רגע לפני יציאת הדיסק החדש שלה, נינט מסתמנת כחיית רוק, שרוצה (ויכולה) לכבוש את העולם. קבלו אותה

מאת אורן שני

לפי שני הסינגלים שכבר יצאו מהדיסק החדש שלה, ולפי כל מה שאנחנו שומעים ממנה בזמן האחרון, מסתמן ש-"Sympathetic Nervous System”  אלבום הרוק של נינט, שיושק מחר (רביעי), עומד להפוך אותה להצלחה הגדולה הבאה של הרוק הישראלי בזירה הבינלאומית. 

כדי להבין למה אני מעיז לצאת בהצהרה כזאת, צריך פשוט להקשיב למה שנינט, 29, עשתה בחמש השנים האחרונות ולזכור שהיא לא רק שרה, אלא גם כותבת, מלחינה, מפיקה ומנגנת גיטרה מובילה. צריך גם להבין איך ומה היא עשתה כשהיה לה ברור שעם ההצלחה של "יחפה" (אלבום זהב בתוך יומיים) היא סיימה לשלם את חובותיה לדודו וטמירה ירדני ("כוכב נולד") ושאלה את עצמה “מה עכשיו?” 

העובדה שנינט עושה כל כך הרבה בעצמה ראויה לציון לא רק בגלל הרמה הגבוהה שבה היא עושה זאת ושחושפת כישרון ענק ואינטליגנציה מוזיקלית מרשימה, אלא גם בגלל שנינט עושה את המוזיקה של נינט. צריך הרבה מאוד אומץ כדי להחליט בגיל 23 שזה מה שאת הולכת לעשות, ואז לקחת גיטרה ומכונת תספורת ולהמציא את עצמך מחדש. מה שנינט עשתה הוא מעשה כמעט ייחודי בתולדות המוזיקה בארץ. למעשה מדובר במסלול כמעט הפוך לזה שעושים רוב המוזיקאים שלנו. 

סצנת המוזיקה הפופולרית בישראל מתחלקת באופן די חד לשני מחנות. מצד אחד המיינסטרים, שמבוסס על המפיקים הגדולים (כיום בעיקר ערוצי הטלוויזיה) ועל הפליליסטים של רשת גימל וגלגל"ץ, ומהצד השני עולם שלם ומרתק של מוזיקת אינדי. אמנים שמופיעים במועדונים קטנים כ"בארבי", “זאפה" ורבים אחרים פחות מפורסמים. פה ושם מצליח אחד מאמני האינדי לפרוץ לתודעה הכללית, אבל רוב המוזיקה הנפלאה שנעשית בעולם האינדי, אינה מוכרת לקהל המיינסטרים. כשנינט לקחה גיטרה ובאה לתל אביב, היא צללה לתוך עולם האינדי במטרה למצוא בו את הדרך והקול היחודיים שלה – והצליחה בענק.

היא הצליחה בזכות הכישרון שלה, אבל גם בשל החלטה אמיצה ונכונה. הקשר האינטימי שנוצר עם קהל המועדונים הוא בית ספר נפלא למוזיקה, הרבה יותר מכל בית ספר מקצועי. אפשר לשמוע היטב את ההבדל בין אמנים, חלקם אפילו טובים מאוד, שגדלו בתוך הממסד (שהמייצג הבולט שלו הוא בית הספר "רימון"), לבין אלה שגדלו בתוך החום והזיעה של הופעות בפאבים דחוסים מול 50 עד 200 איש שיושבים ממש על הבמה ולא מתביישים להביע את דעתם על האמנים לטוב ולרע.

נינט קיבלה במקומות האלה חיבוק חם שדחף אותה להפוך לחיית רוק יפהפיה וסקסית, ואז יכלה לנצל את המעמד והמשאבים שכבר היו לה כדי להיכנס לאולפן ולהקליט את "Sympathetic Nervous System”. 

בעולם הרוק אי אפשר אף פעם לדעת איך משהו יתקבל, אבל אם נינט תדע לשמור על המומנטום ולהמשיך לעשות את המוזיקה שלה, שהיא מוציאה מתוך עצמה, מאוד יכול להיות שהיא בדרך להצלחה בין לאומית שרק מעט אמנים ישראלים זכו לה.