Skip to content

"האדם הגרוע בעולם": האחרון בטרילוגיית אוסלו של פון טרייר עוצר נשימה

שילוב סוער של קומדיה אפלה, רומנטיקה והתבוננות פנימית כנה עד כאב, המציעה לקהל מסע סיפורי אינטימי ייחודי ששיאו במנה חזקה של כאב לב מריר-מתוק עם הרבה גילוי עצמי
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

.

סצינות מסקרנות, הרסניות ביותר, אם כי ניתנות לאמפתיה, מופיעות בסרט "האדם הגרוע בעולם" של יואכים טרייר – אחת הדרמות הרומנטיות הטובות ביותר של העשור האחרון. הסרט הנורבגי הוא מחקר אופי שובה לב, המציג אישה בעיצומו של משבר רבע החיים. התוצאה היא שילוב סוער של קומדיה אפלה, רומנטיקה והתבוננות פנימית כנה עד כאב, המציעה לקהל מסע סיפורי אינטימי ייחודי ששיאו במנה חזקה של כאב לב מריר-מתוק עם הרבה גילוי עצמי.

העלילה בסרט "האדם הגרוע בעולם" מחולקת ל-14 פרקים (כולל פרולוג וגם אפילוג). המבנה האפיזודי הזה עוזר לסרט לחתור תחת מוסכמות הקומדיה הרומנטית מבלי להקריב דרמה משכנעת ביחסים. ג'ולי (רנטה ריינסווה) היא סטודנטית לרפואה באוסלו, נורבגיה, אשר מרגישה יותר ויותר חוסר שביעות רצון ומוסחת בחיי היום-יום שלה. יש לה 'הבנה' שמה שהיא צריכה זה שינוי, אז היא מחליפה מגמה בלימודיה. לאחר מכן, לאחר ניסיון רומנטי עם הפרופסור שלה, היא משנה שוב מסלולי קריירה – אבל במקום לעבור למגמה אחרת, היא נושרת מבית הספר, ומשתמשת בכסף הזה לרכישת ציוד כדי להמשיך חלום בקריירה בצילום. כל זה מתרחש ב'פרולוג', מה שמגדיר איך ג'ולי הרגישה כל כך תקועה עד גיל 29.

"האדם הגרוע בעולם" הוא הסיכום של הבמאי טרייר ל'טרילוגיית אוסלו' שלו, בעקבות "שכתוב" ו-"אוסלו, 31 באוגוסט". "האדם הגרוע בעולם" מתמקד במסע האישי של הגיבורה, מושך את הקהל אל עולמה הפנימי של ג'ולי וחושף בהדרגה – ואז מקלף – את מסכת האישה האידיאלית מבחינתה. כשהסרט נפתח, ג'ולי נמצאת במשבר שקט; היא ניסתה ולא הצליחה להשיק את הקריירה שלה, היא מצאה את עצמה משחקת תפקיד משנה בסיפור של מישהו אחר, והיא עדיין לא מצאה את מקומה בעולם. כשיום הולדתה ה-30 מתקרב במהירות, ג'ולי במצוקה, למרות שהיא עצמה נראית מודעת רק חלקית לעובדה זו.

בתור ג'ולי, ריינסווה מביאה עומק מדהים ל-"האדם הגרוע בעולם". בתחילה, קל לפטור את ג'ולי בתור פתיה ראויה: היא יפה, היא חכמה והיא לא אמינה במשימותיה. עם זאת, כפי שמתברר יותר ויותר ככל שהסרט מתקדם, החלק החיצוני המבעבע הוא חומה שנבנית בקפידה, המגן על ליבה פגיעה עמוקה. ג'ולי, כמו רבים אחרים בדורה, בילתה את חייה בחיפוש אחר אימות ממקורות חיצוניים, כשהיא תופסת מקל הליכה שכבר אינו קיים. גיל ההתבססות בקריירה, החתונה והבאת ילדים לפני גיל 25 כבר אינו הנורמה. כתוצאה מכך, ג'ולי לא מצליחה ללכוד את תחושת הסיפוק או המטרה בחייה, משווה את עצמה באופן לא הוגן לדורות קודמים של נשים מתוסכלת יותר ויותר מעצמה, על כך שלא השיגה יותר.

ההופעה של ריינסווה מציעה הצצות לחרדה המכרסמת הזו, החבויה תחת מערכת מורכבת של הכחשה, עקירה וחוסר ביטחון. ג'ולי עצמה, במשך רוב הסרט, אפילו לא מודעת למרכז הרקוב שמרעיל את חיי היום-יום שלה ובדיוק בגלל זה היא רופסת ולא אמינה במשימותיה. למרות שהמאבקים של ג'ולי הם ייחודיים לחוויית החיים שלה, הנסיבות שיצרו את תחושות חוסר שביעות הרצון שלה הן אוניברסליות, במיוחד עבור דור המילניום המתמודד עם בעיות דומות של תעסוקה מסוכנת ועלייתה של כלכלת העבודה הזמנית בלבד. ג'ולי נגועה בבעיה כרונית וקשה להגדרה, הניזונה מסיפורי חדשות על שינויי אקלים ודאגות עולמיות אחרות. היא מאפיינת את זה כהסחות דעת דיגיטליות, אבל הנושא עמוק הרבה יותר; היא לא רגועה.

חלק ממה שהופך את "האדם הגרוע בעולם" לכל כך מכרסם בקיבה הוא שהוא מראה כיצד לאנשים אחרים בנסיבות שונות מג'ולי יש מאבקים דומים ליישב את זהותם האישית עם הזמנים המשתנים. לאקסל, למרות היותו מבוגר ומצליח, יש תסכולים משלו במאה ה-21. אמנם הוא עשה לעצמו שם בסצנת קומיקס האינדי המחתרתית, אבל ההצלחה שלו גובה מחיר: לא רק שדמות ה-בובקט שלו מסורסת לעיבוד קולנועי (לפחות מנקודת המבט שלו), אלא שהוא מוצא שהתוכן שלו הופך יותר ויותר שנוי במחלוקת. העניין הרומנטי של ג'ולי ב-אייווינד – שמכנה את עצמו 'האדם הגרוע בעולם' – עסוק בדאגות סביבתיות, לא מעט הודות להשפעתה של בת זוגו לאינסטגרם היוגה, סוניווה. כמו ג'ולי, אייווינד נאבק למצוא את הייעוד שלו בחיים, לאחר שהתמקם בעבודה שלו בבית קפה – ללא ספק תפקיד שהוא לקח כדי שיהיה זמני, ולא מסלול קריירה.

הטחינה חסרת הכיוון היא יומיומית – חוסר המטרה, הפחד מפיגור בציפיות, לחץ המורשת… אלה החששות שמכבידים על ג'ולי ב-"האדם הגרוע בעולם". עם זאת, הסרט הוא הרבה יותר מסיפור על אישה שמחפשת מטרה. סרטו של טרייר הוא תענוג לצפייה, מתחילה עד סופו. למרות התוכן העגום במקצת, הסרט מקרין תקווה, אהבה ואופטימיות. הצילום מלא השראה: כשג'ולי מרגישה נסגרת מחייה, היא נמשכת אל רקע התמונה, פניה מעוננות בצללים. כשהיא מתמוגגת, העולם נעצר סביבה. בידיו של יוצר קולנוע קטן יותר, בחירות יצירתיות כאלה עלולות להרגיש מסורבלות או קשות, אבל טרייר מאזן במומחיות את הרגעים הללו של מטאפורה וגחמה עם היומיומי.

"האדם הגרוע בעולם" הוא סרט עוצר נשימה. זה סיפור עשיר שמוותר על פורמט מסורתי, ומאתגר את המוסכמות של התעשייה. זה פרוגרסיבי, זה פמיניסטי, לא מתנצל וזה בלתי נשכח. הסרט אמנם בשפה קשה מעט לאוזן הישראלית, הצילום קופצני ואולי מרגיש מאוד אמנותי ולא מיינסטרים, אבל זה סרט שכל אחת ואחד יכול (וצריך) ליהנות ממנו.

"האדם הגרוע בעולם" | "The Worst Person in the World" – עכשיו בבתי הקולנוע.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן