Skip to content

להקת בת שבע במחול לוהט: פברואר חם בסוזן דלל

מחול פילוסופי: ב"יאג" הריקוד קושר בין שישה רקדנים ורקדניות קשר קיומי. ב"2019" הגופים נמתחים כמו בקפיץ: הם מתפקדים כיצורי כלאיים שחוגגים ומתיכים שוב ושוב את מגוון הזהויות שהגוף סופג במרחב הצר שבין הנהר לים. הם נעים הלוך וחזור, מציגים בגאווה מיתוסים מקומיים, קושרים באינטנסיביות מלאת פאתוס שמחה ומאמץ, ואז הם מאיטים, לעיתים עד כדי עצירה […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

להקת מחול בתשבע ממשיכה להציג מהרפרטואר העשיר שלה במופעים בסוזן דלל. בהמשך חודש פברואר 2022 היא מעלה את היצירות ״יאג״ ו״2019״ מאת אוהד נהרין. 

"יאג" מאת אוהד נהרין

"יאג" היא יצירה קאמרית שבה ריקוד קושר בין שישה רקדנים ורקדניות קשר קיומי, והופך אותם למשפחה שחולקת דנ"א תנועתי משותף.

יאג. יצירה כמטאפורה לתא משפחתי ומערכות היחסים בתוכו.     צילום: אכסף

מעל "יאג" מרחפת השאלה כיצד משפחה כמבנה נחקקת בגוף ומפעילה אותו. מפיהם של הרקדנים מהדהדת מנטרה – נקודת אחיזה ביוגרפית המעידה על הקשר ביניהם, אך הריקוד מתפרץ כרטט לא נשלט וככוח המרכזי והחשוב שמחבר אותם. הזיכרון הקולקטיבי של התא המשפחתי ב"יאג" מורכב ממקצבים, מוויברציות, ממחוות, מתנועות רכות וממושמעות, ומכאלה שמתפוצצות וחותכות את האוויר בזיעה, בתשוקה, בכאב ובצחוק. קול מנסה להיכרך בתנועה, ותנועה בתורה בורחת מפני קול ופורמת את הקשרים שנוצרים באילן היוחסין המדומיין.

ב"יאג" נהרין נוגע בתנועה הספירלית, הכפייתית כמעט, שפועלת לגובהם של החיים ובמורדם – ספירלה שהיא האופן שבו אנחנו הולכים מהורינו ובאים אליהם גם אחרי שהם אינם, התגלגלות התנועה בבשר, ריקוד שהוא היפוכו של המוות.

"מסע קסום בנבכי הגוף והזמן" (עידית סוסליק, עכבר העיר, אפריל 2016)

בביצוע שישה מרקדני להקת בת-שבע, עונה 2022-2021:

חן אגרון, בילי בארי, יעל בן-עזר, בן גרין, שון האו, צ'יאקי הוריטה, צ'אן וונג קים, אדריאן ליפסון, מתן כהן, שיר לוי, אוהד מזור, ארי נקמורה, יוני (יונתן) סימון, ג'אני נוטרניקולה, חני סירקיס, אמליה סמית', איגור פטשנצ'וק, לונדיווה קוזה, ניצן רסלר

תאורה: אבי יונה בואנו (במבי) / תלבושות: ארי נקמורה

מוזיקה:

John Zorn / Music from the album Absinthe (Naked City), Gaetano Donizetti / Una furtiva lagrima sir D'amore, From the opera L'Elisir D'Amore (Jussi Bjoerling), John Taverner / In-Nomine, From the albums Rosa, Elizabethan Lute Music and Sixteenth Century Music for Viols, Ran Slavin / Bum Carib, From the album Thermo Swing, Morreconi / Ric Happening / From the album Metti una sera a cena

"חמוץ מתוק": טומי שלז שפריר, מתוך הספר "חמוץ מתוק (אני, אחותי וכל השאר)" בהוצאת עם עובד, 2003.

מוקדש לרוני עזגד ומשפחתה

משך המופע: כ-50 דקות ללא הפסקה. המופע כולל עירום

בכורה: יולי 1996, מרכז סוזן דלל, תל אביב

מועדי המופעים: 

יום ראשון, 13 בפברואר |  21:00

יום שני, 14 בפברואר |  19:00 / 21:00

יום שלישי, 15 בפברואר |  19:00 / 21:00

"2019" מאת אוהד נהרין

היצירה "2019" הופקה במשותף עם: פסטיבל מונפלייה דאנס 2020, צרפת.  "2019" היא מכאן. היא עשויה מהמקום הזה ומהזמן הזה שמורכבים מלשונות, מגופים, מצלילים, מפולקלור מקומי ומלאומיות שמשועתקת ומשוכפלת שוב ושוב בחיינו; היא נוגעת במטען שנושא הגוף, וצוללת אל תוך הרפרטואר התנועתי של התרבות.

החלל הוא חלל של אירוח, וכשאנחנו מביטים במתרחש אנחנו מביטים גם זו בזה. בכל רגע מישהו משיב לנו מבט. היצירה קרובה אלינו עד כדי כך, שלבסוף היא עולה על גדותיה ומוצאת נחמה על ברכינו, מאלצת אותנו להכיר בשותפות גורל ולשאת את המשא הפיזי והמנטלי ביחד.

הבמה של נהרין היא ציר של היסטוריה לא כרונולוגית שהגופים בו נמתחים כמו בקפיץ. הם מתפקדים הן כמכונות להדהוד נוסטלגיה והן כיצורי כלאיים שחוגגים ומתיכים שוב ושוב את מגוון הזהויות שהגוף סופג במרחב הצר שבין הנהר לים. הם נעים הלוך וחזור, מציגים בגאווה מיתוסים מקומיים, קושרים באינטנסיביות מלאת פאתוס שמחה ומאמץ, ואז הם מאיטים, לעיתים עד כדי עצירה מוחלטת, ומתכנסים לתוך עצב עמוק.

המנגנונים שפועלים לאורך היצירה מקבילים לאלה של המציאות המקומית – מנגנונים של עוֹדְפוּת והחסרה, האצה והאטה, שמחה ואבל. המרחב הוא מרחב של מעבר, אזור חיץ. הרקדנים, ואנחנו איתם, שוהים על הסף, בין מה שהיה למה שעתיד להתרחש, שהרי בנרטיב המקומי הציפורים נודדות ואילו אנחנו יושבים במרפסת, לראשנו כובע בעל שלוש פינות, הגוף זרוע תקווה לקראת השנה הבאה אך גם דרוך לקראת מלחמה שוודאי תבוא.

היצירה "2019" הופקה במשותף עם: פסטיבל מונפלייה דאנס 2020, צרפת.

היצירה מוקדשת לאליאב נהרין 2018-1927

יצירה מקורית עבור להקת בת-שבע.

משך המופע: כ-75 דקות ללא הפסקה.

הביקורת לא מפסיקה להלל

"רקדני בת שבע, ובעיקר הרקדניות, סיפקו כאן תצוגה מרהיבה של מחול ותיאטרון… "2019" היא עבודה שחייבים לראות פשוט מפני שכנראה נהרין היה חייב ליצור אותה" (טל לוין, הארץ)

"'2019' היא מופע ראווה עוצר נשימה, לרגעים בשל הווירטואוזיות שאוהד נהרין מחלץ מרקדניו, לרגעים בשל חצי הביקורת שלו המכוונים ישירות לבטן הצופים" (רן בראון, הארץ)

"'2019', העבודה החדשה של אוהד נהרין, היא הברקה מתחילתה ועד סופה. היא אלגנטית ומתלכלכת, ופואטית, והכרחית לנו בגלל יופיה, אבל ובעיקר, בגלל הדיון המתמקח שהיא מקיימת אל מול המציאות." (ענת זכריה, ידיעות אחרונות)

המופע בביצוע רקדני להקת מחול בתשבע עונה 2022-2021:

חן אגרון, בילי בארי, יעל בן-עזר, בן גרין, שון האו, צ'יאקי הוריטה, צ'אן וונג קים, מתן כהן, שיר לוי, אדריאן ליפסון, אוהד מזור, ג׳יאני נוטרניקולה, ארי נקמורה, יוני (יונתן) סימון, חני סירקיס, אמליה סמית, איגור פטשנצ'וק, לונדיווה קוזה

רקדן אורח: גיא דוידסון

עיצוב במה ותאורה: אבי יונה בואנו (במבי)

עיצוב תלבושות, סטיילינג: ארי נקמורה

עיצוב חלל ובמה: גדי צחור

עיצוב פסקול ומוסיקה מקורית: מקסים ואראט

עיצוב סאונד: דודי בל

יועץ מוסיקלי, מאסטרינג: נדב ברנע

אסיסטנט לאוהד נהרין וארי נקמורה: אריאל כהן

הפקה: דנה כץ נעמן

מוזיקה: ״משחקי קלפים״ מאת ירמי קדושי בביצוע משה כהן, "Locust Star" by Neurosis, "Boukyou" by Hako Yamasaki

״הנה מה טוב״ תהילים / משה יעקובסון, ״בשנה הבאה״ – אהוד מנור / נורית הירש, ״אנא ל׳חביבי״ – האחים רחבאני / פיירוז, "Boukyou" by Hako Yamasaki, "Saikai" by Hako Yamasaki

"Maqlooba" by V.F.M. style, "Caspian" by Asadi, ״את, אני והמלחמה הבאה״ – חנוך לוין / מקסים וואראט, ״לכובע שלי״ – עממי

אקורדיון: עוזי רוזנבלט

צ'לו: נועה איילי

מנהל מחלקת סאונד: דודי בל

עיצוב תכשיטים: לירון עציון, קרן וולף

מועדי המופעים

יום שבת, 19 בפברואר

יום ראשון, 20 בפברואר

יום שלישי, 22 בפברואר

יום רביעי, 23 בפברואר

יום חמישי, 24 בפברואר

 

 

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן