בחלל הכניסה של המוזיאון העגול, ניצבת עבודה שבמרכזה עלה תאנה. את עלה התאנה המסמל הסתרה, הופך האמן אלי פטל לחלול, שמבעדו ניתן לחשוף את מה שמאחוריו. העבודה נשענת על פסולת בנין, קירות גבס שהוסרו וחלקי מתכת שפורקו מחלל המוזיאון שנמדד מחדש ע"י האמן. המחיצות הוסרו וכעת ניתן להיחשף לקרוב מכל.

אל הקומה השניה עולים בגרם מדרגות מעוגל שמעליו כיפת זכוכית המכניסה אור טבעי לחלל המוזיאון. חלל התצוגה העגול מכיל עבודות שונות, מיצבים וסרט וידיאו. התערוכה צנועה אך מרשימה. העיסוק של פטל במדידות שונות העוסקות במימד הזמן אשר תוצאותיהם מוצגות בדו מימד או תלת מימד – כולן בפורמט אנכי הזהה לצג מסך הטלפון הסלולרי מוגדל. אייקוני הלבבות מהאימו'גי, הופכים אצל פטל ללבבות מצוירים משוכפלים, הנשתלים בתקרת הסטודיו שלו ומסמלות את החי לעומת הדומם.

בעבודה אחרת, מודד פטל את השתברות האור שבעקבותיה מתקבלים שלושה צבעים : כתום, ירוק וסגול. העבודה שנמצאת בתוך ארון המדמה ארון קודש, נקראת "ספר תורה". עבודה נוספת העוסקת בנושא אור נקראת "ידיים יום, ידיים לילה". פטל מגזרת של מתאר ידיים שהניח על דף. את הדף הניח באור (שמש) ולאחר חודשיים הסיר את המגזרת מהנייר וסימני הדהייה נחשפו. הנייר נסרק ונשתלו בו פריטים מצילומי הסטודיו. פטל משתמש בקומפוזיציית נגטיב-פוזיטיב המסמלת הכלה והחסרה – את החסר ניתן למלא.

העבודה "בננות" מתעדת תהליך ריקבון של בננות שהונחו על בריסטול. הבריסטול צולם, והמילוי שהחדיר פטל לעיקולי הבננה הוא בעצם גריעה מאמולסיית הצילום ושיפת הבד המקורי. הסיפור מאחורי הבננות הנרקבות הוא בעצם מחווה שעושה פטל לסבו, שהיה בעל דוכן בננות בשוק מחנה יהודה.

בעבודת הוידיאו "צ'רלי" השוכנת בתוך מעטפת סגורה, הופך פטל את צילום גופו העירום לפסל טורסו קטוה גפיים וראש, הנע בריקוד מזרחי. בתוך החלקים שנקטעו, מוקרנים קטעים מהסרט "צ'רלי וחצי" עם פס הקול המקורי מהסרט. פטל שעוסק בייצוג המזרחי, מציג בוידיאו גוף שהוא אתר שבו זהויות מתמזגות.

זוהי תערוכת היחיד הראשונה של אלי פטל בישראל לאחר 10 שנים של הפסקה מתודית, מתוכן כיהן כראש המחלקה לאמנות בבצלאל במשך שתי קדנציות רצופות. בתור אמן צעיר, פטל היווה אחד מסמלי אמנות ״שיח הזהויות״ ועסק רבות במזרחיות שלו. בתערוכה לא נמצאים טקסטים התלויים בצמוד לעבודות. המבקר מצטייד בכניסה בחוברת המפרטת את מרבית היצירות ותשמש אותו להבנת הנראה.

מוזיאון בת ים לאמנות נבנה ב-1961 כביתן ברוטליסטי בתכנונו של האדריכל יצחק פרלשטיין. במקור נבנה המוזיאון כביתן על עמודים בלב הפארק והציבור הוזמן לחסות תחתיו ולבקר בתערוכות כחלק משגרת החיים בשכונה. בהמשך נבנו קירות ומחיצות והמקום הפך למוזיאון פעיל המציג החל משנת 2007 עם תערוכות מתחלפות בתחום האמנות העכשווית. בניין המוזיאון, הממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, צמוד למגדל מים פעיל. כשבנו את המוזיאון, ההיגיון שהינחה את המתכננים, קבע כי תרבות ואמנות הן תשתיות בסיסיות, ונחוצות לא פחות ממי שתייה זורמים. לאורך השנים שימשו קומות המגדל כחללי סטודיו לאמנים ואף לאחסון אוסף המוזיאון. כיום המגדל נטוש.

אוצרת: הילה כהן-שניידרמן

מוזיאון בת ים לאמנות ע"ש בן ארי, סטרומה 6, בת ים

שעות פתיחה

שלישי: 16:00-20:00

חמישי: 16:00-20:00

שישי: 10:00-14:00

שבת: 10:00-14:00