Skip to content

"אנטיגונה" בתמונע: שעתיים של שיכרון חושים

זו אינה עוד הצגה. זו חוויה. הקהל נע בעיקבות השחקנים, שנודדים בין שלושה אולמות, וחוזה בסיפור אנושי נוגע ללב משולב בכתב אשמה חריף נגד שלטון דורסני, הרסני, גזעני וחסר חמלה. בימוי יצירתי של נאוה צוקרמן ומשחק מצויין של כל הצוות ובראשו לנה פרייפלד ושירה כצנלנבוגן
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

זו אינה עוד הצגה. זו חוויה. הקהל נע בעיקבות השחקנים, שנודדים בין שלושה אולמות, וחוזה בסיפור אנושי נוגע ללב משולב בכתב אשמה חריף נגד שלטון דורסני, הרסני, גזעני וחסר חמלה. בימוי יצירתי של נאוה צוקרמן ומשחק מצויין של כל הצוות ובראשו לנה פרייפלד ושירה כצנלנבוגן

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★

אנטיגונה 2023 היא קודם כל אשה ושחקנית. דרך התיאטרון היא מתבוננת על מציאות בלתי אפשרית, שמתרחשת במדינה שלה. במציאות הזו מופיע שליט יחיד ויהיר, שבמקום לשרת את העם, העם משרת אותו. ובמשפט אחד: כוכב ההצגה הוא הכוח המשחית של השלטון. נשמע מוכר?

שאלות על החיים, על האמנות ועל התיאטרון. פרייפלד וכצנלנבוגן. צילום: דוד קפלן

ההקבלה בין אנטיגונה של סופוקלס למציאות של ישראל 2023 אינה מקרית. "אנטיגונה", שעיבדה וביימה (וגם הוסיפה טקסטים) נאוה צוקרמן, היא כתב אשמה חריף נגד שלטון דורסני, הרסני, גזעני וחסר חמלה, ונגד דיקטטורה הרסנית.

הטרגדיה המשפחתית מתרחשת על רקע מגפה ומלחמת אחים ובמרכזה – סיפור אנושי על אשה אמיצה, שעליה להחליט בין צו הלב לצו המלך. היא נלחמת על דיעותיה ומשלמת על הבחירה שלה מחיר יקר.

ההצגה של תיאטרון "תמונע" מביאה איתה חידוש מרענן. היא שוברת את הכללים המסורתיים של התיאטרון ואת המחיצות בין הקהל לשחקנים. ההצגה מתרחשת בשלושה אולמות שונים כאשר הקהל נע בעיקבות השחקנים והוא חלק בלתי נפרד מההתרחשות. לא שלא חזינו בכך בעבר, אבל בתיאטרון הישראלי, השמרן בדרך כלל, זה כמעט לא קורה.

במהלך ההצגה השחקנים יוצאים מהדמויות, שואלים שאלות על החיים, על האמנות ועל התיאטרון, ומנהלים דיאלוג, לעיתים אירוני, עם עצמם ועם הקהל.

שוברים את הכללים. שכטר וחיות. צילום: דוד קפלן

ההתרחשות ב"אנטיגונה" מורכבת ועמוסה בדימויים ובסמלים. לא תמיד הסיטואציה ברורה ולפעמים אפשר ללכת לאיבוד מרוב המסרים והדימויים, שהבמאית ניסתה לדחוס להצגה. גם לא ברור מספיק "הקשר הישראלי" של "אנטיגונה". על החסרונות האלה מחפים מוזיקה נהדרת, חדוות יצירה, הרבה אקשן, בימוי יצירתי ומשחק מצויין של כל הצוות.

ובהחלט יש כאן עבודת צוות מרשימה. לנה פרייפלד נוכחת מאוד ונוגעת ללב בתפקיד אנטיגונה ושירה כצנלנבוגן מרגשת בתפקיד איסמנה. זו הצגה של נשים. הגברים הם דמויות משנה. טובים גם אייל שכטר בתפקיד אדיפוס, ריקי חיות (יוקסטה), גיל אלון (קריאון) ועידית אשל בתפקיד הזמרת, שמלווה את ההצגה עם קול יפה ושמיימי.

"אנטיגונה" של תיאטרון תמונע אינה עוד הצגה. היא חוויה, שמיועדת לאוהבי תיאטרון ולכל מי שהתעייף מתיאטרון המיינסטרים. שעתיים של שיכרון חושים.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן