מרוץ הבחירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיצומו. היום (רביעי) הגיע נתניהו, מוקף בפמליית עיתונאי וצלמי החצר לביקור מיוחצ"ן במקלט לנשים מוכות בהרצליה. בדרך כלל מעונות מסוג זה שרויים בצל על מנת שלא לאפשר לגברים מכים ואלימים להגיע אל המעונות. אבל, בחירות ומצבו האישי של נתניהו דוחה כל טיעון שכזה. ביקשנו מעיתונאית מגפון לסקר מעט את מסע היח"צ של נתניהו. היא חזרה מורשמת וסיפםרה כי למעט עיתונאי החצר לאיש לא ניתן היה להיכנס למתחם המבוצר שהפך רחוב המקלט. מגפון מביא לפניכם הקוראים את רשמיה מהביקור הממלכתי.

———————————————————————————————————-

יממה אחרי שראש הממשלה כינה נשים (וילדים) כבעלי חיים, הוא היה חייב תיקון. אחרי הכל, היום מציינים ברחבי העולם את יום המאבק באלימות נגד נשים. עזבו אתכם מהעברה של תקציבים, או ישום אמיתי של מסקנות של וועדות מקצועיות בנושא. למי יש זמן לשטויות האלו. זה מצריך עבודה של ממש ואנחנו הרי לא עוסקים בעבודה אלא בעיקר ביחסי ציבור וסיסמאות. רצוי כמה שיותר קצרות  וקליטות. והעיקר שרעייתי לצידי. ומי כמוה מבינה בנושא, כפסיכולוגית.

וככה ברגע האחרון נקבע לנתניהו ולרעייתו ביקור במעון לנשים מוכות בהרצליה. קצר ולענין, יהיה צילום לעמודי החדשות, יהיה סינק חומל בפנים רציניות למהדורות הראשיות והיידה לספין הבא. יועץ התקשורת הנאמן טופז לוק ליווה פנימה את צלמי הבית, והנה זכינו בסט מושלם.

אבל הסיפור האמיתי תמיד מתרחש בחוץ.  והפעם במקרה, היו אלו הרחובות הסמוכים למעון הנבחר. משטרת ישראל, היס"מ והיחידה לאבטחת אישים נאלצו לעבוד שעות ארוכות, בהכנה של השטח. מייטב בחורינו המצויינים מיהרו לסגור הרמטית את כל הרחובות המובילים למעון, שכתובתו אמורה להשאר חסויה, והאזור כולו דמה במשך שעות ארוכות לשדה קרב, לפחות לפי כמות הנשקים השלופים והצ'קלקות שהבהבו מסביב.

השכנים מהרחובות הסמוכים, כן, אלו שמפגינים בדרך כלל בצמתים ובגשרים, מיהרו להגיעו למקום כשהם מצויידים בדגלים ומגפונים, חלרקם ישב, הם מבוגרים מכדי לצעוד ולצעוק את מחאתם. גם אני מיהרתי להגיע למקום מצויידת בתעודת העיתונאי שלי ומיד התחלתי להעלות שידור חי בעמוד הפייסבוק שלי.

צפו בשידור הלייב של רוית
אחת השכנות, אישה מבוגרת בשנות ה-60 לחייה, אחזה את דגל ישראל בצמוד לדגל שחור, אולם השוטרים מיהרו להרחיק אותה מהאזור, בטענה שמדובר בשטח סטרילי. כך גם אני, למרות שהצגתי את תעודת העיתונאי שלי וביקשתי להשאר באזור כדי שאוכל לתעד את המפגינים שעמדו משני קצוות הרחוב, קצין המשטרה דחף אותי והודיע לי שאני לא יכולה להשאר במקום. וככה משטרת ישראל דחקה את המפגינים הרחק מעבר למחסומים כמו גם את התקשורת הלא רצויה. באזור נוצרו פקקי תנועה כבדים, ושכנים שניסו להגיע בחזרה לביתם, זכו לליווי צמוד של שוטרים, רק אחרי שהציגו תעודות מזהות.

כשכבר נדמה היה שכולם תפסו את מקומם על הסט, הגיעו לפתע למקום גם שוטרים המצויידים בטבלטים של קנסות. כנראה שהצפירות והקריאות של המפגינים, בכל זאת הצליחו להדהד מבעד לגדרות והרגיזו את הגבירה שהגיעה עם בעלה לביקור היח"צ.

אז מה עושים? איך משתיקים את המפגינים כדי שבסינק המתוקשר לא ישמעו רעשי רקע לא רצויים? אין בעיה, שולחים את המשטרה ה"לא פוליטית" כדי לחלק למפגינים קנסות על רעש. אגב, זו בדיוק אותה המשטרה שאמורה לטפל ולהאבק גם באלימות נגד נשים, זוכרים?

בתום שעתיים של ביקור מצולם ומתועד בווידאו, חזר נתניהו לישיבת ממשלה ושם בקול דרמטי הכריז כי הבוקר היה בביקור והבין כי חייבים לטפל במכים. ראש הממשלה התקומם בצילום מתועד של פתיחת ישיבת הממשלה כנגד התופעה על אף שבשבוע שעבר הצביע בעצמו נגד הקמת ועדה פרלמנטרית בנושא, וכן על אף שלפני שנה וחצי הכריזה המדינה על תכנית לאומית למניעת רצח נשים , תוכנית שעדיין לא נמצא לה תקציב. אבל, נתניהו כנתניהו, לא נותן לעובדות לבלבלו, או שאולי הוא שכח.