Skip to content

שתי תערוכות חדשות במוזיאון ת"א: תערוכת יחיד של שלום סבא ותערוכה קבוצתית העוסקת באסון שנפל עלינו

"שמיני עצרת", תערוכה קבוצתית מתוך אוסף האמנות הישראלית בעקבות אירועי 7 באוקטובר ותערוכה רטרוספקטיבית של שלום סבא "לגופם של דברים" יוצגו עד אפריל 24
פחות מדקה זמן קריאה: דקות

שלום סבא: לגופם של דברים

שלום סֶבא נמנה עם אותם אמנים נדירים המוצאים את עיקר התשוקה והסיפוק בתהליך היצירה ולא בהתהדרות בפני הציבור. לאחר שנים של עשייה מגוונת ושלוש תערוכות יחיד במוזיאון תל-אביב (1945, 1955, 1961), מצא עצמו סֶבא, שלא השתייך לתנועה או לקבוצה אמנותית מקומית, נדחק מפני מגמת ההפשטה הלירית שרווחה אז בארץ. ב־1967, שלושים שנה לאחר הגעתו לארץ והוא בן שבעים, חזר לגרמניה ושם המשיך ליצור עד יום מותו.

כשלושים שנה לאחר תערוכתו במשכן לאמנות עין-חרוד ובמוזיאון הפתוח בתפן (1994), שאצרו גליה בר אור וגדעון עפרת, שב מוזיאון תל-אביב לאמנות ומוקיר את שלום סֶבא בתערוכה מקיפה.

אמנותו של שלום סֶבא המוּכּר בארץ בעיקר כצייר, הייתה רחבת יריעה ונסמכה על ידע מקיף והעֲמקה בתיאוריות של אמנות ושל תיאטרון. מופעו האמנותי הבלתי מתפשר הקיף תחומי עשייה רבים וטכניקות שונות. בתערוכה הנוכחית מוצג מגוון רחב של יצירתו, מעבודות חריטה ומלאכת מתכת, דרך עבודות קולאז', עבודות חוץ אותם תכנן עבור המרחב הציבורי בשיתוף עם אדריכלים, ועד לעיצוב תפאורות ב"הבימה".

התצוגה בחללי התערוכה, נפרסת על ציר הזמן ופורשׂת את נתיבי חייו ועבודתו הייחודית של סֶבא. כל יצירה מספרת סיפור, המבקרים מוזמנים לעקוב אחרי התפתחותו של האמן הָחֵל בגרמניה שבין מלחמות העולם, דרך השנים הראשונות בארץ-ישראל ועד לחזרתו המאוחרת לגרמניה.

אוצרת : נעמה בר-אור. עוזרת אוצרת : עדנה קוקיה

שלום סבא 1947. צילום: יגאל פרדו

"שמיני עצרת": תערוכה חדשה בעקבות אירועי 7 באוקטובר מתוך אוסף האמנות הישראלית

בחלל התערוכה, מוצגים 31 הדפסים צילומיים המרכיבים עבודה אחת של דגנית ברסט הבנויה משיר של המשורר הפולני תדיאוש רוז'ביץ'. במרווחים בין ההדפסים מוצג מבחר של יצירות מאוסף המוזיאון.

דגנית ברסט, שיר של תדיאוש רוז'ביץ' 2012

שירו של תדיאוש רוז'ביץ' (2014-1921; מפולנית: רפי וייכרט) מגולל שיחה מדומיינת בין בן לאמו, שעיקרה תהייה על היכולת לסכם ולהבין את הדבר הקרוי חיים. לכל מלה בשיר ייחדה דגנית ברסט דימוי. הרצף השירי והחזותי נמתח בתערוכה למיתר ארוך, ארוך מדי, כמידת השעה והכושר להכיל את האימה, הכאב והציפייה לבאות. הרצף מְהלך בין תחביר המלה-דימוי של ברסט לבין עבודות המתמקמות בזיקה למילות השיר הסמוכות להן. העבודות נבחרו מתוך קשב לרגע הנוכחי ובמחשבה על אוסף האמנות הישראלית של המוזיאון, כמצבור עדויות סמליות וחומריות של הזמן והמקום.

אמנים: אביבה אורי . דניאל באואר . דגנית ברסט . מיכה ברעם . ציבי גבע . תמר גטר .מיכאל גרוס . משה גרשוני . מיכל היימן. פנחס כהן־גן . יצחק ליבנה . נעמי לשם .מיכל נאמן. הדס סט . יוחנן סימון . דורית פיגוביץ'־גודארד . מיקי קרצמן.ילנה רוטנברג . דוד ריב . הנרי שלזניאק . אלי שמיר

אוצרת: דלית מתתיהו

גלריה רב־תכליתית ע״ש לילי ויואל משה אלשטיין, הבניין ע״ש שמואל והרטה עמיר

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן