התביעה היא בסך 360 מיליון שקל והיא מופנית נגד מגדל ואיחוד סוכנויות הביטוח. לטענת התובעים, החברות המשיבות אינן מוכנות כלל לבטח את האבזור המיוחד הנדרש לרכב נכים

שני בני זוג, נכים קשה, הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להכיר בתביעתם נגד חברת הביטוח מגדל ואיחוד רשת סוכנויות הביטוח כתביעה ייצוגית בסך 360 מיליון שקל ועילתה: אפליה בוטה ופסולה, בניגוד לחוק, ולפיה חברת הביטוח והסוכנות מסרבות לבטח רכבם של נכים בביטוח מקיף.

התובעת, נכה קשה בת 30, מחזיקה ברכב מסוג שברולט סוואנה (בשווי של כ-250,000 שקל) הכולל אבזור מיוחד לנכים, שהותקן ברכב, בשווי 397,000 שקל והכולל: הגה חשמלי, מערכת גז ובלמים חשמלית ומעלית. רכבה זה של המבקשת, לרבות האבזור, בוטח בביטוח מקיף על ידי מנורה עד סוף חודש מאי 2012. במהלך אותו חודש פנתה התובעת אל מגדל ואל איחוד סוכנויות בבקשה לקבלת הצעה לביטוח מקיף לרכבה, במטרה לנסות להוזיל את עלויותיה. לטענתה, הן סירבו לבטח את רכבה בביטוח מקיף ונתנו לה ולבן זוגה יחס שונה ומפלה באופן מהותי ביחס לכלל מקבלי הצעות ביטוח.

לטענת התובעת, היא פנתה אל המוקד הטלפוני של איחוד הסוכנויות לקבלת הצעה לביטוח מקיף מאת מגדל עבור רכבה. הנציג סירב בתחילה לתת הצעה והבהיר לה כי מגדל ואיחוד סוכנויות אינן מבטחות רכבים של נכים בביטוח מקיף.

משהתעקשה לקבל הצעת ביטוח, הציעו מגדל ואיחוד סוכנויות הצעה גבוהה מאוד ומפלה ביחס לאדם אחר, שאיננו נכה, לדעת התובעת, המבהירה למבקשת ללא מילים, כי אינה רצויה בין לקוחותיהן, בשל נכותה. דמי הביטוח שהוצעו לתובעת  עמדו על 14,771 שקל (עבור הרכב בלבד, ללא האבזור המיוחד). בנוסף, בהצעה סירבו לבטח את האבזור המיוחד בערכו הריאלי אלא עד לגובה של 30,000 שקל, זאת למרות שהאבזור מהווה חלק בלתי נפרד מהרכב ולמעשה אפשר לראות בו את הידיים והרגליים של הנכה בעת הנהיגה.

לאחר אותה שיחה טלפונית, פנה בן זוגה של המבקשת, נכה קשה אף הוא, למוקד הטלפוני של מגדל ואיחוד סוכנויות  וביקש לבטח רכב מסוג רכבה של המבקשת. המבקש לא ציין בפני המשיבות כי הוא נכה. ההצעה שקיבל לביטוח הרכב כוללת תשלום דמי ביטוח עבור הרכב בסך 7,638 שקל. לאחר שיחה זו, פנה המבקש בפעם נוספת למשיבות, הפעם ציין כי הוא נכה וביקש לקבל הצעה לביטוח האבזור המיוחד. בשיחה זו נענה המבקש, כי המשיבות אינן מוכנות לבטח את האבזור המיוחד כלל.

בבקשה טוענים זוג הנכים, באמצעות עו"ד יצחק מיוחס ועו"ד יעל דיין ממשרדו, כי סירובן של הנתבעות לבטח רכב של בעלי מוגבלות (לרבות הרחבת הביטוח גם על האבזור המיוחד) ומתן יחס שונה לאוכלוסיה זו, ללא כל סיבה, מנוגד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובפרט לסעיף 19ו, האוסר הפלייה במתן שירות ולסימן ח', שיוחד על ידי המחוקק לאיסור הפלייה בביטוח. בחוק השוויון, ביקש המחוקק להגן על כבודם ועל חירותם של אנשים עם מוגבלות ולעגן את זכותם למעורבות שוויונית ופעילה בחברה ובכל תחומי החיים. חיקוקים אלה משקפים את השינוי הערכי המבורך בתפישה החברתית כלפי אנשים עם מוגבלויות, ומעבר מהגישה הרואה בהם נזקקים, לכזו המדגישה את זכותם להשתלב באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים תוך מתן שוויון הזדמנויות.

כמפורט בכתב התביעה, על פי  נתוני הביטוח הלאומי נכון ליום 01.11.2011 חיים בישראל 34,000 תושבים מקבלי קצבת ניידות. בהערכה זהירה סבורים התובעים כי גודל הקבוצה עומד על 6,000 איש. סעיף 19 נא לחוק השוויון קובע, כך כי ממפר החוק אפשר לתבוע פיצוי של עד 50 אלף שקל, בלי הוכחת נזק. בהתאמה למדד מדובר בסכום של כ-60 אלף שקל ובמכפלת חברי הקבוצה מדובר בסכום פיצוי של 360 מיליון שקל.

את כתב התביעה מסיימים התובעים בדברי אריסטו: "כך למדתי מהפילוסופיה: 'מה שאני עושה בלי להיות מצווה לכך, אחרים עושים מפחד החוק'. בידי ביהמ"ש הנכבד הכלי והאפשרות לשים קץ למעשי ההפליה וביזוי הנכים, מבחינת יראו וייראו, על ידי פסיקת מלוא הפיצויים האפשריים למבקשים."