הפגנה שקטה נערכה בתחילת השבוע בכפר אל עראקיב לאחר שבישוב הלא מוכר עד היום  שנמצא כ-10 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב גבעות בר ולא הרחק מרהט, בוצעה שוב הריסת מספר מבנים כשלספירת התושבים הייתה זו ההריסה ה-211 בתוך הכפר שאדמותיו הופקעו מידי הבדואים והושכרו להם לצרכים חקלאיים לצרכי "שמירה על קרקעות הלאום". הישוב הנו אחד מתוך 46 כפרים לא מוכרים על ידי המדינה ומשום כך לא מסופקים להם תשתיות כמו חשמל ומים. לדברי התושבים, הריסה הנוכחית כאבה יותר משום שהבתים שנהרסו היו סמוכים לבית הקברות של הישוב. תושבי הכפר טוענים לקשר של לפחות כמאה שנה לאזור זה בהסתמך על מצבות הקברים העתיקות בבית הקברות של הכפר, אך כאמור, המדינה לא הכירה בכפר זה מעולם.

עופר כסיף על הכפר והמאבק (צילום: שי קנדלר)

למעשה המקומיים גורשו מאדמתם שלוש שנים אחרי הקמת המדינה בידי השלטון הצבאי, אדמותיו הופקעו והושכרו על ידי המדינה לחקלאים עד 1998 ומאז הטענה החוזרת היא כי האדמות יועדו לייעור ושמירה על קרקעות הלאום.
צאצאי המקומיים מנהלים מאבק לחזור לאדמתם אך המדינה הורסת את בתי המגורים, לאחרונה בוצעה בכפר ההריסה ה 211 במספר, הריסה כואבת במיוחד כיוון שהבתים המדוברים שכנו בסמיכות לבית הקברות.

היה זה מראה הזוי לראות את שאריות המבנים לצד מצבת הזיכרון לצעירים שנהרגו בעשרות שנים של מאבק שהפך לסמל המאבק הפזורה הבדואית. סמוך לבית הקברות התכנסו נכבדי הכפר שהזמינו את הפעילים היהודים לשבת עימם וקראו להם הצטרף לסוכה שסיפקה הגנה מועטה מהרוח המדברית. "בואו, כולנו אותו דבר" קריאה מחממת לב בימים אלו של שסע וניכור . לאחר התכנסות ותפילה קצרים הם נסעו מספר מאות מטרים ועמדו להפגנה שקטה על תלולית אפר הצופה על כביש ארבעים. בהפגנה השתתפו חברי הכנסת של הרשימה המשותפת יוסף עטוונה ודר' עופר כסיף שאף התראיין לעיתוננו לצד מספר נכבדים בדואים בראשות השיח ראאד סלאח מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית חבוש בכיסוי ראש לבן. לאחר שעה וחצי של עמידה שקטה התפנו המפגינים לביתם, במהלך כל ההפגנה לא נכחו כוחות הביטחון והיא הסתיימה בשקט כפי שהחלה.