מרוסיה באהבה: ציפור האש ושחרזדה בביצוע הבלט הלאומי ממוסקבה

לכבוד הוולנטיין שני סיפורי אהבה גדולים מן החיים בערב אחד. העונה הרוסית של המאה ה- 21 מעלה מחווה לבלט הרוסי של דיאגילב.
העלאה מחודשת ומרהיבה מאת הבמאי והרקדן הנודע אנדריס לייפה בביצוע בית האופרה והבלט הלאומי על שם נטליה סץ ממוסקבה
6 הופעות בישראל של בלט וירטואוזי, עם תפאורה ותלבושות מרהיבות. בבית האופרה בתל אביב ובתיאטרון ירושלים.

מרוסיה באהבה: ציפור האש ושחרזדה בביצוע הבלט הלאומי ממוסקבה

לכבוד הוולנטיין שני סיפורי אהבה גדולים מן החיים בערב אחד. העונה הרוסית של המאה ה- 21 מעלה מחווה לבלט הרוסי של דיאגילב.
העלאה מחודשת ומרהיבה מאת הבמאי והרקדן הנודע אנדריס לייפה בביצוע בית האופרה והבלט הלאומי על שם נטליה סץ ממוסקבה
6 הופעות בישראל של בלט וירטואוזי, עם תפאורה ותלבושות מרהיבות. בבית האופרה בתל אביב ובתיאטרון ירושלים.

כוכב הבולשוי והבמאי אנדריס לייפה העלה תוכנית מיוחדת ומרהיבה שהינה מחווה לבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, שפעל בפריז בראשית המאה ה20. בשנות פעילותו של הבלט הרוסי הועלו בבכורה עולמית כמה מן היצירות החשובות ביותר ברפרטואר הבלט העולמי, יצירות שהפתיעו, שינו ועוררו עניין רב.

ציפור האש צילום אלנה פושקינה

אנדריס לייפה ורקדני בלט בית האופרה והבלט הלאומי על שם נטליה סץ, מביאים את הבלט הרוסי של דיאגילב לצופים של המאה ה- 21. בערב של בלט וירטואוזי, עם תפאורה ותלבושות מרהיבות שיצר האמן לאו בקשט ועם עשרות רקדנים. בתכנית הערב שתי יצירות מופת:

שחרזאדה

זוהי דרמה במערכה אחת, למוסיקה של  ניקולאי רימסקי קורסקוב , וכוריאוגרפיה מאת מיכאיל פוקין, העמדה מחדש של אנדריס לייפה ואת התפאורה והתלבושות עיצב לאו בקשט.

שחרזדה צילום: Elena-Lapina אלנה לפינה

סיפור העלילה שחרזאדה (מערבית: شهرزاد, מפרסית: شهرزاد قصه‌گو)  היא הדמות העיקרית ומספרת הסיפורים של סיפורי אלף לילה ולילה.

על פי האגדה מלכה האגדי של סאמרקנד, המלך שארייאר לאחר שגילה שאשתו בגדה בו הוא הוציא אותה להורג. מדי יום דרש המלך האכזר לשאת אישה בתולה חדשה ולמחרת היום היה מצווה להוציאה להורג. לאחר  3,000 ימים מופיעה שחרזאדה, לאחר שאביה הווזיר הגדול סיפר לה על הקשיים במציאת בתולות לנישואי לילה בודד למלך,  התנדבה להיות הבאה בתור.

שחרזדה צילום יחצ

בניגוד למחאותיו של אביה, התנדבה שחרזאדה לבלות לילה אחד עם המלך, חרף הידיעה על הצפוי לה בבוקר המחרת. בליל כלולותיה ביקשה שחרזאדה מהמלך לאפשר לה לספר לאחותה הצעירה ממנה, דוניאזאדה, סיפור לילה, שבלעדיו היא אינה נרדמת. המלך הסכים, האחות זומנה לחדר הכלולות ושחרזאדה סיפרה לה סיפור בעוד המלך שכב ער והקשיב קשב רב. בהגיע עלות השחר לא סיימה שחרזאדה את הסיפור ואמרה למלך, שלצערה הרב היא תצטרך להפסיקו באמצע. המלך, שרצה לשמוע את סוף הסיפור, השאיר אותה בחיים עוד יום אחד. גם בליל אותו יום, לאחר שגמרה את הסיפור הקודם התחילה שחרזאדה סיפור חדש ונעצרה באמצעו. באופן הזה, בעודו מצפה בכיליון עיניים להשלמת הסיפור הקודם מדי לילה בלילה, השאיר המלך את שחרזאדה בחיים.

לאחר 1,001 לילות של סיפורי הרפתקאות ושלושה בנים שנולדו לו, הפך המלך לאדם אדיב וידידותי ושחרזאדה הייתה לרעייתו ולמלכתו.

המלחין הרוסי רימסקי קורסקוב חיבר את שחרזאדה, סוויטה סימפונית תוכניתית לפי סיפור המעשה, שהינה פופולרית עד היום. הכוריאוגרף מיכאל פוקין חיבר בלט למוזיקה עבור להקת הבלט רוס של סרגיי דיאגילב ובמיוחד לרקדן הסולו המהולל ואצלב ניז'ינסקי.

הבלט, המבוסס על סיפור הלקוח מתוך אלף לילה ולילה, הועלה לראשונה על יד פוקין בשנת 1910 כחלק מתכנית שיזם סרגיי דיאגילב.  בהצגת הבכורה רקדו שני רקדנים אגדיים ואצלב ניז'ינסקי, את העבד המוזהב, ואידה רובינשטיין את זוביידה.

שחרזדה כפי שהועלתה על ידי הבלט רוס באופרה גארניה בפריס בשנת 1910. מקור הצילום: ויקיפדיה

הבלט על מיסתורי האהבה בארמונו של הסולטן נחשב כבר מהצגת הבכורה ליצירה פורצת דרך ונועזת. עד אז לא נראתה הפגנת תשוקה ואהבה בדרך כזו על במת המחול. ומעל למאה שנים אחר כך היא נותרה מסעירה ומרגשת.

הבלט מתאר את הסולטן שחריאר בודד בארמונו, שפילגשיו המרקדות אינן מסבות לו אושר והקרירות של אשתו זוביידה מטרידה אותו. בעצת אחיו הצעיר הוא יוצא לצייד. ואז מתעורר ההרמון להילולת אהבה. הפילגשים מבלות עם בחורים צעירים וזוביידה מארגנת מפגש עם המשרת המוזהב. השליט חוזר מוקדם מן הצפוי זועם ממה שהוא ובמיוחד כשהוא תופס את רעייתו עם העבד. הוא מצווה על הריגת כולם, העבד נתלה וזוביידה דוקרת את עצמה למות מצער.

ציפור האש

זהו בלט המבוסס על אגדת עם רוסית, למוסיקה של איגור סטרווינסקי. את הבלט שמוצג במערכה אחת ובשתי תמונות העלה בהפקה החדשה אנדריס לייפה. כאשר את הליבריט והכוריאוגרפיה יצר מיכאיל פוקין, ועל העיצוב חתומים אלכסנדר גולובין ולאו בקשט

סיפור העלילה: נסיך צעיר ונאה בשם איוואן צארביץ', רודף אחר ציפור אש יפהפייה על מנת לצוד אותה. תוך כדי מרדף, הוא נכנס אל תוך גן קסום. בגן המופלא נטועים עצים שפירותיהם עשויים זהב טהור. הציפור מעופפת מסביב לאחד העצים, ואיוואן מצליח לתפוס אותה. כיוון שנכמרו רחמיו על הציפור היפהפייה, הוא מחליט לשחרר אותה. לאות תודה היא נותנת לו במתנה אחת מנוצותיה ומבטיחה לו שאם ייקלע לצרה כלשהי, עליו לנופף בנוצה, והיא תבוא לעזרתו.

ציפור האש צילום: Elena-Pushkina אלנה פושקינה

הגן הקסום שנכנס אליו איוואן בטעות היה של המלך קשצ'יי – מפלצת רשעה בת אל מוות. כל נערה שהייתה פוסעת אל תוך גנו היתה נופלת בשבי וכל נער היה הופך לאבן. חייו של איוואן בתוך גנו של קשצ'יי נתונים בסכנה, אך הוא לא יודע זאת. לקראת צאתו מן הגן, ראה מראה מופלא: 13 נסיכות נאות רוקדות ריקוד מעגל. איוואן התאהב ביפה מכולן. המלך הרשע ועוזריו מבחינים באיוואן ורוצים להפכו לאבן. איוואן המבוהל נזכר בציפור האש, שולף את הנוצה, ומזעיק אותה לעזרה. הציפור מגיעה, ושרה שיר ערש שמרדים את קשצ'יי ועוזריו. כשהם ישנים מגלה הציפור לאיוואן, שנשמתו של קשצ'יי הרע נמצאת בתוך קליפת ביצה. אם תימצא הביצה וקליפתה תרוסק, תעלם לה נשמתו של קשצ'יי.

ציפור האש צילום יחצ

הציפור מובילה את איוואן אל הביצה הנסתרת, ואיוואן מצליח לשבור אותה. קשצ'יי מת, והשמחה גדולה: פסלי האבן מתעוררים לחיים, כל הנערות השבויות משתחררות ואיוואן מתחתן עם אהובתו וחי חיי אושר.

אודות אנדריס לייפה

רקדן עטור פרסים שהיה כוכב הבולשוי, שהפך ליזם, במאי ומנהל בעולם המחול. לייפה, בן לשושלת מפורסמת של אנשים בעולם המחול, אביו הוא הכוריאוגרף מאריס לייפה, מעלה מחדש יצירות מן הרפרטואר של סרגיי דיאגילב. אחד הפרויקטים הבולטים בעשייה שלו היה העונה הרוסית של המאה ה- 21, לציון מאה שנה להצלחה של הבלט הרוסי על הבמות באירופה. העונות של הבלט הרוסי הדהימו את הקהל בפריז, לונדון רומא ובכל הבירות הגדולות באירופה.

העונה הרוסית: מחווה לבלט רוס בהופעותיו באופרה גארנייה בפריס

כל עונה רוסית בין אם היא כללה מופעי בלט, מוסיקה או תערוכה, כתבה דף חדש בתולדות התרבות העולמית. הקרם דה לה קרם של התרבות הרוסית נטלו חלק בעונות הללו אמנים רקדנים מעצבים ומוסיקאים כדוגמת הזמר שאליאפין, המעצב והצייר לאו בקשט, המלחינים רימסקי קורסקוב, רחמנינוב, סטרווינטקי, הכוריאוגרף פוקין ורקדנים אגדיים כמו פבלובה וניז'ינסקי ואליהם הצטרפו אמנים אירופאים כמו מאטיס, פיקאסו, בראק וז'אן קוקטו. כל היצירות שנוצרו במהלך העונות הרוסיות הפכו לאבן דרך בתרבות העולמית, יצירות שהעולם התרבותי מרבה לחזור עליהן שוב ושוב. לחדש, לפתח ולהתבסס עליהן.

"כשנולדתי בשנת 1962" אומר לייפה "אבי כבר היה רקדן ידוע בבולשוי. אהבתי כל דבר הקשור בעולמו. הריקוד המוסיקה, התלבושות והתפאורה, הייתי מרותק להיסטוריה של המחול ולמדתי רבות ממנו על כל אותם אמנים גדולים ויזמים כמו דיאגילב. הוא ובני דורו פתחו שביל חדש והיו בעלי השפעה רבה על המאה ה- 20."

