אולפני האחים וורנר וסרטי DC השיקו עולם חדש של סרטים מבוססי קומיקס של DC כבר בשנת 2013, עם הסרט "איש הפלדה", ולאחר שלוש שנים הרחיבו בהרבה את העולם עם "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק". עם זאת, למרות ש-"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" והסרט העוקב, "יחידת המתאבדים" משנת 2016, נחשבים מוצלחים מבחינה כלכלית, הם לא התקבלו יפה על ידי המבקרים. אף על פי כן, הסרט "וונדר וומן" משנת 2017 הפך ללהיט הראשון – חד משמעית – וזכה לביקורות חיוביות במידה רבה כמו גם להצלחה מרשימה בקופות. אבל לאחריו הגיע "ליגת הצדק" – סרט שאכזב את המבקרים ואת האוהדים, וזכה להכנסות הכי נמוכות של DC בקופות. עכשיו, יותר משנה לאחר ש-"ליגת הצדק" נכח לזמן קצר בבתי הקולנוע, וורנר ו-DC חוזרים עם "אקוומן". הסרט מחזיר את ג'ייסון מומואה לתפקיד ארתור קארי, למעין סיפור המוצא וכיצד קיבל את כוחות העל שלו. בסרט "אקוומן" יש הרבה קטעי פעולה ואפקטים ויזואליים, אולם הוא חסר קו עלילתי מתוחכם, וגם האישיות של מומואה כמלך הים לא מצליחה לעשות גלים.

"אקוומן": ג'ייסון מומואה בתפקיד סולו בסרט מבית DC

"אקוומן" מבוים על ידי ג'יימס וואן ("לזמן את הרוע") על פי תסריט של דיוויד לזלי ג'ונסון מקגולדריק ("לזמן את הרוע 2" ו-"לזמן את הרוע 3") ו-וויל ביל ("יחידת גנגסטרים"). התסריט של "אקוומן" נאבק לאזן בין האופן המטופש שבו גיבורי קומיקס מתעוררים לחיים לבין הניסיון הרציני לבסס את חייו של ארתור קארי. יש הרבה שורות של דיאלוג ילדותי, שעשויים לעבוד טוב יותר על הנייר מאשר בסרט, אבל יש גם רצינות להדגיש את הרגש בתסריט שמסייע להצדיק את קווי העלילה העודפים בצורה מופרזת. כאמור, הסרט מפוצץ בסיפורי משנה, וכל הזמן קופץ בין מגוון עלילות אלה. לעיתים, קשה לעקוב אחר עלילות כה מפותלות, אבל לפחות הסרט נע קדימה במהירות מספקת, כשמבחר קטעי הפעולה שומרים על קצב יציב. לזכותו של וואן, הבימוי שלו מספק מידה רבה של פעולה דינמית ועיצוב חזותי, שלעתים נדירות רואים בסרטי לייב אקשן.

מעבר לבימוי, אפקטים, תסריט ואינספור קווי העלילה, הצלחת הסרט "אקוומן" מוטלת על כתפיו של מומואה. לאחר שני סרטים שדמותו כבר צלחה בהן, אוהדי DC כבר מודעים לאישיותו של ארתור וכיצד מומואה מציג את דמותו. בסרט הסולו שלו, מומואה ממשיך לגלם את הצדדים הכיפיים בדמות, אבל הוא מעניק עומק כדי לבחון את הפגיעות של ארתור ומנסה לגשר בין שני העולמות. התיאור של מומואה כגיבור-על מתעצם עוד יותר בזכות השחקנים התומכים בו, ובהם דמותה של הנסיכה מארה (אמבר הרד) – אם כי הדינמיקה ביניהם היא כמו קלישאה רומנטית מאולצת וצפויה – והנסיך אורם (פטריק ווילסון), שמצליח כאויב פנטסטי לארתור. יאיא עבדול-מאטין השני לא במקום בתפקיד דיוויד קיין, ובעיקר סובל מתפקיד לא מפותח ודרמטי יתר על המידה. אבל הנקודה החזקה והאמיתית בין השחקנים התומכים היא ניקול קידמן כמלכה אטלנה, שעוזרת לבסס את הקטעים הרגשיים בסרט, ולהדגיש עוד יותר את איכות המשחק של מומואה.

ובכל זאת, כוכב הסרט "אקוומן" – הם האפקטים החזותיים. וואן יצא לעצב אפוס ענק מתחת למים והוא מספק חזון זה. ישנם מקרים מסוימים שבהם ה-CGI לא ממש עובד – בעיקר כאשר הסרט מתאר קהל גדול של אנשים או כשהדמויות הראשיות מתחת למים. עם זאת, יצורים תת-מימיים ועולמות תת-מימיים יוצאים להפליא, באופן ריאליסטי, והבמאי משתמש באפקטים אלה ברגעי מפתח מסוימים כדי לספק עומק ויזואלי מרשים.

בסופו של דבר, "אקוומן" הוא סיפור גיבור-על המפריד את עצמו משאר העולמות של סרטי DC – אבל לא בצורה המזלזלת בעבודה של הבמאים שהגיעו לפני וואן. במקום זאת, "אקוומן" משקף את המסע של ארתור להפוך לגיבור – באופן נפרד מן הגיבורים האחרים בכדור הארץ. בעוד האישיות הייחודית של מומואה והבימוי של וואן לא יקנו את לבם של כל הצופים, "אקוומן" הוא הרפתקה פראית בעולמות תת-ימיים מדהימים, אשר בטח יענג את אוהדי הדמות וחובבי המורשת של DC קומיקס.