פסטיבל ישראל החליף ניהול אמנותי ויחד איתו השתנה קונספט הפסטיבל. השנה יתבסס הפסטיבל על מופעי פרפורמנס משולבי מוזיקה ותנועה, תיאטרון אימפרוביזציה, שת"פים מוזיקליים עם יוצרים מרחבי העולם ובעיקר הפקות מקור. המופע הבינלאומי המרכזי היחידי שאיננו הפקת מקור, הוא המיצג הזוכה בפרס אריה הזהב בביאנלה של ונציה 2019, היצירה SUN&SEA של היוצרות מליטא, המוצג ברחבי העולם ומגיע אלינו לחשיפה ראשונה שאין להחמיצה.

"הפסטיבל השנה ממקם את עצמו כפסטיבל 'יוצר' ולא רק 'אוצר'. רוב רובה של התוכנית מורכב מהפקות מקור ייחודיות שנוצרו במיוחד עבור הפסטיבל על ידי יוצרים מרתקים-בועטים-מיוחדים שלשמחתי רואים בו בית. במקביל, הבאנו לכאן אוצרות תרבותיים מהעולם שמרחיבים את ההצעה ומייצרים דיאלוג חסר גבולות בין אמניות ואמנים", מסביר איל שר, מנכ"ל הפסטיבל. איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין המנהלים האמנותיים החדשים, בחרו בתאריך חדש (רגע לפני ראש השנה) ובמיקום אחד מרכזי בירושלים (תיאטרון ירושלים).

מה בפסטיבל?

פרפורמנס אופראי על עולם שוקע "SUN & SEA" ללא תשלום ובהרשמה מראש
יצירתן של רוגילה ברדג'וקייטה, וייבה גרייניטה ולינה לפליטה (ליטא), הזוכה הגדולה של הביאנלה בוונציה ב-2019.

חוף ים ובו פסיפס של מגבות, בגדי ים, קרם הגנה, ילדים, ארטיקים, כלים חד-פעמיים, צעצועים, הרבה חול. אתם (כקהל)  נמצאים מעל, מטיילים בין היומיומי, המרושע והסוריאליסטי. העולם הזה שאתם מביטים בו מלמעלה הוא העולם של Sun & Sea – אופרה פרפורמטיבית שנוגעת במשבר האקלים. העבודה מגיעה לראשונה לישראל לחמישה ימים בלבד. מספר הכרטיסים מוגבל. המופע בעמידה על מרפסות בגובה ארבעה מטרים.

"מקדש העין": מופע-תערוכה-טקס מחודש בהובלת גון בן ארי ואורן פישר

ב-1974 הקים שמואל פישר בדרום הארץ את "מקדש העין", בית תפילה שסוגד לעין החסרה של משה דיין, ומקום פולחן לממד "האין". המקדש היה סודה המומתק של הבוהמה. אבל ב-2021 המקדש התגלה בשלמותו בעיזבון של משפחת דיין, ושאלה חדשה בצבצה אל פני השטח – האם ייתכן שדיין קנה את המקדש לא כדי להיפטר ממנו אלא כדי לבצע בו עבודה מיסטית פסיכואקטיבית? גון בן ארי (נצר לשושלת דיין) ואורן פישר (נצר לשושלת פישר) מגיעים לפסטיבל ישראל כדי להציג חומרים שלא נראו לפני כן מעולם ממקדש העין. פישר יציג תערוכה של קנבסים גדולי מימדים בהשראת סבו ובן ארי הופעת להקה ומקהלה, עתירת זמרים ומוזיקאים, בהשראת השירים מהמקדש.

בהשתתפות: דב אלבוים, ליאור דיין, אורן פישר, גון בן ארי, יעל אבקסיס, עו"ד ברק כהן, וחברי מקהלת זולת.

פרפורמנס מחול: "פתרונות נוחים לחיים מאושרים" מחול שמרכיב רהיט ומפרק תפיסות (צרפת)
יצירתם של תיאו מרסיה וסטיבן מישל 

האמן הוויזואלי תיאו מרסיה והכוריאוגרף והרקדן סטיבן מישל יצרו עבודת מחול פרפורמטיבית שמרכיבה (ואולי מפרקת) את הייצוג של "חיי יומיום טובים יותר" – במהלך המופע מרכיב הפרפורמר (שהוא בעצמו חצי אדם וחצי רהיט) את יחידת המדפים האייקונית של "איקאה", התאגיד המבטיח "יופי לכולם ודמוקרטיזציה של העיצוב". הקונטקסט החדש הופך את הנחיות ההרכבה לשיר געגוע לטבע, לילדות ולחום אימהי.

