יוסי בנאי ותזמורת המהפכה חוזרים
בערב קסום נשאה תזמורת המהפכה את הקהל הירושלמי למסע נדיר בעקבות השירים, המערכונים והקטעים הנפלאים שיצר יוסי בנאי.
היוצרים הכותבים והמוסיקאים, אמני המילים והווידיאו, והמבצעים על הבמה יצקו חיבור מרגש בין המוסיקה המוכרת בשירים של יוסי בנאי, לבין קטעים חדשים שנכתבו בהשראתה.
הם עירבלו ושילבו קטעי וידאו נדירים, עם הגיבורים האהובים של בנאי ועם האורחים הנפלאים שהביאו את יוסי בנאי דרך השירה והמשחק שלהם. – יוצרת תזמורת המהפכה הצליחה ליצור ערב מלא הומור וגעגוע אל האמן שהפך לאגדה ישראלית עוד בחייו.
רבקה מיכאלי, מי שהיתה שותפתו לבמה של יוסי בנאי לאורך שנים רבות, האורחת המיתולוגית שהצטרפה אל התזמורת קצרה תשואות סוערות מן הקהל, כאשר הצטרפה לשירים של יוסי בנאי שהוקרנו מעל מסך הוידיאו הענק. עם "אהבה בת עשרים" שירו של ז'אק ברל שתורגם על ידי נעמי שמר, היא סחפה את הקהל במילים מלאות הגעגוע ליוסי בנאי.
מיכאלי, זוכת "פרס אופיר", "פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה", "פרס מסך הזהב", וזוכת "פרס התיאטרון הישראלי" למפעל חיים, הוכיחה שגם בגיל 84 היא חיית במה עתירת כשרון. בנוכחות הבימתית שלה על רקע קטעי הווידיאו של המערכונים הבלתי נשכחים, והנגינה הווירטואזית של נגני תזמורת המהפכה שהופיעו בחי על הבמה היא נראתה כמו התגלות שמיימית. והקהל אוהב ומעריץ אותה כאילו היא עדיין רק בת 20…
במופע מתארחים גם אניה בוקשטיין / עדי כהן ואבי גרייניק בקטעי משחק ושירה.
עוד שירים ומערכונים אהובים של יוסי בנאי כיכבו במופע בדרכים מפתיעות ומרגשות. ביניהם: "שיכור ולא מיין", "אני וסימון ומואיז הקטן" (שיבוצע ביחד עם קטעים מאגדות ילדים שהקליט בנאי בקולו), "מרוב אהבה", "אהבה בת עשרים" וחומרים נוספים של בנאי אשר מזמן הפכו לקלאסיקה.
בין יתר השירים והמערכונים ביצע אבי גרייניק, בכשרון ענק את "זהירות הגורילה", והקסים גם בדואטים נוספים עם עדי כהן ורבקה מיכאלי, לצלילי המוסיקה הנהדרת של תזמורת המהפכה.
בגיזרת המערכונים, היה הקטע "ספירת מלאי". שבו יוסי בנאי מספר על החיבור המיוחד בין בנאי למלחינה והפזמונאית נעמי שמר. בראיון לאחר מותה של שמר, יוסי בנאי מספר בקטע ארכיון ששודר בטלוויזיה הישראלית, כיצד פנה אליה כדי לכתוב שיר שהוא מעין "ספירת מלאי" של המדינה שלנו. ואילו נעמי שמר, שכנראה מאוד העריכה את כשרון הכתיבה שלו, שלחה אותו לכתוב את השיר בעצמו. והתוצאה היא אחד השירים המוכרים והשנונים שלא נס ליחו עד היום. את "אחד אלוהינו". הוא כתב, ונעמי שמר הלחינה. את הראיון של בנאי והקלטה של השיר במופע משנות ה-70 בשחור לבן, הופך אמיר לקנר ליצירה מוזיקלית חדשה על בסיס הלחן העממי מההגדה של פסח שמתגלגל על כל לשון.
"הלו, זה יוסי בנאי?" – בנאי ורבקה מיכאלי שיתפו פעולה והצחיקו שנים רבות על אותה במה. מערכון הטלפון האהוב שלהם, יבוצע בליווי מוסיקלי של התזמורת, עם פרק חדש שאותו כתב רוני סיני במיוחד למופע הזה.
