עד 2030 החרדים צפויים להיות כ- 17 אחוזים מאוכלוסיית ישראל. החרדים ייפגעו וגם יהפכו לנטל על החברה הישראלית.  מה שיש כעת זה עדיין תכניות בחיתולים. התחלה. גברים חרדים עדיין מעדיפים ללמוד ולא לעבוד. אין פריצת דרך כלכלית משמעותית. וכעת ידחו זאת עד לאחר ספטמבר, כי אסור להרגיז חרדים לפני בחירות

מאת מלכה שחם דוראון

אצלנו בשכונה קוראים לזה 'עבודה'. אצל החרדים זה נקרא 'פרנסה'. כך או כך, כתבו על זה חכמינו שאם "אין קמח אין תורה" ולהפך.  וכאן נשאלת השאלה הקשה, מהי אותה תורה שצריך ללמוד כדי לייצר קמח. בשנת 2010 נקבע בדו"ח הOECD  ששיעור העוני בישראל הוא הגבוה ביותר בכל המדינות המשתייכות לארגון.

המגזר החרדי גדל בקצב ניכר, ועד שנת 2030 הוא צפוי להיות כשבעה עשר אחוזים מאוכלוסיית ישראל. החרדים ייפגעו וגם יהפכו לנטל על החברה הישראלית.  מה שיש כעת זה עדיין תכניות בחיתולים. התחלה.

 בדקו ומצאו, כי מדובר בעיקר באוכלוסיה צעירה של המגזר החרדי והערבי של אנשים מעל גיל שלושים ואחת שאינם עובדים. ומי שלא עובד גם לא משלם מיסים וגם נתמך. לכן חשוב היה לעודד יציאה לעבודה. כעת, החליטה ממשלת ישראל לקבוע יעד לשנת 2020. למה ? כי היעד הקודם נכשל. כי אסור להרגיז את החרדים לפני הבחירות  והכי טוב  זה לדחות מצבים קשים בהם האחריות תיפול על ממשלה אחרת ולא על זאת המכהנת כעת.

לפי נתוני סטטיסטיקה בשנת 2009 היו בישראל בין שש מאות אלף לשמונה מאות אלף חרדים. רק כארבעים ושמונה אחוזים מהם, היו מועסקים וזאת לעומת שבעים ושבעה אחוזים מועסקים אצל יהודים לא חרדים. היעד הממשלתי לשנת 2020 הוא שישים ושלושה אחוז גברים חרדים עובדים. בעשור הבא.

משרד האוצר חישב ומצא שלמדינה נגרם הפסד של כארבעה מיליארד שקלים לשנה של התוצר הלאומי הישיר למשק, בגלל החרדים שאינם עובדים. לכן, כדי להקטין את הנטל על תושבי ישראל, החליטה הממשלה, לעודד יציאה לעבודה של חרדים, בעיקר גברים, כאתגר ומנוף כלכלי.

הרעיונות היו מבריקים והתכניות הממשלתיות היו מדהימות: משרד התמ"ת יכשיר ויפתח כוח אדם, ארגון הג'וינט בישראל יבצע תכניות לימודים. מפעלים שיעסיקו חרדים יקבלו תמיכה ממשלתית. משרד החינוך יפקח ויכשיר בסמינרים חרדיים עובדי הוראה. הכשרות וקורסים יינתנו למתגייסים לצה"ל  והסוכרייה הכי טובה הייתה: לימודים אקדמיים בתנאים מועדפים, משאת נפשה של כל אם עברייה לעתיד צאצאיה.

אך, על פי דו"ח מבקר המדינה האחרון, חסמים רבים היקשו על הציבור החרדי לצאת לעבודה, כמו: חוסר ידע באנגלית ובמתמטיקה, תשלום קצבאות שיוצרות כדאיות כלכלית נמוכה לצאת לעבודה וחובת שירות צבאי למי שעובד ולא לומד בישיבה.  בנוסף, ממשלת ישראל כנראה לא עשתה את העבודה כמו שצריך כאשר באפריל 2007 הוכנה תכנית פרטנית להשתלבות חרדים בתעסוקה שנקראה בשם המפוצץ:"אג'נדה כלכלית חברתית לישראל 2008- 2010 ". המסמך הזה שהציע לשלב בעבודה חרדים וערבים נשאר נייר עבודה. לא הוגשו דו"חות. לא ישמו המלצות. לא הכינו תכני עבודה אופרטיבית. אין יעדים. אין מדידה והערכה.  אין בקרה. אין מעקב. אין מדידת נתונים. תקציבים שאושרו לא נוצלו. עליה וקוץ בה

בחודשים פברואר עד אוגוסט 2011 נערכה ביקורת מבקר המדינה בנושא  יישומן  של החלטות ממשלה בשנים 2007 עד 2010. התברר, כי פעילויות משרד התמ"ת בשיתוף הג'וינט בשנים 2005 עד 2010 היו בגדר ניסיונות בלבד, שלא הביאו לשינוי המיוחל במשק.

לדוגמא:

הייתה תכנית שנבנתה במיוחד ונקראה "פרנסה בכבוד" בה השתתפו בשנים 2005-2010 רק כשש מאות ועשרים  גברים חרדים. מתוכם הושמו בעבודה רק כמאתיים וחמישים. בתכנית נוספת להכשרת הנדסאים סיימו כשלושים תלמידים בלבד. בתכנית אחרת להכשרת אקדמאים השתתפו וסיימו כשבע מאות בלבד.

על פי נתוני המועצה הארצית להשכלה גבוהה למדו בשנה שעברה רק ששת אלפים ארבע מאות  סטודנטים חרדים באקדמיה, כאשר שישים אחוזים מתוכם היו נשים. כלומר: רוב הגברים החרדים המשיכו ללמוד כמו לפני כן ,בישיבות. ההכשרה המקצועית לא קסמה להם.

כאמור, המגזר החרדי גדל מהר, ועד שנת 2030 הוא צפוי להיות כשבעה עשר אחוזים מאוכלוסיית ישראל. החרדים ייפגעו וגם יהפכו לנטל על החברה הישראלית.

התכניות והצעות לפתרונות עדיין בראשיתן. התחלה.

גברים חרדים עדיין מעדיפים ללמוד ולא לעבוד. אין פריצת דרך כלכלית משמעותית. תחשבו על זה שלפי הדו"ח בשנת 2005 עד 2010 כמחצית הגברים החרדים עבדו ממש. כמוני וכמוך. נתון זה, בטל בשישים לנוכח יעדי הממשלה לשנת 2020 שהוא שישים ושלושה אחוזים של מועסקים בקרב הגברים החרדים מגיל עשרים וחמש עד שישים ושלוש.

לממשלה שלנו יש הרבה זמן בעשור הבא. למי בכלל איכפת? שהממשלה הבאה תטפל בזה בספטמבר.