממשיך פעם אחר פעם להתערב בהחלטות הכנסת באופן שערורייתי. הגיעו מים עד נפש והגיע העת להחזירו לגודלו הטבעי. סיעת יהדות התורה תיוועץ עם גדולי ישראל ובמקביל נפעל לחוקק חוק שיגן עלינו מפני פסיקותיו הזחוחות של בג"ץ, הוסיף מוזס.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שעמד בראש הוועדה לקידום השוויון בנטל בכנסת ה-18, אמר כי: "לבג"ץ, כמו לכל בית משפט במדינה דמוקרטית לא היה מנוס מאשר להחזיר את החוק המפלה לכנסת, על מנת שתכונן הסדר צודק יותר. החוק הנוכחי ריק מתוכן וממהות. לא רק שהמדינה לא עומדת ביעד המינימלי של גיוס חרדים שהיא קבעה בעצמה, אלא שגם אין מראית עין של ניסיון להביא להגברה משמעותית בגיוס החרדים".

פלסנר הוסיף, כי "במקום לתקוף את בג"ץ, הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפשילו שרוולים, ויחוקקו חוק ראוי ואפקטיבי שיגביר את השוויון ויענה על צרכי הצבא. חוק שיתבסס על תמריצים כלכליים ויכלול רפורמה עמוקה במסגרות השירות האזרחי, אשר בניגוד לצה"ל, אינן קרובות לעמוד ביעדי האיוש שלהן."