בדו"ח נכתב: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו... תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. "הכתובת הייתה על הקיר".
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון הגישה היום לממשלה דין וחשבון סופי, ובו תוצאות החקירה שערכה, ממצאיה והמלצותיה.
הוועדה הוקמה על מנת לחקור את האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל שאירע בהילולת ל"ג בעומר התשפ"א (30.4.2021) בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. באסון נהרגו ארבעים וחמישה גברים, נערים וילדים אשר הגיעו לשמוח בשמחת ההילולה. בצאתם מהרחבה בה התקיימה הדלקת חסידות "תולדות אהרון", מעמד של התרגשות ושמחה, נדחקו לתוך מעבר צר מלהכיל, נמחצו בתוך קהל צפוף וקיפחו את חייהם. מאות אנשים נוספים נפצעו, בגוף ובנפש.
בעקבות האסון, החליטה ממשלת ישראל על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר האירוע ולשם מניעת הישנותם של אירועים דומים. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, מינתה את נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור ז"ל ליושבת ראש הוועדה, ואת הרב מרדכי קרליץ ואלוף במילואים שלמה ינאי לחברי הוועדה. בעיצומה של עבודת הוועדה נפטרה הנשיאה נאור ז"ל, וליו"ר הוועדה מונתה נשיאת בית המשפט המחוזי ת"א-יפו בדימוס, השופטת דבורה ברלינר.
את המסקנה המצערת מציגה הוועדה כבר בפתח הדברים:
"את אסון מירון ניתן וצריך היה למנוע. הכתובת הייתה על הקיר הרבה קודם לקרות האסון, כתובה באותיות קידוש לבנה, בצורה חדה וברורה, אך נותרה שם בלא מענה… רבים מהממצאים שיפורטו בהמשך הדוח היו גלויים וידועים לכול. גם התוצאה הקשה שהם עלולים להוביל אליה הייתה ידועה. כמו בטרגדיה יוונית, הסוף היה ידוע מראש. לא היה ידוע מתי זה יקרה, במשמרת של מי, או באיזה חלק באתר. לא ניתן היה לדעת איזה מחיר ייגבה, כמה חוגגים ישלמו בנפשם ובבריאותם, כמה משפחות ייוותרו שבורות. אך ברור היה שהאסון בוא יבוא".
הוועדה מונה מספר גורמים אותם היא מכנה "גורמים תורמים" : ריבוי אינטרסים ומעורבות פוליטית, אשר השפיעו לרעה על ניהול האתר, הימנעות מקבלת החלטות, דחייה של מועד קבלתן, וניסוח החלטות בעמימות באופן שלא פותר את הבעיה או המחלוקת, היעדר משילות לא היו פעולות לאכיפת החוק במקום, קיבעון מחשבתי (מישהו אמר קונספציה ?) ויצירת "מראית עין" או במילים אחרות "ישראבלוף". מסמכים רבים שנכתבו ונחתמו בלי שהייתה שום כוונה ליישמם.
בדברי הסיכום לדו"ח נכתב: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו. בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור – נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו… תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון בל"ג בעומר התשפ"א. "הכתובת הייתה על הקיר", ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע, וחובה הייתה למנעו.
כדי למנוע את האסון נדרשה תרבות מתוקנת. נדרשו נושאי משרה וגופים הפועלים בראש ובראשונה מתוך חובת נאמנות להיותם שליחי ציבור – באחריות ובמקצועיות, נושאי משרה הנוהגים לפי הכלל הבסיסי ש"במקום שאין איש – השתדל להיות איש". נושאי משרה הפועלים בחרדת קודש כדי לממש כראוי את האחריות והסמכות שניתנו בידם לטובת הציבור ולשלומו.
זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה! כך, בנוגע לאתר קבר הרשב"י וכך בנוגע למקומות אחרים ולנושאים אחרים שהדברים בדוח זה נכונים להם".
בהמשך, מפרט הדו"ח את ממצאי הוועדה ואת המלצותיה לגבי גופים מעורבים: משטרת ישראל; המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים; המועצה האזורית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה מרום הגליל; ועדת החמישה; הרשות לאכיפה במקרקעין; המשרד לשירותי דת; רשות החברות הממשלתיות; רשם העמותות; רשות מקרקעי ישראל; המשרד לביטחון הפנים; ומשרד ראש הממשלה.
הוועדה הטילה על נתניהו אחריות אישית. היות שתפקיד ראש הממשלה הוא במהותו תפקיד נבחר, בעל מאפיינים ייחודיים, החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו של נתניהו.
הוועדה הטילה על אוחנה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לתפקיד השר לביטחון פנים.
הוועדה הטילה על הרב יעקב אביטן, השר לשירותי דת בעת האסון אחריות אישית, והמליצה, נוכח הממצאים לגבי תפקודו, כי לא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל.
הוועדה הטילה על רב-ניצב יעקב שבתאי, המפקח הכללי של משטרת ישראל אחריות אישית. הוועדה ציינה כי ב-17.1.2024, בצוק העיתים, על רקע המלחמה הוארכה כהונתו של שבתאי כמפכ"ל המשטרה בחצי שנה. הוועדה ציינה כי לכאורה, הממצאים בעניינו של שבתאי היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו, אך בהתחשב בנסיבות מיוחדות אלה היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום תפקידו.
הוועדה הטילה על לביא אחריות אישית. הוועדה ציינה כי לביא קיבל על עצמו אחריות מייד לאחר האירוע, וכי בהמשך אף הסיק מסקנות אישיות והתפטר מתפקידו. בכך, סברה הוועדה, נהג לביא כמצופה ממפקד ועל פי ערכי הפיקוד של המשטרה. הוועדה ציינה כי מאז 30.6.2023 הוא כבר אינו משרת במשטרה. בהתחשב באמור, החליטה הוועדה להסתפק בעניינו בקביעת הממצאים והמסקנות כפי שפורטו בדו"ח.
למקרא הדו"ח אוסיף ואומר כי הדרך לאסון 7 באוקטובר עוברת במירון.
תגובת התנועה לאיכות השלטון: "התנועה לאיכות השלטון מברכת על עבודתה היסודית והחשובה של ועדת החקירה הממלכתית בחקר האסון הטרגי במירון. מסקנות הוועדה והאחריות האישית שהוטלה על בכירים רבים במערכות השלטון והמשטרה ממחישות את חומרת הכשלים והרשלנות שהובילו לטרגדיה הנוראית הזו.
יחד עם זאת, התנועה שבה ומבקרת את החלטת הוועדה שלא להמליץ על צעדים משמעתיים או אחרים כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומספר דמויות בכירות נוספות. לטענת התנועה, הימנעות זו מחלישה את יכולתה של הוועדה להשיג את מטרתה העיקרית – מניעת הישנות אסונות דומים בעתיד.
ההחלטה להימנע מהמלצות כלפי נבחרי ציבור פוגעת באחריותיות ובמסוגלות לתבוע דין וחשבון. זוהי החמצה חמורה שמרוקנת מתוכן חלק ממסקנות הדו"ח החשובות.
התנועה קוראת לממשלה לפעול ביתר נחישות ליישום כלל המלצות הוועדה ללא משוא פנים, ולנקוט בכל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח שאסון כזה לא יתרחש שוב. רק ביצוע מלא של הרפורמות הנדרשות, לצד שינוי תפיסתי בתרבות הפיקוח והאכיפה בישראל, יוכלו להבטיח הגנה ראויה על חיי אזרחים."