רגע לפני שתפרוץ (או אולי לא תפרוץ) מחאת מחירי המזון, סיפורו של יצרן קטן מול ענקית המזון הרב-לאומית, יוניליוור

מאת דני בר

פוגל תעשיות מזון היא חברה אשר תחום התמחותה הוא יצור ושיווק מנות אישיות של 40 גרם עם ממרח ריבה במגוון טעמים, עם וללא סוכר, ממרח שוקולד, חלבה, סילאן, דבש ועוד.

מוצרי "פוגלס" משווקים בעיקר לשוק המוסדי, קרי חברות תעופה,ספנות, קייטרינג, בתי קפה, מסעדות, בתי מלון בתי חולים ועוד. המפעל בפיקוח משרד הבריאות ובעל כשרות הבד"צ, המתאימה לכל השוק המוסדי.

פוגל תעשיות מזון הוקמה בשנת 2006 ע"י יוסי פוגל, אחרי שמילא שורת תפקידים בניהול ושיווק במגוון חברות ייצור ושיווק מזון במשק הישראלי.

מספר פוגל: "תוך כדי עבודתי ראיתי את הצורך והביקוש הקיים למנות אישיות לשוק המוסדי, שבו קיימת רק חברה אחת השולטת ביד רמה בשוק זה". לשאלתי לגבי התחרות בשוק, מוסיף יוסי פוגל ומספר, כי "יוניליוור מוכרת תחת המותג 778 מנות אישיות. היו בעבר שבעה יצרנים אולם התחרות עם יוניליוור גרמה לרובם לסגור או לפשוט רגל וכיום יש רק את יוניליוור ופוגלס ועוד שני יצרנים קטנים, שמתחרים רק על מחיר ומוצריהם מאד ירודים באיכות התכולה ובאיכות האריזה".

יוסי פוגל החליט לעזוב את עבודתו כשכיר ולהקים מפעל שייצר מנות אישיות עם איכות אריזה ותכולה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר, ולמכור במחיר תחרותי והגיוני, שיוכל להשאיר לו גם רווח.

חלק ממבחן השוק, שערך פוגל לפני הקמת המפעל, היה בדיקת המוצרים הקיימים בעולם, צורת האריזה המקובלת וכמובן הקמת רשת של מפיצים הולמים, שיכולים לספק את המוצר בזריזות ובעלות הפצה הגיונית. לאחר ההשקעה גבוהה שהצריכה הקמת המפעל, החלה הפצת המוצרים ועימה התחילו פעולות של חברת יוניליוור הבינלאומית, שלדעתו של פוגל, לא בחלה באמצעים על מנת לנסות לגרום לו למכור במחירי הפסד ו/או להפסיק לייצר להם תחרות.

לטענת פוגל, חברת הענק עשתה פעולות בעייתיות כמו התליית מכירת מוצר אחד במשנהו, הכנסת מוצרי המנות האישיות לסל מוצרים, שעליהם יקבל הלקוח הנחות מוגדלות, תוך קשירת מכירה של קורנפלקס, למשל (מוצר שאחראי לחלק נכבד מרווחיה של החברה), עם מכירות המנות האישיות, שמהוות פחות מאחוז מסל המוצרים של הקונצרן.

ניסיון אחר היה לפתות את פוגל לייצר עבור יוניליוור ובכך להוציאו מהתחרות, ועוד דרכי פעולה שלדעתו אינן הולמות שוק תחרותי מערבי.

מתאר פוגל את תמונת השוק לפני שבע שנים, עת נכנס לשוק: "יוניליוור מכרו את המנות האישיות של  778 במחיר של 34 אגורות ואילו כל שאר המתחרים מכרו במחיר של 20 אגורות. ובכל זאת, 778 שלטו בשוק עם יותר מ- 60% נתח שוק, בזכות איכות המוצר (התכולה והאריזה)".

פוגל מספר: "עם הופעתי בשוק, הבאתי איכות הכי טובה שיש, דבר שגרם לכל הקטנים לצאת מהשוק, כי לא יכלו לספק איכות. ההשקעה הגדולה בציוד ובטכנולוגיית מזון הביאו למוצר ולאריזה ללא תחרות בשוק המנות האישיות. יוניליוור כנראה לא השכילה להתחרות בי עם מוצר איכותי ובתנאי סחר תחרותיים והוגנים, והחלה להפעיל שיטות ודרכים, שלדעתי אמורות להיות מטופלות ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים".

פניותיו של פוגל לשר התמ"ת ולממונה על ההגבלים העסקיים ובן הוא קובל על תחרות לא הוגנת, לא נענו עד לרגע זה.

מאבקו של פוגל הוא לא רק על פרנסתו, פרנסת שני בניו שהצטרפו לעסק וגם שני חיילים משוחררים העובדים בחברה במגוון תפקידים, מייצור ועד הפצה. זה גם מאבק של קטן מול גדול. של יצרן ויזם ישראלי מול חברת ענק בינלאומית, שמחזורה הוא יותר מ- 46 מיליארד יורו בעולם ורווחיה, כולל מישראל, מגיעים לכיסי המשקיעים שאינם גרים בהכרח כאן.

פוגלס מייצרת חלק ממוצריה לשוקי יצוא במדינות כמו בלגיה, שוויץ, אנגליה, קנדה, פולין, הונגריה ועוד.

תגובת חברת יוניליוור: "הטענות אשר הועלו על ידי מר פוגל אינן נכונות, כל זאת בלשון המעטה, ובחלקן אף עולות כדי לשון הרע. חברתנו, ובכלל זה החטיבה המקצועית, בעד תחרות, אשר מעוררת את השוק ותורמת באופן טבעי לצמיחתו. מבלי להתייחס באופן פרטני לעובדות השגויות אשר הוצגו בפנינו, יאמר כי כל פעולותיה של חברתנו נעשות בהתאם לדין, כחלק מקידום מכירות לגיטימי וכנהוג בשוק המזון בארץ ובעולם. מפתיע כי מטענות מר פוגל עולה תסכול בגין מחירים זולים של חברתנו ללקוחותיה. יודגש כי חברתנו מוכרת את מוצריה במחירים סבירים ובכל מקרה אין לחברתנו שום כוונה להעלות את מחירי מוצריה ללקוחותיה בכדי לשפר את רווחיות עסקו של מר פוגל".