במשך שנים מקבלים אסירים יהודים ארוחות חגיגיות בחגי ובמועדי ישראל. מפתיע איך אף אסיר מוסלמי לא דרש זאת קודם, אבל אחד מהם עתר לבית משפט שגם לו מגיע ארוחת חג בחגיו ובמועדיו. והוא יקבל את מבוקשו, כמו שאר האסירים המוסלמים

מאת אורלי ממן

בית משפט לענינים מנהליים במחוז מרכז קיבל עתירה שהגיש אסיר מוסלמי נגד שב"ס, בה דרש כי בימי החג המוסלמיים תוגש לו ארוחה חגיגית, כמו זו המוגשת בחגי ישראל לאסירים היהודים.  לאור ההחלטה יחולקו מעתה ארוחות חגיגיות בימי חגם של האסירים המוסלמים, עידאל פיטר- חג שבירת צום הרמדאן וחג הקורבן, כמו גם בחגיהם של בני דתות אחרות שאינם יהודים.

בהחלטתה ציינה השופטת ורדה מרוז, כי ארוחת חג אינה זכות קנויה לאסירים, אולם, מכיוון שהשב"ס  בחר לספק ארוחות חג מיוחדות לאסירים היהודים, שומה עליו לעשות כן גם כלפי אסירים שאינם יהודים, בימי חגם. ראוי, כך נקבע, כי אותם משאבים המושקעים בארוחות החג של האסירים היהודים יושקעו אף באלו שאינם יהודים- בימי חגם, וכל התנהגות אחרת של שב"ס, תוביל לקיפוח האסירים שאינם יהודים על פני אלו היהודים, באופן החורג ממתחם הסבירות

העותר, מחמוד מגברה, המרצה מאסר לתקופה של 21 שנים ו – 5 חודשים החל משנת 1996  בגין עבירות שעניינן שוד בנסיבות מחמירות, אונס, חבלה גופנית חמורה ושהיה בלתי חוקית. לדבריו, מאז תחילת ריצוי מאסרו לפני 15 שנים, לא הוגשה לו ארוחה חגיגית, כזו הכוללת תוספת בשרית, לציון חגי האסלאם. לדברי האסיר, בכך קיימת אפליה בין אסירים שאינם יהודים לבין אסירים יהודים, המקבלים בימי חגם ארוחה דשנה וחגיגית .  העתירה עמדה על חשיבות השוויון כזכות יסוד בישראל ועל חובתו המנהלית של המשיב להנהיג שוויון בין כלל האסירים וכן, הפנתה לפסיקה בעניין זה.

ב"כ שרות בתי הסוהר  טען מנגד, כי אין יסוד לטענת האפליה. לשיטתו, השב"ס עושה כל שיש לאל ידו כדי לאפשר לאסירים המוסלמים לחוג את חגיהם עפ"י מסורת האסלאם. כך לאורך חודש הרמדאן נוהג המשיב לחלק לאסירים המוסלמים ארוחת ערב בשרית ובנוסף, ארוחת לילה, אשר אסירים בני דתות אחרות אינם זוכים להן. בחג העיד אל פיטר, נוהגים לחלק לאסירים המוסלמים ארוחת ערב בשרית ואילו האחרים מקבלים ארוחה חלבית. בנוסף, מחולקים לאסירים המוסלמים בתקופת החגים ממתקים: בקלאוות ותמרים.

בתגובה לטענות שב"ס, טענה ב"כ העותר, כי הארוחות הבשריות המוגשות בערבי הרמדאן והאיד אל פיטר אינן מיוחדות כלל ועיקר ומדובר למעשה, באותן הארוחות המוגשות בצהרי היום לכלל האסירים, אלא שהגשתן נדחית לשעות הערב, מתוך כבוד למסורת המוסלמית, לפיה בצהרי היום צמים. ב"כ העותר הדגישה את המטרה העומדת ביסוד העתירה, להביא לכך שארוחות החג של האסירים הלא יהודים תהיינה חגיגיות ומיוחדות, בדומה לארוחותיהם של האסירים היהודים, על מנת לתרום לתחושת החג והשייכות לעמם.