Skip to content

שיעור לחיים – המורים שילמדו חוסן אישי ורווחה נפשית

(פ) כתבת תוכן שיווקי ממומנת – הפרסום כולו באחריות המפרסם (המערכת אינה אחראית לתוכן, למוצרים או לצילומים המופיעים בה)

שיעור לחיים – המורים שילמדו חוסן אישי ורווחה נפשית

(פ) כתבת תוכן שיווקי ממומנת – הפרסום כולו באחריות המפרסם (המערכת אינה אחראית לתוכן, למוצרים או לצילומים המופיעים בה)

הוראה וחינוך הם משימה מורכבת ותובענית בתקופה של חוסר יציבות ושינוי מתמיד. החוג לחינוך בבית הספר לחינוך באקדמית אחוה מעודד תפיסות רגשיות וחברתיות בתכנית הלימודים במטרה להכין את התלמידים בצורה מיטבית לעולם משתנה וחסר ודאות

תחום ההוראה ידע אתגרים מימיו ולא אחת הסתגל לשינויים שהכתיבה המציאות, אולם השנה האחרונה הביאה איתה אתגרים נוספים ומורכבים לא פחות. אם ברמה הרגשית והחברתית ואם במשברים עולמיים ולאומיים שטלטלו וזעזעו את היסודות שנותנים לנו משמעות וערך בתחומי חיים מגוונים. בחוג לחינוך בבית הספר לחינוך באקדמית אחוה עתידים להכניס לתכניות הלימודים, לצד אוריינות חינוכית ומיומנויות למידה, גם למידה רגשית וחברתית (SEL). כלים אלו יעזרו לסטודנטים לתואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה, ובהמשך לתלמידים, להשתלבות מיטבית בחברה ובעולם המשתנה של העתיד.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, פרסם משרד החינוך בראשות שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, מסמך כוונות למנהלי בתי הספר בכל רחבי הארץ ובו המטרות והיעדים של מערכת החינוך לשנת תשפ"ב. 'אבני הדרך' עליהן מדבר משרד החינוך נותן דגש על תכניות למידה לצד תכניות הלימודים. בין המטרות המרכזיות המבוססות על היסודות בהן מאמינה שרת החינוך הן, למידה מצמיחה, חיזוק החוסן הנפשי והחברתי, חיים בשותפות, קידום מוביליות חברתית וחיזוק וקידום צוותי החינוך.

"אתגרי מערכת החינוך והמציאות המשתנה בשנים האחרונות המחישה עבור כולנו את הצורך בעדכון מטרות הלמידה ודרכי הלמידה במערכת החינוך", אמרה שרת החינוך בהצהרתה. "המערכת נדרשת לנוע ממיקוד ב'תכניות לימודים', המתמקדות בתוכן הנלמד, ל'תכניות למידה' השמות את הדגש על הלומד, על המוטיבציה שלו ללמידה, ועל מסע הלמידה שלו". 

התשתית להשגת מטרות אלו לפי משרד החינוך היא בפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות, מסוגלות לנהל שיח רגשי וטיפוח יכולות התמודדות במצבי אי ודאות וחירום. על-פי משרד החינוך לטיפוח יכולות אלו "חשיבות עצומה, על רקע ההתמודדות הרגשית והחברתית של התלמידים מפרוץ משבר הקורונה, נוכח הסגרים שהוטלו, ההכרח להקפיד על ריחוק חברתי ותקופת הבידוד אליה נדרשו חלקם".

 

צילום: אלי זנתי

בחוג לחינוך בבית הספר לחינוך באקדמית אחוה כאילו חזו את הנולד. ראש החוג, ד"ר פנינית רוסו-נצר יחד עם כל הגורמים החינוכיים במכללה, התמקדו לאורך כל השנה האחרונה בהכנסת היבטים רגשיים וחברתיים לתכניות הלימודים.

"תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המילה", מסבירה ד"ר רוסו-נצר. " ממחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי אתגרי בריאות הנפש מתעצמים לאור הפגיעה ברצף השגרה, הריחוק החברתי וחוסר הוודאות. הנתונים מצביעים כי קיימת עלייה ברמות החרדה והמתח, דיכאון, אובדנות, בדידות, ריקנות, התמכרויות ועוד. כל אלו משקפים את הצורך המהותי והמתעצם, להתייחס באופן מעמיק לצרכים הרגשיים והחברתיים של התלמידים ושל אנשי החינוך, ולפתח בריאות נפשית וחוסן להתמודדות מתמשכת. עד כה בתי הספר התמקדו בפיתוח תחומים כגון, משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הלימודיים הללו אומנם חשובים, אך נראה כי כבר לא די בהם. למשל, מחקר שבחן ממצאים של 51 התערבויות לקידום רווחה נפשית בקרב יותר מ-2,000 תלמידים הראה שעיסוק ברווחה נפשית במסגרת הבית ספרית מגביר את רמת הרווחה הנפשית וההסתגלות, ואף מפחית או מונע סימפטומים של דיכאון וחרדה".

למידה רגשית-חברתית (SEL) עוסקת בפיתוח חמש מיומנויות ליבה, בהן מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, ניהול יחסים וקבלת החלטות. כחלק מלימודי תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה יקבלו מיומנויות אלה התייחסות במסגרת תכנית הלימודים האקדמית של סטודנטים ללימודי הוראה, בזיקה לפרקטיקה הבית-ספרית ובממשקים השונים כגון קהילה ועבודה עם הורים.

לפיכך, סטודנטים לתואר ראשון בחינוך והוראה מכירים בכך שחינוך, במהותו, הוא הרבה מעבר לפדגוגיה, טכניקה או פרקטיקה. יתרה מכך, בשנים האחרונות גוברת יותר ויותר ההבנה כי בכל הנוגע לעתיד החינוך ישנה חשיבות רבה של למידה משמעותית וחינוך למיומנויות המאה ה-21, שהמרכזיות שבהן הן המיומנויות התוך אישיות והבין אישיות.

"במחקרים  נמצא כי סביבות חינוכיות, המעודדות התפתחות אישית ואקלים חינוכי מיטבי, מאפשרות למורים לחוש משמעותיים ומסופקים יותר ולאפשר לתלמידיהם לרכוש, נוסף על השכלה פורמלית, גם כלים להסתגלות מוצלחת ולהשתלבות מועילה בחברה", מסבירה ד"ר רוסו-נצר. "העולם היום משתנה בקצב מהיר, אולם הצרכים האנושיים לא השתנו. כמכשירי אנשי חינוך וכסטודנטים ללימודי הוראה, עלינו לשאול את עצמנו לא רק כיצד ניתן ללמד באופן מרתק וחדשני, אלא גם איך לסייע לתלמידים לפתח חוסן נפשי להתמודדות וגם איך להתחבר לתשוקה שלנו להשפיע ולהוביל כאנשי חינוך. הסטודנטים ללימודי הוראה יהפכו בהמשך למורים ולמחנכים שישפיעו על תלמידיהם ועל החברה. עלינו לתת דגש על לימוד השכל וחינוך הלב, לטפח פוטנציאל אנושי, חוזקות וחלומות כדי להכין את הסטודנטים לאתגרי העתיד. לצייד אותם בארגז כלים רגשי וחברתי שיעזור להם להכין את התלמידים להתמודדות מוצלחת בעולם תנודתי, חסר ודאות ומאתגר".

הוראה וחינוך הם משימה מורכבת ותובענית בתקופה של חוסר יציבות ושינוי מתמיד. החוג לחינוך בבית הספר לחינוך באקדמית אחוה מעודד תפיסות רגשיות וחברתיות בתכנית הלימודים במטרה להכין את התלמידים בצורה מיטבית לעולם משתנה וחסר ודאות

תחום ההוראה ידע אתגרים מימיו ולא אחת הסתגל לשינויים שהכתיבה המציאות, אולם השנה האחרונה הביאה איתה אתגרים נוספים ומורכבים לא פחות. אם ברמה הרגשית והחברתית ואם במשברים עולמיים ולאומיים שטלטלו וזעזעו את היסודות שנותנים לנו משמעות וערך בתחומי חיים מגוונים. בחוג לחינוך בבית הספר לחינוך באקדמית אחוה עתידים להכניס לתכניות הלימודים, לצד אוריינות חינוכית ומיומנויות למידה, גם למידה רגשית וחברתית (SEL). כלים אלו יעזרו לסטודנטים לתואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה, ובהמשך לתלמידים, להשתלבות מיטבית בחברה ובעולם המשתנה של העתיד.

לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה, פרסם משרד החינוך בראשות שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, מסמך כוונות למנהלי בתי הספר בכל רחבי הארץ ובו המטרות והיעדים של מערכת החינוך לשנת תשפ"ב. 'אבני הדרך' עליהן מדבר משרד החינוך נותן דגש על תכניות למידה לצד תכניות הלימודים. בין המטרות המרכזיות המבוססות על היסודות בהן מאמינה שרת החינוך הן, למידה מצמיחה, חיזוק החוסן הנפשי והחברתי, חיים בשותפות, קידום מוביליות חברתית וחיזוק וקידום צוותי החינוך.

"אתגרי מערכת החינוך והמציאות המשתנה בשנים האחרונות המחישה עבור כולנו את הצורך בעדכון מטרות הלמידה ודרכי הלמידה במערכת החינוך", אמרה שרת החינוך בהצהרתה. "המערכת נדרשת לנוע ממיקוד ב'תכניות לימודים', המתמקדות בתוכן הנלמד, ל'תכניות למידה' השמות את הדגש על הלומד, על המוטיבציה שלו ללמידה, ועל מסע הלמידה שלו". 

התשתית להשגת מטרות אלו לפי משרד החינוך היא בפיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות, מסוגלות לנהל שיח רגשי וטיפוח יכולות התמודדות במצבי אי ודאות וחירום. על-פי משרד החינוך לטיפוח יכולות אלו "חשיבות עצומה, על רקע ההתמודדות הרגשית והחברתית של התלמידים מפרוץ משבר הקורונה, נוכח הסגרים שהוטלו, ההכרח להקפיד על ריחוק חברתי ותקופת הבידוד אליה נדרשו חלקם".

 

צילום: אלי זנתי

בחוג לחינוך בבית הספר לחינוך באקדמית אחוה כאילו חזו את הנולד. ראש החוג, ד"ר פנינית רוסו-נצר יחד עם כל הגורמים החינוכיים במכללה, התמקדו לאורך כל השנה האחרונה בהכנסת היבטים רגשיים וחברתיים לתכניות הלימודים.

"תפקיד מערכת החינוך הוא לראות את התלמיד כאדם שלם ולהכין אותו לחיים במובן הרחב של המילה", מסבירה ד"ר רוסו-נצר. " ממחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי אתגרי בריאות הנפש מתעצמים לאור הפגיעה ברצף השגרה, הריחוק החברתי וחוסר הוודאות. הנתונים מצביעים כי קיימת עלייה ברמות החרדה והמתח, דיכאון, אובדנות, בדידות, ריקנות, התמכרויות ועוד. כל אלו משקפים את הצורך המהותי והמתעצם, להתייחס באופן מעמיק לצרכים הרגשיים והחברתיים של התלמידים ושל אנשי החינוך, ולפתח בריאות נפשית וחוסן להתמודדות מתמשכת. עד כה בתי הספר התמקדו בפיתוח תחומים כגון, משמעת עצמית, עמידה בזמנים, הצלחה בבחינות וחשיבה ביקורתית. בעולם ההישגי והתחרותי של ימינו, הערכים והכישורים הלימודיים הללו אומנם חשובים, אך נראה כי כבר לא די בהם. למשל, מחקר שבחן ממצאים של 51 התערבויות לקידום רווחה נפשית בקרב יותר מ-2,000 תלמידים הראה שעיסוק ברווחה נפשית במסגרת הבית ספרית מגביר את רמת הרווחה הנפשית וההסתגלות, ואף מפחית או מונע סימפטומים של דיכאון וחרדה".

למידה רגשית-חברתית (SEL) עוסקת בפיתוח חמש מיומנויות ליבה, בהן מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית, ניהול יחסים וקבלת החלטות. כחלק מלימודי תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה יקבלו מיומנויות אלה התייחסות במסגרת תכנית הלימודים האקדמית של סטודנטים ללימודי הוראה, בזיקה לפרקטיקה הבית-ספרית ובממשקים השונים כגון קהילה ועבודה עם הורים.

לפיכך, סטודנטים לתואר ראשון בחינוך והוראה מכירים בכך שחינוך, במהותו, הוא הרבה מעבר לפדגוגיה, טכניקה או פרקטיקה. יתרה מכך, בשנים האחרונות גוברת יותר ויותר ההבנה כי בכל הנוגע לעתיד החינוך ישנה חשיבות רבה של למידה משמעותית וחינוך למיומנויות המאה ה-21, שהמרכזיות שבהן הן המיומנויות התוך אישיות והבין אישיות.

"במחקרים  נמצא כי סביבות חינוכיות, המעודדות התפתחות אישית ואקלים חינוכי מיטבי, מאפשרות למורים לחוש משמעותיים ומסופקים יותר ולאפשר לתלמידיהם לרכוש, נוסף על השכלה פורמלית, גם כלים להסתגלות מוצלחת ולהשתלבות מועילה בחברה", מסבירה ד"ר רוסו-נצר. "העולם היום משתנה בקצב מהיר, אולם הצרכים האנושיים לא השתנו. כמכשירי אנשי חינוך וכסטודנטים ללימודי הוראה, עלינו לשאול את עצמנו לא רק כיצד ניתן ללמד באופן מרתק וחדשני, אלא גם איך לסייע לתלמידים לפתח חוסן נפשי להתמודדות וגם איך להתחבר לתשוקה שלנו להשפיע ולהוביל כאנשי חינוך. הסטודנטים ללימודי הוראה יהפכו בהמשך למורים ולמחנכים שישפיעו על תלמידיהם ועל החברה. עלינו לתת דגש על לימוד השכל וחינוך הלב, לטפח פוטנציאל אנושי, חוזקות וחלומות כדי להכין את הסטודנטים לאתגרי העתיד. לצייד אותם בארגז כלים רגשי וחברתי שיעזור להם להכין את התלמידים להתמודדות מוצלחת בעולם תנודתי, חסר ודאות ומאתגר".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן