התערוכה החדשה של יונתן ויניצקי בביתן הלנה רובינשטיין, פרושה על פני שלושת קומות המוזיאון רחב הידיים המיושן והארכאי. מאד סימבולי להציג תערוכה חדשנית וטכנולוגית דווקא בחללים של מבנה היסטורי מונומנטלי שנבנה ע"י האדריכלים של המדינה, כרמי ורכטר ועוד רכטר בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת. במבט ראשון, נראה כי נכנסים לאולם תצוגה גרפי, מעוצב כהלכה ואסתטי מחד, אך לא נהיר מאידך. בעבור הנהירות, בכניסה, מוצע למבקר "מדריך למשתמש", פרוספקט בפורמט ארוך מאד ומקופל, שאינו נוח להחזיק ושיש לקרוא אותו לפני הכניסה. בפתח ה"מדריך" מציע ויניצקי "עצה לצופה": "הצופים הם אדוני המסע הזה, מי שמפעילים את המרחב ומעניקים קנה מידה, תכלית, אויר לנשימה, נקודת מבט לחוויה שלך ושל הסובבים אותך" ויניצקי לא יצר מסלול ביקור רציונלי ומרשה למבקר להתחיל בביקור בכל קומה ונקודה שיבחר. בכל קומה יש אלמנטים יפים ואסתטיים שעומדים בפני עצמם ולא תמיד ברור הקשר עם שאר המוצגים. אבל רגע… הלא יש "מדריך", אז בואו נקרא אותו קודם.

התערוכה ערוכה כספר בפורמט של חלל. בניגוד לספר רגיל, אפשר לסקור במקביל, כמה דפים ולא רק כפולה אחת. כמו בהפקת ספר, גם כאן פעלה קבוצת אנשים בעבודה משותפת להשגת המטרה. כמו בקריאת ספר, אפשר לבקר בתערוכה בצעידה מהירה או איטית, לשכב על הרצפה, לעצום עיניים והאזין לצלילים ולקולות ואפשר גם לדלג על חלקים ממנו באיזו מהירות שנבחר. שם התערוכה לקוח מכותרת ספר אסטרונומיה לנוער מאת אביגדור מאירי משנות החמישים של המאה הקודמת. ספר שנכתב ע"י מחבר שאינו איש ספרות או איש מדע אך הצליח לקשור בין האדם והחלל טרם שליחתו של הספוטניק 1 לחלל.

מבנה התערוכה כולל קומת כניסה כפני כדור הארץ, קומה עליונה כחוץ כדור הארץ וקומה תחתונה כליבת כדור הארץ. כל הרצפות בתערוכה מכוסות במדבקות ענקיות המורכבות מצילום אלמנטים רבים ומזמינות את המבקר לדמות את החלל ממעוף הציפור. את התערוכה מלוות שלוש דמויות ששבות ומופיעות במספר רב של אלמנטים. הבחירה בשלוש הדמויות – אנטון (בגילומו של פיראס נסאר), עזרא (בגילומו של מיכאל מושונוב) ובתיה (בגילומה של עומר גולדמן) – נלקחה ממבנה הספר ״היקום״ של  אביגדור המאירי: לאורך הספר שלושה חברים צעירים מנהלים שיחה עם המחבר, ושאלותיהם מניעות את הלימוד על אודות היקום. דמויותיהם של אנטון, עזרא ובתיה נבראו עבור התערוכה כגרסה חדשה ובוגרת. הן מבוססות על מקורות שונים, משתנות ולובשות צורות שונות ובכך מתרחבות לכמה אנטונים, עזראים ובתיות המתקיימים במקביל ביקום זה.

\\ קומת כניסה: פני כדור הארץ

דימוי הרצפה נעשה כדימוי ממוחשב בתכנת תלת מימד, המתאר מערכת צינורות הפרושים בשכבות תת קרקעיות מתחת לרצפת החלל. השכבה העליונה דמוית עץ ועליה חגורת בטיחות של מטוס ומד פלס. הדימוי מתייחס למטוס הקונקורד שטס במהירות על קולית כאשר החיכוך והחום גרמו לו להתרחב עד 30 ס"מ. תופעה זו השפיעה על מעצבי הפנים של המטוסים לעצב שטיחים שיוכלו להתמודד עם התופעה.

צילום: שרה פלד

בצד שמאל באולם הכניסה מוצב "האור שאינו נראה לעין". המיצב מורכב ממסך בד רחב מודפס בגוונים שונים ומאחוריו קבוצת אובייקטים המוארת בתאורה אחורית בתנועה המייצרת תיאטרון צלליות הפוך.

צילום: שרה פלד

\\ קומה עליונה: חוץ כדור הארץ

היצירה "בית חרושת לעולמות" מציגה רצפת מדבקות ויניל עם למינציה המורכבת מ-3,000 דימויים סרוקים שנבחרו מאוסף התמונות בספריית עיצוב ומידע חזותי בספריית בית אריאלה. האוסף כולל צילומים מודפסים ממגזינים, אנציקלופדיות ועיתונים המקוטלגים בתיקיות ומוצגים על הרצפה בסדר קיטלוגם ומתארים אלמנטים מהחיים. מעל הרצפה תלויים מהתקרה 144 קוביות מרחפות מצופות בצילומים וסריקות של כוכב המאדים שצולמו ע"י רכב החלל קיורוסיטי ונלקחו מהארכיון החופשי של נאסא. הקוביות מחוברות במגנטים פנימיים שמאפשרים תנועה בחלל.

צילום: שרה פלד

\\ קומה תחתונה: ליבת כדור הארץ

הרצפה בקומה זו מצופה בצילום אחד המוגדל פי 10. הצילום מכיל חפצים מהעולם האוטוביוגרפי של ויניצקי הנמצאים בסטודיו שלו באנגליה. מעליה, במת קרטון ועליה חיתוכי קאפה ממוחשבים. המיצב מדמה חדר שהוא חלל בתוך חלל שבו התקרה יכולה להפוך לרצפה ולהפך. ההשראה לרעיון נלקחה מאירוע התמוטטות תקרה במערה מלאכותית בקנט, אנגליה בשנת 1955שלו הקירות, התקרה והרצפה היו יכולות לשנות את מיקומן, אולי היה אפשר להציל את המערה. בתוך החדר שלוש דמויות שלא ברור מה מעשיהן שם.

צילום: שרה פלד

יונתן ויניצקי נולד בירושלים בשנת 1980. הוא בעל תואר בוגר באמנות מגולדסמית', אוניברסיטת לונדון, ותואר מוסמך בפיסול מהרויאל קולג', לונדון. ויניצקי הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם.

אוצרת: דלית מתיתיהו

מעצב שותף: אדם קלר

נעילה: 30.5.2020

ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, שד' תרס"ט ת"א