"תן למים לזרום" טקס של מוזיקה ומחול על ציר ישראל-יפן ברחבת התיאטרון ללא תשלום

רעידת אדמה במזרח יפן מזיזה צוותי הצלה במרחק של למעלה מ-10,000 ק"מ משם ומייצרת חיבור אנושי מפתיע בין מדינה קטנה במזרח התיכון לבין ארץ השמש העולה. החיבור נשמר לאורך עשור ודווקא מגפה עולמית מביאה אותו למימוש – בום פם, להקת סרף רוק לבנטינית מתחברת לאמנים ויוצרים ממסורות יפניות שצמחו באזור שבו רעשה האדמה, ומקליטה איתם מיני-אלבום משותף בשפה מוזיקלית חדשה. מופע שמזקק יופי מתוך חורבן ובורא מתוך סולידריות של יוצרים.

בהשתתפות להקת בום פם (ישראל), קבוצת המחול מיטובי שישי אודורי (יפן), המוזיקאי יוקיהוקו יוטסוקורה (יפן) והזמרת אמי שיראסאקי (יפן).

"רכבת לילה לאיזמיר": חגיגה מוזיקלית טורקית ישראלית (טורקיה-ישראל) בגן העצמאות ירושלים

ערב אחד חד-פעמי, עם מיטב המוזיקאים מכאן ומשם שיתאחדו לבצע את המוזיקה הזאת על הבמה בקונצרט ענק שכולו הפגנת אהבה ומסיבה חסרת גבולות. הפרויקט הוא תוצר דיאלוג מתמשך ולא רשמי בין אנקרה לירושלים, בין איזמיר לתל אביב ובין איסטנבול לשדרות ובניהולו המוזיקלי של שלומי אלון (הדג נחש).

בהשתתפות ברי סחרוף, דודו טסה, בלקן ביט בוקס, רד אקסס, קאלבן (טורקיה), ג'נסט (טורקיה), מוראט ארטל הסולן האגדי של "באבא זולה" (טורקיה) הראל שחל והעות'מאנים ועוד.

תיאטרון: "VHS ד"ש מהעבר", פרשנות בימתית לארכיון המשפחתי

רננה רז וניצן כהן מזמינים יוצרות ויוצרים לחפש רגע משמעותי בקלטות שלהם, ולפגוש אותן על הבמה. הפורמט החדש יוצר מפגש חזיתי וחזותי עם מי שהיינו ועם הזמן שחלף. המשתתפים טל פרידמן, שירילי דשא, רוני קובן, רננה רז, דורון נשר, קורין קיציס, יוסי צברי ועפרי כנעני, יתייחסו לקטעי קלטות מעברם באימפרוביזציה שיצרו באותו רגע.

"הילולה" חגיגה חסרת גבולות בין מרקש לירושלים (מרוקו-ישראל)

פרשנות אישית ועכשווית של נטע אלקיים ועמית חי כהן עם למעלה מעשרים אמנים, ממרוקו ומכאן, אשר יציגו בלנד בין חפלה, מופע מוזיקלי, קברט, תיאטרון דוקמנטרי וחמארה מודרנית. הקהל, שיישב יחד עם המופיעים על אותה הבמה, יהפוך לחלק מהותי מהחגיגה הגדולה, יארח ויתארח, בערב חד פעמי שנוצר במיוחד עבור הפסטיבל.

בהשתתפות: קברט שייח'את (מרוקו), נאוה מסס-ווקסמן (קנדה), JOJO (מרוקו-ישראל),נטע אלקיים, עמית חי כהן, נועה מלמד וזאנה, גל מאסטרו, טל אברהם, ראובן אברג׳ל, ועוד.

"פינוי": פעולה כוריאוגרפית של צורות התנגדות, מופע ללא תשלום ברחבה שבין תיאטרון ירושלים לבית הנשיא

יצירתו של עומר קריגר מציגה צורות מוכרות וחדשות של התנגדות, של סולידריות ושל היות-יחד, ומשלבת אותן בכוריאוגרפיה של הפינוי המשטרתי: "נעורר יחד חוויות ודימויים קולקטיביים מפינויי עבר, נתכונן היטב לקראת הפינויים שיבואו, ונזכיר שהתארגנות אנושית במרחב הציבורי יכולה להיות דבר עצום. רדיקלי. דחוף".

בהשתתפות: מיתר אריאלי, אייל ברומברג, יוליה מז'צקיה, רימא נאסר אלדין, מיקה קופפר, טל רביב, שי רמות רייכרט, נדב שרון.

"אלף דרכים": מפגשים עם הזר והלא מוכר. יצירה בשלושה חלקים (ארה"ב)
יצירתה של להקת התיאטרון  600 Highwaymen

ב"1,000 דרכים" אין שחקנים, יש רק אתכם. שלושת החלקים של היצירה חוגגים ובוחנים את המפגש האנושי הישיר בשלוש דרכים. הדרך הראשונה היא שיחת טלפון, השנייה היא מפגש אחד על אחד על במת התיאטרון, והשלישית היא אסֵפה מצומצמת של קהל. בשלושת החלקים את החוויה מניעה שרשרת הנחיות פשוטות ובהירות.

"מסמך ללא שם": מופע יחיד שבו הכל נאמר מבלי להישמע

ארי טפרברג יושב לבד על הבמה מול המחשב האישי שלו, ומקליד בזמן אמת במסמך Google Doc. את מה שהוא מקליד אנחנו קוראים. הוא כותב את עצמו אות אחר אות: צולל לתיקיות נשכחות, מותח קישורים לעולם שסביבו, פותח את הטאבים של החיים שלו, משתף בתחושות וברגשות, ואומר הרבה מבלי להשמיע קול. בסוף הכול נמחק. נשמר בענן שבין ארי לבינינו, ומגובה בזיכרון המשותף. עד שייעלם גם משם.

"קולו העדין של צליל החיוג": אב ובן נפגשים על במה ומחפשים שפה משותפת

הם שניים על הבמה. הבן – במאי, רקדן ויוצר שאוהב לפתח מנגנוני במה ייחודיים, והאב – סוכן נדל"ן, ירושלמי בכל נימי נפשו, חצוצרן למגירה. הבמה היא מרחב הפעולה הפיזי והרגשי שלהם. שם, בטריטוריה שבה הבן מרגיש בבית והאב אורח, הם יכולים להיפגש, לדבר, לרקוד, לשיר, ללמוד וללמד זה את זה. שם הם יכולים (אולי) לזנוח תפקידים מסורתיים ואת זיכרונות העבר, ולאפשר לבמה להיות להם טריטוריה על זמנית, מרחב פואטי, שדה של ניסוי.

העבודה "קולו העדין של צליל החיוג" היא חלק מצמד בכורות אותן מעלה ארי בפסטיבל ישראל. שתי העבודות מדברות על קשר, על הרצון ליצור אותו ועל המורכבות לקיים אותו. מומלץ לרכוש כרטיסים לשתי העבודות, אבל גם אם תראו רק עבודה אחת תלמדו להכיר יוצר מרהיב, מהקולות המסקרנים והבולטים בדור הצעיר של היוצרים המקומיים.

יצירתו של ארי טפרברג. בהשתתפות: אלי טפרברג וארי טפרברג

"נונה": התרחשות בימתית רבת-משתתפים בסלון

על שתי כורסאות שחוברו יחד, במרכז של סלון בשכונת נחלאות, שוכבת שרה סיגל ומסרבת לזוז כדי שלא יאבד הזיכרון. זה הסלון של נונה, סבתא שלה, שורדת שואה יוצאת דופן, שלא רצתה למות. בשפתה הייחודית, שמחברת בהומור וברגישות בין תיאטרון, פרפורמנס, וידיאו, קברט ולא מעט רגעים טריפיים, שרה שואבת את הקהל לתוך סופת טורנדו שמתפרצת בסלון, נמשכת לתוך האסלה, עולה מעבר לקשת, וחוזרת חזרה הביתה.

בהשתתפות: שרה סיגל, נעמי שלו, ניב לוי, נבו רביבו, עדן יהודה כהן, יובל שטיינברג, עינב רוזיליו, טל אברהם, דבורה סיגל, דוריאן ברמלי, דניאלה שלצר אלכסנדרוביץ', מיקה קופפר, ועוד.

"הווה מוחלט": מופע נונסנס מאולתר הסוגד לעכשיו

איתי זבולון ודניאל קורן יצרו מופע שפותח לנו דלת להווה. בעזרת תערובת מבריקה של הומור מושחז, נונסנס מבורך, מוזיקה, אלתור ויסודות מדיטטיביים תוכלו להתנתק מהכל ולחוות את הפלא הבלתי פוסק של העכשיו. עבודת מקור חד פעמית ואלכימית שתניע אתכם בין צחוק מופרע להסתכלות מפוכחת ומשתאה על ההווה.

דניאל קורן ואיתי זבולון, יוצרים עצמאיים, העוסקים, בין השאר, ביצירת סרטונים חורכי רשתות. היצירות שלהם מצליחות ליצור אלכימיה בין צחוק מופרע וקצב מהיר לצד אמירות מהותיות וגדולות על החיים ומצב האדם.

Cвобода (סבובודה) אירוע מקצועי לקהילת היוצרים
מנהלים אמנותיים: דריה גלר, דריה שולגה, יובל אור

ערב חשיפה מיוחד לאמנים רוסים ואוקראינים שיתכנסו לחגוג את מקומה של האמנות בשמירה על חופש וחירות, וכדי לעזור לאותם האמנים המחפשים את הדרך להשמיע את קולם בארץ ובשפה חדשות.

הפסטיבל יתקיים בתאריכים 15-22.9.22 בתיאטרון ירושלים וסביבתו. פרטים נוספים באתר האינטרנט של הפסטיבל.