אתמול, שלישי, הגיש התנועה לאיכות השלטון עתירה לבית המשפט העליון כנגד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מ"מ מפכ"ל המשטרה ניצב מוטי כהן, או המפכ"ל שיחליפו, אם יבחר שכזה, שר הביטחון, בני גנץ, מבקר המדינה, מתניהו אגלמן ואחרים ובה בקשה להוציא צווים לפתיחת חקירה פלילית כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין פרשת הצוללות ובגין פרשת המניות – רכישת מניות חברת  SeaDrift (סדריפט) ומכירתן ברווח של 600 אחוז תוך 3 שנים בהיותו שר מכהן ולאחר מכך ראש ממשלה. החקירה, כך בעתירה, תתנהל בחשד לעבירות של מרמה והפרת אמונים ושוחד, מתן עדות שקר ואולי גם פגיעה בביטחון המדינה.  ביום ראשון השבוע, פנה אל היועה"מ עורך הדין יצחק גונן בשם עמותת חוזה חדש במכתב בו ביקש לדעת מתי יחליט היועץ המשפטי על פתיחת חקירה ואם החליט שלט, מה הנימוקים לכך. בשתי הפניות, מכתבו של גונן ליועה"מ והעתירה לעליון של התנועה לאיכות השלטון מובע החשש כי הזמן שחלף וחולף מקרב  את האפשרות שעל העבירות או חלקן תחול התיישנות ולא ניתן יהיה לתבוע בגינן את נתניהו ואחרים. שופט בית המשפט העליון נעם סולברג קיבל את העתירה וקבע דיון ל יום חמישי ה-6 באוגוסט, עד אז על המשיבים להגיב לעתירה.

המשבר הפוליטי הוא שמנע את ההחלטה לפתוח חקירה בפרשת המניות, כאשר זו התפוצצה בפברואר 2019. המדיניות במשרד המשפטים הייתה שלא פותחים בחקירות פוליטיקאים בכירים לפני בחירות. בנסיבות רגילות, התעלול הפיננסי המתוחכם של בנימין נתניהו — שרכש מניות במפעל SeaDrift של בן דודו בעשירית המחיר ואף פחות מזה (TheMarker", 23.2"), ומכר אותן כעבור שלוש שנים בסכום של 16 מיליון שקל — היה מוביל לחקירה מיד עם חשיפתו. אלא שמערכת הבחירות הקפיאה זמנית אפשרות זו וכרגיל בישראל, משהו זמני יכול להיהפך לקבוע.

המידע על העברת העושר הסמויה לכיסו של נתניהו בפרשת המניות גלוי ברובו, והוא נסמך על דיווחים שנמסרו לבורסה בארצות הברית. שאר החומר הרלוונטי נמצא במשרד מבקר המדינה. ועל כן, לא ברור מדוע נדרש מידע נוסף כלשהו שהתבקש מהרשויות בארצות הברית — המתמהמהות במענה לבקשה ("הארץ", 11.6) — כדי להשפיע על עצם ההחלטה לפתוח בחקירה. פרשת המניות חייבת להיחקר ומיד, בלי להמתין לאמריקאים.

מערכת היחסים בין נתניהו לבן דודו, איש העסקים נתן מיליקובסקי, מעוררת חשד כשלעצמה. מלבד עסקת המניות הלווה מיליקובסקי 200 אלף דולר לבתו של נתניהו, נועה רוט — הלוואה שלא ברור כלל אם הוחזרה וככל הראה לא הוחזרה עדה כה. מיליקובסקי גם מימן את ההוצאות המשפטיות של נתניהו ב–300 אלף דולר — בלא היתר. בין נתניהו למיליקובסקי היה הסדר של מתן קצבה קבועה במזומן, בכל פעם שנפגשו השניים.
די לכאורה בהעברת הכספים בדרכים סמויות לידי נתניהו — תוך הפרת כללי הדיווח למבקר המדינה — כדי לבסס חשד לעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה דומה לעבירה שיוחסה לאהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף.

כסף עובר ונכנס לכיסים ישראלים בעבור מתן ההיתר

בנוגע לפרשת מכירת הצוללות ( 6 עד 9 ),  חשף אתמול במסיבת עיתונאים עו"ד שרגע אליעד וציטט עדות שהגיעה לידי חוקרי התנועה בנוגע לפרשת 3000 והוגשה לבית המשפט העליון. לדבריו מדובר בעדות של אחד מהבכירים ביות במערכת שאמר: "פנה אליי לפתע מר גנור והציג עצמו כקונסול כבוד של ישראל בקפריסין. לתדהמתי הרבה לאור העובדה שרק מעטים ידעו על הנושא המאוד מסווג ששלושה אנשים יודעים עליו, הוא מעלה בפניי את עניין אישור מכירת הצוללות למצרים. הוא אמר לי שהוא יודע שאני מהמתנגדים לעסקה ואמר לי בגלוי ובלי למצמץ: 'הגישה שאתה נוקט בקשר למכירת הצוללות למצרים גורמת לי לנזק עסקי'. לגנור הייתה זיקה אישית וישירה למספר הצוללות שטינסקרופ תייצר ותמכור. כסף עובר ונכנס לכיסים ישראלים בעבור מתן ההיתר".
אליעד הוסיף במסיבת העיתונאים ותיאר את הרקע לאירוע: "במרץ 2015 עמוס גלעד מגיע לברלין ומגלה שיש אישור ישראלי לגרמניה למכור 2 צוללות תקיפה נוספות למצרים. המידע הזה משגע אותו, הוא חש שמישהו עבד עליו כי ידוע לו שאין אישור כזה. עמוס פונה לשר הביטחון יעלון שנכנס להלם, פונה לנתניהו פעמיים ושואל אותו האם המידע הזה נכון. נתניהו מכחיש את המידע. יעלון אובד עצות פונה לריבלין ובאותה פגישה קנצלרית גרמניה צוחקת עליו ומראה לו את ההיתר למכירת הצוללות. ריבלין מתקשר לנתניהו וננזף על ידו על כך שהוא דוחף את האף לנושא".

(צילום באדיבות התנועה לאיכות השלטון)

נתניהו, תסתכל לי בלבן של העיניים

שרגא ציין את התשובה שסיפק נתניהו לריאיון בחדשות 12 בנושא, שם אמר בתגובה לשאלה בנושא רכישת צוללות נוספות למרות התנגדות צה"ל, וללא ידיעת הרמטכ"ל, שר הביטחון דאז וראש המל"ל: "זה סוד, יש שלושה אנשים שיודעים את התשובה בהם היועמ"ש לממשלה". לפי שרגא, היועמ"ש הכחיש לחלוטין יום אחרי שנתניהו אמר זאת.  "כלל הפתיחה בחקירה בישראל אומר, 'מקום שבו יש ראשית ראייה, חובה לפתוח בחקירה, אין לך סמכות לא לעשות את זה'. אנחנו מבקשים שבית המשפט יורה לו להפעיל את סמכותו", מסבירים בתנועה לאיכות השלטון.
לקראת סיום דברי פנה אליעד שרגא לנתניהו ותקף: "תסתכל לי בלבן של העיניים ותגיד לי איך הגיעו 16 מיליון שקל לכיס שלך? לא מדובר בחמגשיות, שמפניות, סיגריות או כיסוי אוהד. 16 מיליון שקל במסע רכישות של צוללות וכלי שיט תוך הסתרה של המניות שלך ואישור עסקה בלי שמפקד חיל הים, הרמטכ"ל, ראש המוסד והנשיא יודעים מזה. גנץ ואשכנזי תסתכלו גם אתם לעם ישראל בעיניים ותגידו איך אתם יושבים ושותקים, ולא מקדמים חקירה של פרשת השחיתות".

תגובות

מגפון פנה פעמיים ליועץ המשפטי בשאלה: האם החליט לפתוח בחקירה בעניין פרשת הצוללות והמניות. ביום ראשון האחרון, לאחר פנייתו של עו"ד גונן נענינו: "טרם התקבלה החלטה".
הבוקר פנינו שוב אל היועה"מ, יממה לאחר הגשת העתירה של איכות השלטון, ושאלנו שוב: אתמול הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה בעניין זה לעליון, בו פירטה והעידה בדבר חשדות קשים על עבירות בתחומי מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועד פגיעה בביטחון המדינה לכאורה שבוצעו בידי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. אור לשני עניינים אלו, מכתבו של עו"ד גונן ועתירת התנועה לאיכות השלטון, מדוע כבודו לא ימשיך להתמהמה ויורה על פתיחת חקירה פלילית שתרד לשורשי החשדות החמורים העולים מהפניות אליך?
היועץ המשפטי באמצעות מ"מ ראש מחלקת הדוברות במשרד המשפטים, עו"ד נועם שרביט מסר כי: "כאשר יהיה לנו מה לעדכן – נעשה כן."