הממשל בארה"ב הבהיר שתקיפה ישראלית – מהלך לא נכון, אך הבין שישראל משוכנעת שהיא צריכה להגן עליה בכוחות עצמה. בכירים העוסקים במחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה בעצם היה לנו שם, בין השורות

 מאת עמי אטינגר

 במפגש הפסגה בין ברק אובמה ובנימין נתניהו, ב-5 במארס 2012 בבית הלבן, עמדו לצד החשש המשותף של שתי המדינות מפני התגרענותה של איראן, חילוקי הדעות ביניהן בשאלה כיצד למנוע תהליך בעייתי זה.

הממשל ביקש להעביר לישראל מסר שלא יעמוד בדרכה אם תחליט לפעול לבדה, אבל לא היה שם "אור ירוק" לישראל לפעול. הממשל הסביר, באופן שאיננו ניתן לפרשנות, שתקיפה ישראלית, כעת, היא מהלך לא נכון בראייתו. אך יתכן שהיה שם "אור צהוב" מנצנץ, אם ישראל באמת משוכנעת שהיא חייבת ל"הגן על עצמה בכוחות עצמה".

 כך מסבירים עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, זכי שלום ואמילי לנדאו את המצב בין "אזור חסינות" ל"אזור אמון" ביחסי ישראל-ארה"ב, על רקע התגרענותה הנמשכת של איראן.

אמירות נגד תקיפה

לדבריהם, יתכן ולאמירה החשובה של הנשיא אובמה, כי הממשל יעמוד תמיד לצידה של מדינת ישראל בהקשר לשמירת בטחונה. יש מסר חבוי לישראל, כי אל לה לחשוש מצעדי ענישה אם תחליט לפעול בגפה נגד איראן. הממשל ימשיך לתמוך בה בכל מקרה. עם זאת, ככל שהתרחק מטוסו של נתניהו חזרה מזרחה, התחדדו האמירות החד משמעיות של הנשיא כנגד התקיפה בעת הקרובה, תוך הבהרת נזקיה ועלותה לישראל ולארה"ב כאחד.

 
הנשיא אובמה הדגיש, שאל לה לאיראן להטיל ספק בכך שלמדינת ישראל יש זכות ריבונית לקבל הכרעות הנוגעות לשמירת בטחונה וישראל צריכה להיות תמיד במצב שהיא תוכל להגן על עצמה, בכוחות עצמה, נגד כל איום הניצב מולה. הנשיא שמע היטב את התבטאויותיו של נתניהו, שנאמרו בחדר הסגלגל, כי ישראל היא אדון לגורלה.

 נגד "קולות מלחמה"

יחד עם זאת, יצא אובמה בביקורת גלויה למדי על הדיון הציבורי סביב איראן. הוא הבהיר, כי הדיון הציבורי האינטנסיבי על אפשרות של מלחמה איננו מועיל. בהקשר זה לא הזכיר הנשיא את ישראל במפורש. עם זאת, נראה שדבריו מכוונים בראש ובראשונה לדיון העירני, ובמידה רבה מתלהם, המתנהל בישראל סביב הסוגיה האיראנית.

במקביל, לא מן הנמנע שחצי הביקורת שלו מכוונים גם כלפי יריביו הפוליטיים מבית, שאינם מחמיצים הזדמנות לתקוף אותו על רקע מדיניותו ה"רכרוכית" כלפי איראן. הנשיא מדגיש, כי "קולות המלחמה" הנשמעים בהקשר האיראני פועלים לטובת ההנהגה האיראנית, ומובילים לעלייה במחירי הנפט.הביטחון של ישראל וארה"ב מחייב להימנע בשעה זו מ"פטפטת" מיותרת בסוגיה האיראנית.

האמת בחדרים סגורים

לפני הפגישה ניתן דגש, שהפרמטר המכריע בחשיבה הישראלית בסוגיית איראן ייתן משקל רב יותר ל"אזור של אמון" בין שני המנהיגים, על העוצמה והעומק של המחויבות האמריקנית למנוע איראן גרעינית. אבל, התבטאויותיהם הפומביות בפגישה ואחריה, לא מאפשרות לקבוע ש"אזור האמון" הפך דומיננטי – יתכן שהבנה מה באמת התרחש בחדרים הסגורים תוכל לשנות הערכה זאת.