Skip to content

"אוברדוז": מנת יתר של עיצוב חדשני בתערוכה חדשה במוזיאון העיצוב חולון

תערוכת דיזיין ארט מצוינת מושאלת מאוסף גלילה ברזילי הולנדר בה המעצבים משתמשים בחפצים שימושיים כבסיס לשינוי, כמו כיסאות עם טוויסטים בפרשנות, קוביות משחק וסרגלים שהפכו ליצירות אמנות, סולם אינסופי שאין לו התחלה וסוף וגם חברותא של אסלות. חגיגת עיצוב חדשני שיש להתבונן בה בסבלנות
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

"אני מתעניין בחריגות בחיי היומיום כמו שני אנשים שלובשים את אותו הבגד, או חניון שחונות בו רק מכוניות אדומות״. כך מסביר את עבודתו המעצב השוודי (החי ופועל בברלין), מייקל ג'והנסון. ג'והנסון ידוע במייצבים דמויי הפאזל שהוא בונה. מייצבים המורכבים מחפצי יומיום שקנה בשווקי פשפשים ובחנויות יד שנייה. ג'והנסון מסדר ועורם את החפצים לצורות גיאומטריות מופשטות. העבודה המוצבת בפתח התערוכה, רוח רפאים VII, מציגה קיר עצום ממדים, שמורכב מעשרות חפצים הנמצאים בבית של אחד: מכשירי חשמל, דלתות, מגירות, ארונות, מדפים, מקררים, תנורים, מסגרות ועוד.

צילום: שרה פלד

הפרויקט נעשה בשיתוף ובתמיכת המחלקה לעיצוב תעשייתי, שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות ובסיוע הנדיב של שגרירות שבדיה.

בתערוכה החדשה שנפתחה במוזיאון העיצוב חולון, "אוברדוז", מוצגות כ־180 עבודות ומיצבים של כ־150 יוצרים, מעצבים ואמנים מהארץ ומהעולם. כל אחת מהעבודות נותנת פרשנות שונה לחפצים יומיומיים מובנים מאליהם בשימושם ולבית על היבטיו החברתיים, האישיים והציבוריים. מיה דבש, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון מסבירה על הרעיון בבסיס התערוכה: "השנתיים האחרונות של המגפה אילצו אותנו להסתכל פנימה. הן אפשרו לנו להבין שאוצרות של חפצים אינה נחלתם של מוזיאונים בלבד. כל אחד אוצר תערוכה קטנה משלו בבית. ייחודיות האוסף של גלילה ברזילי־הולנדר באה לידי ביטוי הן בחפצים שהיא בוחרת לאוסף והן באופן שבו היא מקיפה את עצמה וחיה איתם בתוך המרחב הביתי. התערוכה "אוברדוז" לא רק מציגה נקודת מבט ביקורתית על הפריטים היומיומיים שסביבנו, אלא גם הופכת את גלריות המוזיאון למרחב ביתי מטאפורי".

הפריטים המוצגים בתערוכה הם פרשנות של כ-150 יוצרים לחפצי יומיום, מתוך אוסף האמנות והעיצוב של גלילה ברזילי־הולנדר, אוסף המונה כיום אלפי עבודות אמנות ועיצוב עכשווי מהארץ ומהעולם.

האספנית ברזילי־הולנדר מסבירה כי כל עבודה שנבחרה לאוסף, נעשתה מתוך תחושת בטן ומתוך חיבור רגשי. רבות מהיצירות מוצבות בביתה הפרטי כשהיא חיה לצידן, עבודות בנושא ספרים, אוכל, נעליים, כיסאות, כסף ועוד. בהשראת הבית הזה, שיש בו חפצים ״אנושיים״, הפך גם המוזיאון למטאפורה של בית. כל גלריה בתערוכה מרמזת לסביבה ביתית מוכרת וכל הצבה משחזרת סצנה יומיומית. "שינוי נקודת המבט מאפשר למצוא את הזר במוכר, את האינטימי בציבורי ואת המרומז שבמופרז" מסבירים אוצרי ומעצבי התערוכה, ניל ננר ואביחי מזרחי.

בהיבט החברתי ראוי לציין את העבודה צואתיזם שלאטלייה ואן־לייסהוט, 2013.

התפיסה לפיה אדם צריך לעשות את צרכיו בפרטיות אינה מובנת מאליה. כבר ברומא העתיקה היו שירותים ציבוריים צמודים זה לזה ומסודרים בשורה ללא מחיצות כשתעלת הניקוז עברה מתחתם. המיצב צואתיזם, שמחבר כמה אסלות למעגל, מטשטש את הגבול בין אישי לציבורי. הבחירה האוצרותית להציב את העבודה במרכז ״הבית״ מציעה התבוננות חדשה על סיטואציות אינטימיות וחברתיות.

עבודה נוספת מעניינת של סאקיר גוקצ'באג מוצבת בגלריה העליונה, חלק מפרויקט אוסף הנעליים שיצר ב-2003. גוקצ'באג יוצר מיצבים מחפצים יומיומיים ומסדר אותם במקצבים שונים. בעבודה "אורחים 2" הוא חתך את חרטומי הנעליים והפריד אותם מגוף הנעל, על מנת ליצור מקצב המבטא סתירה בין הנוכח לנעדר.

צילום: שרה פלד

המוזיאון מציג שני מיצבים נפרדים נוספים. האחד מוצג בחלל מעבדת העיצוב: "The Boiler Room", זהו מיצב שעוצב ונבנה על ידי צוות של שבעה מעצבים ישראלים, ייצג את ישראל בביאנלה לעיצוב בלונדון בשנת 2021 וזכה בפרס בחירת הקהל. המיצב האינטראקטיבי, הוא מרחב שמאפשר למבקרים בו ל"הביע" את עמדותיהם בנושאים פוליטיים וחברתיים, לשתף את השקפתם ולהגיב זה לזה על ידי לחיצת כפתור פשוטה ש"מחממת" את הדיון, לעתים בלי לשים לב להשלכות מעשיהם. כך מדמה המיצב את הקיטוב שנוצר ומאפשר דיון וחקר עצמאי. השימוש במתגי הדוד הייחודיים מיצג את הקלות שבה לחיצת כפתור מעצימה מחלוקות ומפשטת בעיות מורכבות לסיסמאות פופוליסטיות.

המיצב עוצב ונבנה על ידי צוות של שבעה מעצבים – סטודנטים ובוגרים של בית הספר לאדריכלות על שם דוד עזריאלי באוניברסיטת תל אביב: ליאור קנטור, נעה כרמי, ליאלה סולומון, אושר לפיד, רועי לוין, ברק ויצמן ואורן אלגלי.

המיצב הנוסף נמצא בחלל גלריה מרגלית, בניין רכבת (2022), של המעצבים שאול כהן, אביחי מזרחי וניל ננר. העבודה מתייחסת לבית מנקודת מבט חברתית, ובוחנת את הפערים שבין המרחב הפנימי והאישי למרחב החיצוני והציבורי. חזית הבית המשותף מייצגת את הקונפליקט שבין הפנים לחוץ מכיוון שהיא כוללת שילוט עירוני, סורגים, תריסים וטיח אבל גם כביסה, עציצים וחפצים אישיים.

צפו בסיור בתערוכה:

אוצרי ומעצבי התערוכה: ניל ננר ואביחי מזרחי

בין היוצרים הבולטים שמציגים בתערוכה: נחום טבת, רם קציר, גיא בן נר, דנה זלצמן, שאול כהן, שחר מרקוס בעבודה משותפת עם האמנית נזקת אקיג'י. גטנו פשה, רון ארד, מייקל ג'והנסון, אנדי וורהול, סטודיו טרויקה, אטליה ואן לייסהוט, דמיאן הרסט, אטורה סוטסאס, וויליאם קובינג ועוד.

פתיחה: 11/4/2022. נעילה: 13/8/2022

מוזיאון העיצוב חולון, פנחס איילון 8, חולון.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן