היועץ המשפטי לממשלה הגיש היום (רביעי) באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ורנאד עיד ממחלקת הבג"צים, לבג"ץ את תגובתו המקדמית לעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד החלטת הכנסת לקבוע כי לח"כ חיים כץ תהיה חסינות מפני הדין הפלילי, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי המלצת ועדת הכנסת להעניק לח"כ כץ חסינות היא בטלה וחסרת תוקף, ולכל הפחות יש להורות על ביטולה, כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, כמו גם תוך אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת, מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים בלתי רלוונטיים ואי-מתן משקל ראוי לשיקולים רלוונטיים.

בהקשר זה הדגיש היועמ״ש כי החלטת ועדת הכנסת לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן. מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת עולה עיסוק נרחב בשאלה אם בכלל נעברה עבירה פלילית ע״י ח״כ כץ. שורת חברי כנסת השמיעו עמדה לפיה המעשים נשוא כתב האישום כלל אינם מקימים כל עבירה; כי חה"כ כץ לא פעל בניגוד עניינים; שלא יכולה לקום עבירה מקום שבו החוק מועיל לקבוצה גדולה; כי חה"כ כץ לא הציג מצג תרמיתי; שאי גילוי המידע אינו בגדר עבירה משום שלא חלה על ח"כ כץ חובת גילוי; שלא התגבש בעניינו של ח"כ כץ יסוד נפשי; ושלא היה מקום להגשת כתב האישום.

זאת, במקום נימוקים המתייחסים לעילת החסינות, שיבארו מדוע המעשים הפליליים של כץ באים בגדר מתחם הסיכון הטבעי של פעולת חבר הכנסת ויו״ר ועדה, מהו הסיכון הטבעי לעבודת חבר כנסת ויו״ר ועדה שהתממש במקרה דנן, מהי הנקודה בה הביאה פעילות חקיקה חוקית את חבר הכנסת לדבר עבירה כהתפתחות טבעית של פעילותו התקינה וכיוצא בזה.

להבנת  היועץ המשפטי, הפגם בעבודת ועדת הכנסת יורד עד לשורש ההחלטה משום שלפי הדין, היה עליהם להניח את דבר התקיימותן של עובדות כתב האישום כהנחת מוצא. היועץ פסל גם את העובדה שבכלל הועלו טענות לגבי עובדות כתב האישום. טענות בנוגע לעצם ההחלטה להגיש כתב אישום, אין מקומן להישמע בדיון בחסינות חבר הכנסת, אומר מנדלבליט.

מול כתב האישום על מעשים פליליים נאמר בתגובת היועמ"ש, לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור במוסד הכנסת ובנבחריו. מתן משקל הולם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אלה, "לו היה ניתן", כטותב היועץ "היה מטה את הכף לטובת עריכת בירור של העבירה החמורה מושא כתב האישום במסגרת הליך פלילי".
היועץ גם שלל את עצם התייחסות חברי הכנסת בדיוני הוועדה לנסיבותיו האישיות של ח"כ כץ, כמו גילו, תרומתו לציבור ועוד. "מקומם להישמע בשלב הטיעונים לעונש בהליך הפלילי, אם וככל שיורשע, ואין הם רלוונטיים לשאלת החסינות", כותב היועץ. .

נוכח העובדה שהחלטת החסינות ניתנה ע"י הכנסת הקודמת ולקראת דיון אפשרי שוב בבקשת החסינות מחדש בכנסת הנוכחית, היועמ"ש מבקש מביהמ"ש לתת הנחיה ברורה לכנסת בדבר מתחם שיקול הדעת של חברי הכנסת בעניין.

כזכור  לפני כשנה החליט היועמ"ש להגיש כתב אישום נגד ח"כ כץ באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת אקוויטל. כתב האישום מייחס לו קידום תיקון לחוק ניירות ערך, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים מהותי בין כובעו כחבר כנסת וכיו״ר ועדה לבין אינטרסים כלכליים שבהם אחז הוא או חברו בנוגע לתיקון, ותוך שהוא מסתיר אינטרסים אלה מחברי ועדת הרווחה שבראשה עמד ובה קודם החוק, ומוועדת האתיקה כשהדבר הובא לפתחה, ואף מוסר להם מצגים כוזבים או חלקיים בעניין זה.

בתגובת היועמ"ש הובהר כי המעשים שהקימו עבירת מרמה והפרת אמונים כאמור אינם באים בגדר "מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו" של חבר הכנסת, בהתאם לעילה של ״חסינות מהותית״, אינם נופלים בטווח הסיכון הטבעי הכרוך במילוי התפקיד ואינם בגדר גלישה טבעית מביצוע פעולה חוקית במסגרתו.

תגובות

התנועה לאיכות השלטון הגיבה לתגובת ומסרה כי "אנו מברכים על עמדתו החדה והנחרצת של היועץ המשפטי לממשלה, ומקווים שבית המשפט הנכבד יאמץ את העתירה של התנועה ואת עמדת היועמ"ש במלואן. עבירות חמורות מתחום טוהר המידות וניגוד העניינים, שנעשו תוך שימוש במעמד חבר הכנסת, הן לא עבירות שהכנסת יכולה להכשיר בחסות רוב קואליציוני. אוי ואבוי לנו אם הכנסת תהפוך את עצמה לעיר מקלט בה יכולים להסתתר אלו המבקשים לחמוק מאימת החוק".

ממשמר הדמוקרטיה הישראלית נמסר: "טוב עשה היועץ המשפטי לממשלה שקיבל את כל טענותינו בעניין החלטת הכנסת להעניק חסינות לח"כ חיים כץ. החלטת הכנסת הקודמת הייתה בלתי חוקית, ועל בית המשפט לקבוע שהיא בטלה ולאפשר את הגשת כתב האישום נגד כץ באופן מיידי לבית המשפט. משמר הדמוקרטיה ימשיך לעמוד על כך שהחלטות הכנסת והממשלה יהיו בהתאם לדין ולעקרונות היסוד של משטר מתוקן".

מטעמו של ח"כ כץ נמסר לתקשורת: "אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמיטיבות עם הציבור, יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. חיים כץ פעל במסגרת עבודתו כדי למנוע תספורות שביצעו בעלי הון בכספי החיסכון של אזרחי ישראל. החוק שחוקק לפני כעשור הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה. כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק. הטענה שלחברי הכנסת אין סמכות להעניק חסינות היא סטירה לסמכות הכנסת."