את הצעת החוק יזם השר לשעבר, פרופ' שמעון שטרית, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, מיהר לאמץ את הרעיון ולקדם את הסדרתו

 מאת צבי זינגר

מי שקיווה, אם קיווה, כי דו"ח הביקורת על פרשת "מסמך הרפז", יתמסמס, בעקבות סיום תפקידו של המבקר מיכה לינדנשטראוס בסוף החודש – עלול להתאכזב מאוד. הוועדה לביקורת המדינה בכנסת הגישה היום לוועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק לפיה אם הגיש מבקר המדינה טיוטת דו"ח בשלושת החודשים שלפני פרישתו, הוא יוכל להשלים את העבודה ולהגיש את הדו"ח גם לאחר פרישתו – במשך שלושה חודשים נוספים. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי), ציין כי גם אצל שופטים נהוג הסדר דומה, ולפיו כתיבת פסקי דין נמשכת מספר חודשים לאחר הפרישה.

עם כניסתו של אריאל לתפקיד יו"ר הוועדה, הוא פנה לציבור להציע לו תיקונים ושיפורים בעבודת הוועדה ומבקר המדינה. השר לשעבר, הפרופ' שמעון שטרית, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הציע את התיקון לחוק, ואריאל מיהר לאמץ אותו ולקדם את הסדרתו.

שטרית אמר היום בוועדה, כי בדרך כלל דו"חות המבקר היו שנתיים, אך בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי מספרם של הדו"חות המיוחדים. בעוד שאצל מבקרי המדינה הקודמים כולם-יחד היו 15 דו"חות מיוחדים, הרי שאצל המבקר הנוכחי לבדו היו כבר 21 דו"חות כאלו. לכן, לדברי שטרית, תיקון זה נדרש לאחרונה. הוא הדגיש, כי יש לסייג את אפשרות המשך-הגשת-הדו"חות רק לאחר סיום כהונה – ולא התפטרות המבקר או העברתו מתפקידו ע"י הכנסת.

עו"ד אריה רוטר, היועץ למבקר, הוסיף כי משרדו תומך בחוק, והבטיח להגביל את השימוש באפשרות זו לתיק שמאפייניו דומים לתיק שיפוטי, בהם תהיה למבקר זיקה אישית. גם שלמה קלדרון, נשיא לשכת המבקרים הפנימיים, הביע תמיכה בתיקון החוק.

הרב ניר ורגון, מארגון "רבני צוהר", אמר כי למסורת היהודית חשוב מניעת עינוי דין: "חכמינו רואים בחומרה רבה עינוי דין שאינו מוצדק. הרמב"ם ציין  שעיכוב דין שלא לצורך כלול באיסור 'לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט'.עינוי הדין חמור מפני שהוא מאריך את הפגיעה בשמם של מי שלא עשו עוולה מחד, ומאידך מונע עשיית דין והפקת לקחים במצבים בהם אכן נעשתה עוולה. הצעת חוק זו תמנע את הצורך של המבקר הנכנס ללמוד מחדש תיקים, אשר הגיעו לשלבים מתקדמים של חקירה, תקצר את זמן החקירה ותמנע עינוי דין".

הרב ורגון הוסיף, כי מצב שבו המבקר הנכנס נאלץ לחוות את דעתו על סמך ממצאים שנבדקו על ידי המבקר היוצא, עלול להביא לכך שהוא יגבש את עמדתו מתוך ריחוק מהראיות, ועל ידי כך להביא גם לעיוות הדין. לכן לדבריו, ראוי לאפשר למבקר היוצא לסיים בעצמו את כתיבת חוות הדעת אותו חקר. עם-זאת, ציין, כי יש בעייתיות גדולה ביצירת מצב שבו מבקר יוצא יוכל לפרסם חוות דעת בזמן שהוא כבר אינו נמצא בתפקיד באופן חוקי, באופן שלא חלות עליו ההגבלות החוקיות השומרות על ניקיון כפיים ומונעות ניגוד אינטרסים. משום כך, הוא קרא להוסיף להצעת החוק קביעה, כי מבקר שיבחר לסיים כתיבת חוות דעת בהן התחיל, יהיה כפוף במשך שלושה חודשים לכל המגבלות הקבועות בחוק החלות על מבקר המדינה, ובמקביל יהיה זכאי למשכורת, המפצה אותו על המשך עבודתו.