סטפנו פודה בורא עולם מים חלומי באופרה "רוסלקה"

האופרה הסוחפת של דבוז'ק על בת הים הקטנה ואהבתה הנכזבת עולה בהפקה מרהיבה בניצוחו של דן אטינגר. הבמאי הנודע סטפנו פודה יוצר מרחב קסום על הבמה של ארמון, יער ואגם שבו הגיבורים יכולים לשחות, לרקוד ולשיר במים. הפקה משותפת עם בית האופרה של טולוז. 3-15 במרץ 2024. בית האופרה הישראלית, תל - אביב

8 בפברואר 2024

מוזיקה | תרבות ואמנות

פחות מדקהזמן קריאה: דקות

מאת: סיגל גליל

האופרה הישראלית תעלה בין התאריכים 3-15 במרץ 2024 הפקה מרהיבה וחדשה של "רוסלקה" מאת אנטונין דבוז'ק בבימויו של סטפנו פודה, אחד הבמאים החשובים בימינו, ובניצוחו של דן אטינגר מנהלה המוסיקלי של האופרה הישראלית.

התרחשויות בין עולם האגדה, ומרחבים דמיוניים בין טבע פראי לבין ארמון טעון תככים ומזימות. אהבה ומוות בין אגם ליער באופרה המהפנטת רוסלקה. צילום:Mirco Magliocca

"רוסלקה" היא עיבודו של המלחין הצ'כי לאגדת "בת הים הקטנה" של הנס כריסטיאן אנדרסן, ובו סוף שונה וטרגי, המאחד את הנסיך ובת הים הקטנה במצולות האגם. "רוסלקה" נחשבת לאחת מפסגות היצירה של דבוז'אק, שבה הוא מביא לידי ביטוי את מלוא יכולותיו הדרמטיות. החיבור בין אגדה עם יסודות פולקלוריסטיים לבין התזמור העשיר והסוחף של דבוז'ק יוצרים אופרה מהפנטת בעוצמתה הדרמטית-מוזיקלית.

האופרה מתרחשת ברובה לחופו של אגם וביער שלידו. בת הים החיה באגם התאהבה בנסיך שחי בארמון ביער, והיא מבקשת לצאת מהאגם ולעבור לחיות בעולם של בני האדם. המכשפה יז'יבבה מעניקה לה את מבוקשה תמורת מחיר כבד: ויתור על קולה, ובתנאי כבד עוד יותר: אם הנסיך ידחה את אהבתה, גורלה יהיה להיות מנודה לעולם מממלכת הפיות ולחיות בין שמים וארץ.

כשרוסלקה מגיעה לארמון, היא מגלה שהנסיך זונח אותה לטובת נסיכה שהשידוך איתה עשוי להניב לו רווחים מדיניים. רוסלקה שבורת הלב חוזרת אל האגם. כשהנסיך מבין את טעותו הוא רודף אחרי רוסלקה אל האגם, אולם הוא כבר איחר את המועד. רוסלקה מגיעה אליו כרוח באור הירח, פונה אל הנסיך, מנשקת אותו והוא מת בזרועותיה.

האופרה רוסלקה, הנסיך ובת הים הקטנה במצולות האגם על במת האופרה הישראלית. צילום: Mirco Magliocca

הבמאי סטפנו פודה, שכדרכו כיוצר טוטאלי עיצב גם את התפאורה, התלבושות, התאורה והכוריאוגרפיה, ברא עולם קסום לסיפור של אנדרסן. כבמאי הוא רואה בכל אופרה את "האפשרות להקים עולם מקביל, רוחני בלבד, המעודד בריחה מהמציאות" .

עם הרמת המסך, צולל הקהל ליקום מימי. הבמה מכוסה במים. הזמרים והרקדנים יכולים לשיר בה, לרקוד בה ואף לצלול בתוכה. כמו תמיד אצל פודה הוא משלב אלמנטים אניגמטיים וסימבוליים. ידיים לבנות עצומות שיורדות לתוך המים, ירח שבמרכזו יצור אנושי, בני ובנות ים שיוצאים במחול בתוך המים ועוד. במערכה השנייה יצר פודה עבור ארמון הנסיך עולם מודרני וקר שקירותיו מורכבים ממעגלים חשמליים. בכך מבטא פודה את המתח שבין עולם הטבע של רוסלקה לבין העולם האנושי שעוסק באינטרסים אישיים ובעושר תוך שהוא מתנכר לסביבתו ולטבע. המערכה השלישית חוזרת ליקום המים כשהנסיך עומד לצלול אל תוך המים העמוקים, בעוד רוסלקה מתבוננת בו מהקצה, בעוד הקהל תוהה האם הוא עומד לטבוע או שמא היא תציל אותו …

המנהל המוסיקלי של האופרה, מאסטרו דן אטינגר, ינצח על מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של איתי ברקוביץ', תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, בשיתוף להקת המחול ורטיגו ורקדנים מחו"ל וצוות הסולנים הישראליים והבינלאומיים הבאים:

זמרות הסופרן אלה וסילביצקי ואני יורנץ (רוסלקה), אדריאן קרמר ואלכסיי דולגוב (הנסיך), עדנה פרוחניק (יז'יבבה), יונוץ פאסקו ומקסים קוזמין-קרוואב (שד המים), יסמין לוי-אלנטק (הנסיכה הזרה), רונה שרירא ותמרה נבות (טבחית), שקד סטרול (נימפה ראשונה), אפרת ברם הכהן (נימפה שנייה) שי בלוך (נימפה שלישית), ועודד רייך (צייד ושומר היערות).