לייפה, גם הוא הצטרף לבולשי בגיל 18. במהרה הפך לסולן בבלטים הגדולים והידועים והיה לרקדן הרוסי הראשון שעבד במערב, כשרקד בניו יורק סיטי בלט ואחר כך בגרסה של ברישניקוב ל"אגם הברבורים" באמריקן בלט תיאטר.

בשנת 1996, השנה בה אביו היה אמור לחגוג 60, הקים את הקרן על שמו. קרן שמטרתה לקדם ולשמר מסורות בתחום התרבות ובלט, ואחת היוזמות היא הפקת העונות הרוסיות של המאה ה- 21.

להקת הבלט של בית האופרה הלאומי על שם נטליה סץ במוסקבה

בית האופרה והבלט המבצע את היצירות שמגיעות לארץ, נקרא על שמה של במאית התיאטרון שנחשבה למובילה בתחום ההצגות לילדים. התיאטרון שם לו למטרה להעלות מופעי אופרה ובלט אבל גם להעלות מופעים מיוחדים שיתאימו לקהל צעיר ומשפחות. המטרה היא להנגיש בפניהם את עולם התרבות הקלאסית והעכשווית. זאת לצד הפקות המיועדות לקהל בוגר של אופרות ובלטים מהרפרטואר העולמי.

בית האופרה זכה לעדנה כאשר ג'ורג' איסקיאן, זוכה הפרס של הפדרציה הרוסית הפך למנהלו האמנותי. והוא מצא את הדרך לחבר בין האמנות הקלאסית ולבין האמנות העכשווית והפך את בית האופרה למוסד תוסס ופעיל. לבית האופרה תזמורת של 100 נגנים, 75 זמרים, מקהלה של 32 זמרים ולהקת בלט עם 60 רקדנים.

מועדי המופעים של יצירות הבלט שחרזדה  וציפור האש בארץ

העונה הרוסית של המאה ה- 21 מציגה שני מופעי בלט בערב אחד: שחרזאדה למוסיקה של רימסקי קורסקוב וציפור האש למוסיקה של סטרוינסקי, בהעלאה מחודשת של אנדריס לייפה לכוריאוגרפיה של מיכאיל פוקין בביצוע בית האופרה והבלט על שם נטליה סץ ממוסקבה.

חמישי 16/4 בשעה 20:00 בית האופרה תל אביב

שישי 17/4 בשעה 13:00 בית האופרה תל אביב

שבת 18/4 בעשה 20:00 בית האופרה תל אביב

ראשון 19/4 בשעה 20:00 בית האופרה תל אביב

רביעי 22/4 בשעה 20:00 תיאטרון ירושלים

חמישי 23/4 בשעה 20:00 תיאטרון ירושלים

 

כוכב הבולשוי והבמאי אנדריס לייפה העלה תוכנית מיוחדת ומרהיבה שהינה מחווה לבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב, שפעל בפריז בראשית המאה ה20. בשנות פעילותו של הבלט הרוסי הועלו בבכורה עולמית כמה מן היצירות החשובות ביותר ברפרטואר הבלט העולמי, יצירות שהפתיעו, שינו ועוררו עניין רב.

ציפור האש צילום אלנה פושקינה

אנדריס לייפה ורקדני בלט בית האופרה והבלט הלאומי על שם נטליה סץ, מביאים את הבלט הרוסי של דיאגילב לצופים של המאה ה- 21. בערב של בלט וירטואוזי, עם תפאורה ותלבושות מרהיבות שיצר האמן לאו בקשט ועם עשרות רקדנים. בתכנית הערב שתי יצירות מופת:

שחרזאדה

זוהי דרמה במערכה אחת, למוסיקה של  ניקולאי רימסקי קורסקוב , וכוריאוגרפיה מאת מיכאיל פוקין, העמדה מחדש של אנדריס לייפה ואת התפאורה והתלבושות עיצב לאו בקשט.

שחרזדה צילום: Elena-Lapina אלנה לפינה

סיפור העלילה שחרזאדה (מערבית: شهرزاد, מפרסית: شهرزاد قصه‌گو)  היא הדמות העיקרית ומספרת הסיפורים של סיפורי אלף לילה ולילה.

על פי האגדה מלכה האגדי של סאמרקנד, המלך שארייאר לאחר שגילה שאשתו בגדה בו הוא הוציא אותה להורג. מדי יום דרש המלך האכזר לשאת אישה בתולה חדשה ולמחרת היום היה מצווה להוציאה להורג. לאחר  3,000 ימים מופיעה שחרזאדה, לאחר שאביה הווזיר הגדול סיפר לה על הקשיים במציאת בתולות לנישואי לילה בודד למלך,  התנדבה להיות הבאה בתור.

שחרזדה צילום יחצ

בניגוד למחאותיו של אביה, התנדבה שחרזאדה לבלות לילה אחד עם המלך, חרף הידיעה על הצפוי לה בבוקר המחרת. בליל כלולותיה ביקשה שחרזאדה מהמלך לאפשר לה לספר לאחותה הצעירה ממנה, דוניאזאדה, סיפור לילה, שבלעדיו היא אינה נרדמת. המלך הסכים, האחות זומנה לחדר הכלולות ושחרזאדה סיפרה לה סיפור בעוד המלך שכב ער והקשיב קשב רב. בהגיע עלות השחר לא סיימה שחרזאדה את הסיפור ואמרה למלך, שלצערה הרב היא תצטרך להפסיקו באמצע. המלך, שרצה לשמוע את סוף הסיפור, השאיר אותה בחיים עוד יום אחד. גם בליל אותו יום, לאחר שגמרה את הסיפור הקודם התחילה שחרזאדה סיפור חדש ונעצרה באמצעו. באופן הזה, בעודו מצפה בכיליון עיניים להשלמת הסיפור הקודם מדי לילה בלילה, השאיר המלך את שחרזאדה בחיים.

לאחר 1,001 לילות של סיפורי הרפתקאות ושלושה בנים שנולדו לו, הפך המלך לאדם אדיב וידידותי ושחרזאדה הייתה לרעייתו ולמלכתו.

המלחין הרוסי רימסקי קורסקוב חיבר את שחרזאדה, סוויטה סימפונית תוכניתית לפי סיפור המעשה, שהינה פופולרית עד היום. הכוריאוגרף מיכאל פוקין חיבר בלט למוזיקה עבור להקת הבלט רוס של סרגיי דיאגילב ובמיוחד לרקדן הסולו המהולל ואצלב ניז'ינסקי.

הבלט, המבוסס על סיפור הלקוח מתוך אלף לילה ולילה, הועלה לראשונה על יד פוקין בשנת 1910 כחלק מתכנית שיזם סרגיי דיאגילב.  בהצגת הבכורה רקדו שני רקדנים אגדיים ואצלב ניז'ינסקי, את העבד המוזהב, ואידה רובינשטיין את זוביידה.

שחרזדה כפי שהועלתה על ידי הבלט רוס באופרה גארניה בפריס בשנת 1910. מקור הצילום: ויקיפדיה

הבלט על מיסתורי האהבה בארמונו של הסולטן נחשב כבר מהצגת הבכורה ליצירה פורצת דרך ונועזת. עד אז לא נראתה הפגנת תשוקה ואהבה בדרך כזו על במת המחול. ומעל למאה שנים אחר כך היא נותרה מסעירה ומרגשת.

הבלט מתאר את הסולטן שחריאר בודד בארמונו, שפילגשיו המרקדות אינן מסבות לו אושר והקרירות של אשתו זוביידה מטרידה אותו. בעצת אחיו הצעיר הוא יוצא לצייד. ואז מתעורר ההרמון להילולת אהבה. הפילגשים מבלות עם בחורים צעירים וזוביידה מארגנת מפגש עם המשרת המוזהב. השליט חוזר מוקדם מן הצפוי זועם ממה שהוא ובמיוחד כשהוא תופס את רעייתו עם העבד. הוא מצווה על הריגת כולם, העבד נתלה וזוביידה דוקרת את עצמה למות מצער.

ציפור האש

זהו בלט המבוסס על אגדת עם רוסית, למוסיקה של איגור סטרווינסקי. את הבלט שמוצג במערכה אחת ובשתי תמונות העלה בהפקה החדשה אנדריס לייפה. כאשר את הליבריט והכוריאוגרפיה יצר מיכאיל פוקין, ועל העיצוב חתומים אלכסנדר גולובין ולאו בקשט

סיפור העלילה: נסיך צעיר ונאה בשם איוואן צארביץ', רודף אחר ציפור אש יפהפייה על מנת לצוד אותה. תוך כדי מרדף, הוא נכנס אל תוך גן קסום. בגן המופלא נטועים עצים שפירותיהם עשויים זהב טהור. הציפור מעופפת מסביב לאחד העצים, ואיוואן מצליח לתפוס אותה. כיוון שנכמרו רחמיו על הציפור היפהפייה, הוא מחליט לשחרר אותה. לאות תודה היא נותנת לו במתנה אחת מנוצותיה ומבטיחה לו שאם ייקלע לצרה כלשהי, עליו לנופף בנוצה, והיא תבוא לעזרתו.

ציפור האש צילום: Elena-Pushkina אלנה פושקינה

הגן הקסום שנכנס אליו איוואן בטעות היה של המלך קשצ'יי – מפלצת רשעה בת אל מוות. כל נערה שהייתה פוסעת אל תוך גנו היתה נופלת בשבי וכל נער היה הופך לאבן. חייו של איוואן בתוך גנו של קשצ'יי נתונים בסכנה, אך הוא לא יודע זאת. לקראת צאתו מן הגן, ראה מראה מופלא: 13 נסיכות נאות רוקדות ריקוד מעגל. איוואן התאהב ביפה מכולן. המלך הרשע ועוזריו מבחינים באיוואן ורוצים להפכו לאבן. איוואן המבוהל נזכר בציפור האש, שולף את הנוצה, ומזעיק אותה לעזרה. הציפור מגיעה, ושרה שיר ערש שמרדים את קשצ'יי ועוזריו. כשהם ישנים מגלה הציפור לאיוואן, שנשמתו של קשצ'יי הרע נמצאת בתוך קליפת ביצה. אם תימצא הביצה וקליפתה תרוסק, תעלם לה נשמתו של קשצ'יי.

ציפור האש צילום יחצ

הציפור מובילה את איוואן אל הביצה הנסתרת, ואיוואן מצליח לשבור אותה. קשצ'יי מת, והשמחה גדולה: פסלי האבן מתעוררים לחיים, כל הנערות השבויות משתחררות ואיוואן מתחתן עם אהובתו וחי חיי אושר.

אודות אנדריס לייפה

רקדן עטור פרסים שהיה כוכב הבולשוי, שהפך ליזם, במאי ומנהל בעולם המחול. לייפה, בן לשושלת מפורסמת של אנשים בעולם המחול, אביו הוא הכוריאוגרף מאריס לייפה, מעלה מחדש יצירות מן הרפרטואר של סרגיי דיאגילב. אחד הפרויקטים הבולטים בעשייה שלו היה העונה הרוסית של המאה ה- 21, לציון מאה שנה להצלחה של הבלט הרוסי על הבמות באירופה. העונות של הבלט הרוסי הדהימו את הקהל בפריז, לונדון רומא ובכל הבירות הגדולות באירופה.

העונה הרוסית: מחווה לבלט רוס בהופעותיו באופרה גארנייה בפריס

כל עונה רוסית בין אם היא כללה מופעי בלט, מוסיקה או תערוכה, כתבה דף חדש בתולדות התרבות העולמית. הקרם דה לה קרם של התרבות הרוסית נטלו חלק בעונות הללו אמנים רקדנים מעצבים ומוסיקאים כדוגמת הזמר שאליאפין, המעצב והצייר לאו בקשט, המלחינים רימסקי קורסקוב, רחמנינוב, סטרווינטקי, הכוריאוגרף פוקין ורקדנים אגדיים כמו פבלובה וניז'ינסקי ואליהם הצטרפו אמנים אירופאים כמו מאטיס, פיקאסו, בראק וז'אן קוקטו. כל היצירות שנוצרו במהלך העונות הרוסיות הפכו לאבן דרך בתרבות העולמית, יצירות שהעולם התרבותי מרבה לחזור עליהן שוב ושוב. לחדש, לפתח ולהתבסס עליהן.

"כשנולדתי בשנת 1962" אומר לייפה "אבי כבר היה רקדן ידוע בבולשוי. אהבתי כל דבר הקשור בעולמו. הריקוד המוסיקה, התלבושות והתפאורה, הייתי מרותק להיסטוריה של המחול ולמדתי רבות ממנו על כל אותם אמנים גדולים ויזמים כמו דיאגילב. הוא ובני דורו פתחו שביל חדש והיו בעלי השפעה רבה על המאה ה- 20."

לייפה, גם הוא הצטרף לבולשי בגיל 18. במהרה הפך לסולן בבלטים הגדולים והידועים והיה לרקדן הרוסי הראשון שעבד במערב, כשרקד בניו יורק סיטי בלט ואחר כך בגרסה של ברישניקוב ל"אגם הברבורים" באמריקן בלט תיאטר.

בשנת 1996, השנה בה אביו היה אמור לחגוג 60, הקים את הקרן על שמו. קרן שמטרתה לקדם ולשמר מסורות בתחום התרבות ובלט, ואחת היוזמות היא הפקת העונות הרוסיות של המאה ה- 21.

להקת הבלט של בית האופרה הלאומי על שם נטליה סץ במוסקבה

בית האופרה והבלט המבצע את היצירות שמגיעות לארץ, נקרא על שמה של במאית התיאטרון שנחשבה למובילה בתחום ההצגות לילדים. התיאטרון שם לו למטרה להעלות מופעי אופרה ובלט אבל גם להעלות מופעים מיוחדים שיתאימו לקהל צעיר ומשפחות. המטרה היא להנגיש בפניהם את עולם התרבות הקלאסית והעכשווית. זאת לצד הפקות המיועדות לקהל בוגר של אופרות ובלטים מהרפרטואר העולמי.

בית האופרה זכה לעדנה כאשר ג'ורג' איסקיאן, זוכה הפרס של הפדרציה הרוסית הפך למנהלו האמנותי. והוא מצא את הדרך לחבר בין האמנות הקלאסית ולבין האמנות העכשווית והפך את בית האופרה למוסד תוסס ופעיל. לבית האופרה תזמורת של 100 נגנים, 75 זמרים, מקהלה של 32 זמרים ולהקת בלט עם 60 רקדנים.

מועדי המופעים של יצירות הבלט שחרזדה  וציפור האש בארץ

העונה הרוסית של המאה ה- 21 מציגה שני מופעי בלט בערב אחד: שחרזאדה למוסיקה של רימסקי קורסקוב וציפור האש למוסיקה של סטרוינסקי, בהעלאה מחודשת של אנדריס לייפה לכוריאוגרפיה של מיכאיל פוקין בביצוע בית האופרה והבלט על שם נטליה סץ ממוסקבה.

חמישי 16/4 בשעה 20:00 בית האופרה תל אביב

שישי 17/4 בשעה 13:00 בית האופרה תל אביב

שבת 18/4 בעשה 20:00 בית האופרה תל אביב

ראשון 19/4 בשעה 20:00 בית האופרה תל אביב

רביעי 22/4 בשעה 20:00 תיאטרון ירושלים

חמישי 23/4 בשעה 20:00 תיאטרון ירושלים

 

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן