אנשים רבים מתמודדים עם עודף משקל כתוצאה מחוסר הקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת, צריכת מזונות מהירים, אכילה בשעות משתנות ואי ביצוע פעילות גופנית. ישנן נשים שנותרות עם קילוגרמים עודפים אחרי היריונות ומתקשות להשילם. לעיתים גם מי שמצליח לעשות דיאטה ולהסיר את הקילוגרמים המיותרים, נותר עם עודפי עור ושומן באזורים שונים בגוף. בתחום זה ישנן כמה שיטות טיפול נפוצות, שלכל אחת מהן תכלית שונה, בהן ניתוח שאיבת שומן, ניתוח קיצור קיבה (בריאטרי), או הליך מתיחת בטן.

מהו BMI?

BMI – Body Mass Index, ובעברית, מדד מסת הגוף, הוא מדד המספק הערכה לגבי הימצאות הנבדק במשקל תקין, בתת-משקל או בעודף משקל. החישוב המתבצע הוא משקל המטופל בקילוגרמים לחלק בריבוע גובה המטופל במטרים. ערך של עד 18.5 נחשב תת-משקל, ערך בין 25-18.5 נחשב משקל תקין, ערך בין 30-25 נחשב כעודף משקל, ערך בין 35-30 – השמנה, ערך בין 40-35 – השמנה קיצונית וערך מעל 40 – השמנה קיצונית ביותר. הסתייגות מכך היא לגבי אנשים בעלי מסת שריר גדולה, שאצלם ערך ה-BMI יהיה גבוה, אך בפועל לא מדובר בהשמנה.

בכל הניתוחים הקשורים לבטן מומלץ שערך ה-BMI לא יעלה על 30.

השפעת ה-BMI על שיטות להסרת שומן

חשוב להבדיל בין ההליכים השונים: ניתוח שאיבת שומן אינו מהווה טיפול בהשמנה, ואינו מרזה. עבור מי שמעוניין לרדת במשקל, ועומד בתנאי הסף הדרושים, מיועד הליך של ניתוח לקיצור קיבה. המתאימים לניתוח שאיבת שומן הם אנשים בעלי ערך BMI המצביע על משקל תקין, שסובלים מעודפי שומן מקומיים וממוקדים, ולהם עור אלסטי, ללא עודפי עור. מטרת ניתוח שאיבת שומן היא לעצב אזור מסוים בגוף וליצור פרופורציות נכונות. לפיכך, מטופלים בעלי ערך BMI גדול מ-30, כלומר סובלים מהשמנה, נדרשים לאבד אחוז שומן מהותי לפני שיוכלו לבצע הליך זה.

במסגרת ניתוח שאיבת שומן מעצבים את רקמת השומן באזור מסוים, ללא מתיחת העור. אם קיים עור עודף באזור שאיבת השומן, הדבר עשוי להחמיר בעקבות הניתוח. לכן, למטופלים בעלי עודף עור מומלץ לבצע ניתוח מתיחת בטן. בהליך זה מסירים הן שומן הן עודפי עור, והתוצאה הסופית המתקבלת היא משמעותית יותר.

ניתוח שאיבת שומן אינו מתאים לאנשים המתמודדים עם עודף משקל קיצוני (40<BMI), שכן הליך כזה מגדיל את הסיכון להתפתחות סיבוכים. למטופלים הסובלים מהשמנת יתר מומלץ לפנות לביצוע ניתוח לקיצור קיבה (בריאטרי), לאחר שנמצא כי הם עומדים בקריטריונים הנדרשים, ולאחר קבלת ייעוץ רפואי מתאים והסבר מפורט על התהליך ועל הסיבוכים האפשריים הכרוכים בו.

הקריטריונים הבסיסיים להתאמה לניתוח קיצור קיבה הם ערך ה-BMI וקיום מחלות רקע הקשורות להשמנה. מטופל שה-BMI שלו גבוה מ-40 (השמנה קיצונית ביותר) מועמד באופן אוטומטי לביצוע הניתוח, אף אם אינו סובל ממחלת רקע הקשורה להשמנה.

מי שערך ה-BMI שלו בין 40-35 (השמנה קיצונית) ומעוניין לבצע ניתוח בריאטרי, נדרש להצביע על סיבוך בריאותי אחד לפחות בעקבות השמנת היתר. עם הסיבוכים האפשריים נמנים סוכרת, יתר לחץ דם, דום נשימה בשינה ומחלת לב.

גם מועמדים שה-BMI שלהם בין 35-30, כלומר סובלים מהשמנה, יוכלו לבצע ניתוח בריאטרי במקרים מסוימים. לדוגמה, מועמדים בקבוצה זו שהם חולי סוכרת שלא עולה בידם לאזן את רמת הגלוקוז בדם גם לאחר טיפול תרופתי מתאים, או מי שביצעו בעבר ניתוח בריאטרי שלא הביא לתוצאות המיוחלות.

אנשים בעלי מסת גוף נמוכה יכולים אף הם לעבור ניתוח בריאטרי בנסיבות מסוימות, אך בכך הם חושפים עצמם להתפתחות סיבוכים רפואיים שונים.