"אשת מהנדס – רבע עוף" – קטע וידאו של המערכון הנודע שכתב חנוך לוין יתחבר ליצירה מוסיקלית בביצוע התזמורת כבחתונה המתרחשת על הבמה, אלא שהפעם הקהל יזכה גם לראות את אשת המהנדס, 30 שנה אחרי, כשהיא אשת מהנדס לשעבר, וישמע ממנה מה עלה בגורל בן זוגה, והאם זכה לאכול רבע עוף או בורקס.
גילוי נאות בעניין יוסי בנאי:
התאהבתי בו בגלל שהזבוב אומר לזבובית "מכולן יפיפית"
יום בלי צחוק הוא יום מבוזבז ויוסי בנאי ממשיך לגרום לנו לצחוק
וכך מוצא את עצמו הקהל בסוף המופע, כשהוא שיכור מאהבה וגעגוע ליוסי בנאי, עם יוצא מן האולם עם חיוך מאוזן לאוזן. מגשים את המשפטים הנפלאים של צ'ארלי צ'פלין שאמר: "יום בלי צחוק, הוא יום מבוזבז", וגם: "הצחוק מהווה סם חיזוק, ומקל על הכאב". צ'פלין כוכב הקולנוע הגאון, שגם הוא זכה למופע מיוחד עם תזמורת המהפכה, לא שיער עד כמה הוא צדק. מסתבר שהצחוק תורם לבריאות. זה מחקרים רבים כבר הוכיחו כי הצחוק משפיע לטובה על מערכת הלב, הוא מגן על המערכת החיסונית וההורמונלית. בזכות הצחוק, משתחררים אנדורפינים בגופנו, שמסייעים לשיכוך כאבים פיזיים ומשפרים את מצב הרוח.
יוסי בנאי ותזמורת המהפכה
שילוב מנצח של אמנויות הבמה
שמזקקות את הישראליות
לקוקטייל משובח שמחבר בין עבר לעתיד
כל ההפקה המופלאה הזאת של המחווה ליוסי בנאי ולמורשתו בתרבות הישראלית לא היתה מתאפשרת ללא היוזמה של תזמורת המהפכה מבית האופרה הישראלית , שעליה מנצח רועי אופנהיים, בשיתוף הדוק עם המלחין והמעבד אמיר לקנר, ועםמעצב הווידאו ארט: אורן גבאי, הכתיבה והייעוץ אמנותי של רוני סיני.
על הניהול אמנותי עבדו יחד אמיר לקנר, זהר שרון ורועי אופנהיים.
האורחים במופע היו רבקה מיכאלי, אניה בוקשטיין / עדי כהן, אבי גרייניק.
המופע הופק בשיתוף עם ארכיון הסרטים של "כאן תאגיד השידור הישראלי", ולא היה מתאפשר בלעדי חדשות 13, לי שירה, ואביבה בנאי רעייתו של יוסי בנאי.
ואני כפרנקופילית, התמוגגתי על השירים בניחוח צרפתי שיוסי בנאי הכניס לפסקול הקולקטיבי שלנו. יוסי בנאי שנודע כזמר בעל קול עמוק עם סגנון הגשה הייחודי, שהזכיר לי את השאנסונרים הצרפתיים. בנאי שהרבה לשיר שירים צרפתיים מתורגמים של זורז' בראסנס, ז'אק ברל ואחרים. הדמות הירושלמית שלנו שפתחה דלת למוסיקה והשירה הצרפתית שהקדישה להן כמה אלבומים וערבי יחיד. כגון: התוכניות משירי ברסנס "אין אהבות שמחות" מ-1969 ו"בנאי שר ומספר ברסאנס" מ-1967, והאלבום משירי ברל "אם נדע לאהוב" מ-1984. את מרבית השירים הצרפתיים תרגמה למענו נעמי שמר, והידוע בהם היה השיר "אהבה בת עשרים" של ברל. שאותו שרה באהבה ובגעגוע ליוסי רבקה מיכאלי בסוף המופע.
זה היה ערב שכולו אהבה, שהתחיל במילה אחת "אהבה" שהוקרנה בענק על המסך, כשהיא משמשת רקע לקולו של יוסי בנאי שאומר, שאילו היה צריך לבחור במילה אחת על המופע שאנחנו עומדים לראות, הוא היה בוחר במילה "אהבה". והערב המשיך וזרם אל "אהבה בת עשרים" ועוד ועוד שירים שהכניסו אהבה לאולם, והרחיבו את הלב של הקהל הירושלמי שגדש את האולם.
ואם הייתי צריכה לסכם במילה אחת את המופע, הייתה זו המילה:
לרוץ!!!!
או בשתי מילים: