המסך ירד על הכוהנת הגדולה של הקולנוע

הוליווד מרכינה ראש: אמש הלכה לעולמה הבמאית, התסריטאית והעיתונאית היהודיה, נורה אפרון, יוצרת הקומדיות הרומנטיות "כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל" ועוד רבים וטובים. שי שגב נפרד מאחת היוצרות הגדולות והאיכותיות של הקולנוע מאת שי שגב  מותה של נורה אפרון, אמש בהוליווד, הכה בתדהמה את עולם הקולנוע בארה"ב. למרות שרבים ידעו על מחלתה, כולם […]

המסך ירד על הכוהנת הגדולה של הקולנוע

הוליווד מרכינה ראש: אמש הלכה לעולמה הבמאית, התסריטאית והעיתונאית היהודיה, נורה אפרון, יוצרת הקומדיות הרומנטיות "כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל" ועוד רבים וטובים. שי שגב נפרד מאחת היוצרות הגדולות והאיכותיות של הקולנוע מאת שי שגב  מותה של נורה אפרון, אמש בהוליווד, הכה בתדהמה את עולם הקולנוע בארה"ב. למרות שרבים ידעו על מחלתה, כולם […]

הוליווד מרכינה ראש: אמש הלכה לעולמה הבמאית, התסריטאית והעיתונאית היהודיה, נורה אפרון, יוצרת הקומדיות הרומנטיות "כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל" ועוד רבים וטובים. שי שגב נפרד מאחת היוצרות הגדולות והאיכותיות של הקולנוע

מאת שי שגב 

חיים סוערים. נורה אפרון ובעלה השלישי ניקולאס פיאג'י. צילום: ויקיפדיה

מותה של נורה אפרון, אמש בהוליווד, הכה בתדהמה את עולם הקולנוע בארה"ב. למרות שרבים ידעו על מחלתה, כולם קיוו כי תצליח להתגבר ותחזור לכתוב ולביים. אבל אמש, בגיל 71, אפרון נפרדה מהעולם ובעיקר מעולם הקולנוע שכה אהבה.

אפרון הייתה יוצרת סרטים אמריקנית, עיתונאית, תסריטאית, במאית, מפיקה, מחזאית, סופרת ובלוגרית.

היא ידועה בעיקר בקומדיות הרומנטיות שכתבה ובשלוש הפעמים בהם הייתה מועמדת לפרס האוסקר על כתיבת תסריט מקורי עבור שלושה מסרטיה: "סילקווד", "כשהארי פגש את סאלי" ו"נדודי שינה בסיאטל". סרטה האחרון היה "ג'ולי וג'וליה".

אפרון נולדה ב-19 במאי, 1941 במנהטן, ניו יורק. גם הוריה, פיבי והנרי אפרון, היו תסריטאים. נורה נולדה כאחות הבכורה בין ארבע אחיות, למשפחה יהודית משכילה. כשמלאו לה ארבע שנים משפחתה עברה להתגורר בבברלי הילס, קליפורניה, שם נשארה להתגורר עד לסיום התיכון.

אפרון סיימה את תיכון בברלי הילס בשנת 1958, והחליטה שתתמקד בעיתונות. היא למדה לתואר ראשון במדעי הפוליטיקה וכתבה בעיתון האקדמי של מכללת ולזלי במסצ'וסטס, וסיימה בהצלחה את לימודיה בשנת 1962.

עם סיום התואר הראשון, אפרון עבדה כמתמחה בבית הלבן, בעת כהונתו של הנשיא קנדי, ולאחר מכן עברה לניו-יורק והתמנתה לנערה המחלקת את הדואר בשבועון ניוזוויק.

בעת שביתת העיתונאים הגדולה בניו יורק בשנות ה-60 של המאה הקודמת, אפרון וכמה מחבריה החלו להדפיס עיתון סאטירי אלטרנטיבי להמונים. טורה המבדח, שלעג לעיתון ניו יורק פוסט, תפס את עיניה של מו"לית הפוסט בזמנו, דורות'י שיף. עם סיום שביתת העיתונאים שיף שכרה את אפרון ככתבת – ומאז הכל היסטוריה.

<

אפרון סיקרה את העיר ניו יורק באופן חופשי למדי. כתבתה המפורסמת ביותר הייתה בשנת 1966, כשאפרון חשפה לראשונה כי בוב דילן התחתן עם שרה לונדסין. עם השנים החלה נורה אפרון לכתוב גם עבור מגזין העיר ניו יורק, מגזין הגברים אסקוויר וכן מוסף פנימי של הניו יורק טיימס.

היא נחשבת כעיתונאית "הגל החדש" והניו-ז'ורנאליזם, ולא הסתירה את דעותיה בכתבות הרבות שפרסמה.  בשנת 1972 ניסתה את מזלה ככתבת טורים אישיים, אבל מה שהפך אותה למפורסמת מחוף לחוף היה הטור ההומוריסיטי: "מספר מילים אודות שדיים". הפרסום זיכה אותה בטור קבוע במגזין אסקוויר, ואפרון זכתה לכינוי "אחת הכותבות ההומוריסטיות הטובות באמריקה". רוב טוריה התמקדו בסקס, אוכל והעיר ניו יורק.

ההזדמנות הגדולה ביותר הגיעה כשהוצע לה לכתוב את התסריט לסרט "כשהארי פגש את סאלי" בשנת 1989, קומדיה רומנטית בבימויו של רוב ריינר, ובכיכובם של בילי קריסטל ומג ריאן. הסרט כבש את הצופים והפך מיד לשובר קופות.

בעקבות ההצלחה אפרון עברה גם לבימוי, בעיקר של יצירות שכתבה. הסרט הראשון בבימויה, "אלה הם חיי" משנת 1992, על אם חד הורית העובדת כסטנדאפיסטית, נכשל בקופות. אפרון הבינה שקריירת הבימוי שלה תצליח או תיכשל עם סרטה הבא.

"נדודי שינה בסיאטל" משנת 1993, נכתב על-ידי נורה אפרון יחד עם אחותה הצעירה, דליה. אפרון הציעה למג ראיין ולטום הנקס את התפקידים הראשיים. הסרט זכה להצלחה כבירה, ואפרון ביססה את עצמה כאחת הבמאיות המצליחות ביותר בהוליווד, בעיקר של קומדיות רומנטית.

<

סרטה הבא, "מיקסד נאטס" משנת 1994 היה כישלון מסחרי, אבל הסרט "מייקל" משנת 1996, בכיכובו של ג'ון טרבולטה כמלאך, נהנה מהצלחה קופתית לא קטנה.

בסרט "יש לך הודעה" משנת 1998, אפרון שוב איחדה את האנקס וריאן לקומדיה רומנטית בסגנון הקלאסי, חידוש של סרט משנת 1940 – "החנות מעבר לפינה". הסרט המצליח היה מעין מחווה לאזור האפר איסט סייד של ניו יורק.

בשנים שלאחר מכן אפרון כתבה מחזות, ספרים ואת סרט הטלוויזיה "סמנת'ה" עם ניקול קידמן ו-וויל פרל. סרטה האחרון, "ג'ולי וג'וליה" משנת 2009, סיפר את קורותיה של כתבת ספרי המזון ג'וליה צ'יילד, המקבילה האמריקנית לרות סירקיס שלנו. סרט קטן, אינטימי ומעורר תיאבון. במשך השנים אפרון כתבה בלוגים באופן קבוע להאפינגטון פוסט, עד לשנת 2010.

אפרון הייתה נשואה שלוש פעמים. בפעם הראשונה, לסופר דן גרינברג, נישואין שהסתיימו בגירושין לאחר תשע שנים. בפעם השניה נישאה ב-1976, לעיתונאי קארל ברנסטיין, שנודע בחשיפת פרשת ווטרגייט. לשניים נולד בן ג'ייקוב, וכשהייתה בהריון עם בנם השני, מקס, בשנת 1979, גילתה אפרון כי ברנסטיין מתהולל עם חברתם המשותפת, הפוליטיקאית הבריטית מרגרט ג'יי – מה שהוביל לכתיבת התסריט "צביטה בלב" בשנת 1986, עם ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ.

בעלה איים לתבוע אותה בעקבות הסרט, אך מעולם לא עשה זאת. עם בעלה השלישי, התסריטאי ניקולאס פיאג'י, הייתה נשואה במשך 20 שנה – עד ליום מותה.

אפרון נפטרה בגיל 71 מדלקת ריאות, סיבוך שנגרם מלוקמיה מיאלואידית חריפה, תסמין שהתגלה בגופה בשנת 2006. בספרה האחרון משנת 2010, "I Remember Nothing", אפרון רמזה כי משהו לא בסדר איתה, וכי היא כנראה חולה.

בהוליווד מרכינים ראש לאחת היוצרות הגדולות והאיכותיות של עולם הקולנוע, שחייה היו סוערים לא פחות מהסרטים שכתבה.

הוליווד מרכינה ראש: אמש הלכה לעולמה הבמאית, התסריטאית והעיתונאית היהודיה, נורה אפרון, יוצרת הקומדיות הרומנטיות "כשהארי פגש את סאלי", "נדודי שינה בסיאטל" ועוד רבים וטובים. שי שגב נפרד מאחת היוצרות הגדולות והאיכותיות של הקולנוע

מאת שי שגב 

חיים סוערים. נורה אפרון ובעלה השלישי ניקולאס פיאג'י. צילום: ויקיפדיה

מותה של נורה אפרון, אמש בהוליווד, הכה בתדהמה את עולם הקולנוע בארה"ב. למרות שרבים ידעו על מחלתה, כולם קיוו כי תצליח להתגבר ותחזור לכתוב ולביים. אבל אמש, בגיל 71, אפרון נפרדה מהעולם ובעיקר מעולם הקולנוע שכה אהבה.

אפרון הייתה יוצרת סרטים אמריקנית, עיתונאית, תסריטאית, במאית, מפיקה, מחזאית, סופרת ובלוגרית.

היא ידועה בעיקר בקומדיות הרומנטיות שכתבה ובשלוש הפעמים בהם הייתה מועמדת לפרס האוסקר על כתיבת תסריט מקורי עבור שלושה מסרטיה: "סילקווד", "כשהארי פגש את סאלי" ו"נדודי שינה בסיאטל". סרטה האחרון היה "ג'ולי וג'וליה".

אפרון נולדה ב-19 במאי, 1941 במנהטן, ניו יורק. גם הוריה, פיבי והנרי אפרון, היו תסריטאים. נורה נולדה כאחות הבכורה בין ארבע אחיות, למשפחה יהודית משכילה. כשמלאו לה ארבע שנים משפחתה עברה להתגורר בבברלי הילס, קליפורניה, שם נשארה להתגורר עד לסיום התיכון.

אפרון סיימה את תיכון בברלי הילס בשנת 1958, והחליטה שתתמקד בעיתונות. היא למדה לתואר ראשון במדעי הפוליטיקה וכתבה בעיתון האקדמי של מכללת ולזלי במסצ'וסטס, וסיימה בהצלחה את לימודיה בשנת 1962.

עם סיום התואר הראשון, אפרון עבדה כמתמחה בבית הלבן, בעת כהונתו של הנשיא קנדי, ולאחר מכן עברה לניו-יורק והתמנתה לנערה המחלקת את הדואר בשבועון ניוזוויק.

בעת שביתת העיתונאים הגדולה בניו יורק בשנות ה-60 של המאה הקודמת, אפרון וכמה מחבריה החלו להדפיס עיתון סאטירי אלטרנטיבי להמונים. טורה המבדח, שלעג לעיתון ניו יורק פוסט, תפס את עיניה של מו"לית הפוסט בזמנו, דורות'י שיף. עם סיום שביתת העיתונאים שיף שכרה את אפרון ככתבת – ומאז הכל היסטוריה.

<

אפרון סיקרה את העיר ניו יורק באופן חופשי למדי. כתבתה המפורסמת ביותר הייתה בשנת 1966, כשאפרון חשפה לראשונה כי בוב דילן התחתן עם שרה לונדסין. עם השנים החלה נורה אפרון לכתוב גם עבור מגזין העיר ניו יורק, מגזין הגברים אסקוויר וכן מוסף פנימי של הניו יורק טיימס.

היא נחשבת כעיתונאית "הגל החדש" והניו-ז'ורנאליזם, ולא הסתירה את דעותיה בכתבות הרבות שפרסמה.  בשנת 1972 ניסתה את מזלה ככתבת טורים אישיים, אבל מה שהפך אותה למפורסמת מחוף לחוף היה הטור ההומוריסיטי: "מספר מילים אודות שדיים". הפרסום זיכה אותה בטור קבוע במגזין אסקוויר, ואפרון זכתה לכינוי "אחת הכותבות ההומוריסטיות הטובות באמריקה". רוב טוריה התמקדו בסקס, אוכל והעיר ניו יורק.

ההזדמנות הגדולה ביותר הגיעה כשהוצע לה לכתוב את התסריט לסרט "כשהארי פגש את סאלי" בשנת 1989, קומדיה רומנטית בבימויו של רוב ריינר, ובכיכובם של בילי קריסטל ומג ריאן. הסרט כבש את הצופים והפך מיד לשובר קופות.

בעקבות ההצלחה אפרון עברה גם לבימוי, בעיקר של יצירות שכתבה. הסרט הראשון בבימויה, "אלה הם חיי" משנת 1992, על אם חד הורית העובדת כסטנדאפיסטית, נכשל בקופות. אפרון הבינה שקריירת הבימוי שלה תצליח או תיכשל עם סרטה הבא.

"נדודי שינה בסיאטל" משנת 1993, נכתב על-ידי נורה אפרון יחד עם אחותה הצעירה, דליה. אפרון הציעה למג ראיין ולטום הנקס את התפקידים הראשיים. הסרט זכה להצלחה כבירה, ואפרון ביססה את עצמה כאחת הבמאיות המצליחות ביותר בהוליווד, בעיקר של קומדיות רומנטית.

<

סרטה הבא, "מיקסד נאטס" משנת 1994 היה כישלון מסחרי, אבל הסרט "מייקל" משנת 1996, בכיכובו של ג'ון טרבולטה כמלאך, נהנה מהצלחה קופתית לא קטנה.

בסרט "יש לך הודעה" משנת 1998, אפרון שוב איחדה את האנקס וריאן לקומדיה רומנטית בסגנון הקלאסי, חידוש של סרט משנת 1940 – "החנות מעבר לפינה". הסרט המצליח היה מעין מחווה לאזור האפר איסט סייד של ניו יורק.

בשנים שלאחר מכן אפרון כתבה מחזות, ספרים ואת סרט הטלוויזיה "סמנת'ה" עם ניקול קידמן ו-וויל פרל. סרטה האחרון, "ג'ולי וג'וליה" משנת 2009, סיפר את קורותיה של כתבת ספרי המזון ג'וליה צ'יילד, המקבילה האמריקנית לרות סירקיס שלנו. סרט קטן, אינטימי ומעורר תיאבון. במשך השנים אפרון כתבה בלוגים באופן קבוע להאפינגטון פוסט, עד לשנת 2010.

אפרון הייתה נשואה שלוש פעמים. בפעם הראשונה, לסופר דן גרינברג, נישואין שהסתיימו בגירושין לאחר תשע שנים. בפעם השניה נישאה ב-1976, לעיתונאי קארל ברנסטיין, שנודע בחשיפת פרשת ווטרגייט. לשניים נולד בן ג'ייקוב, וכשהייתה בהריון עם בנם השני, מקס, בשנת 1979, גילתה אפרון כי ברנסטיין מתהולל עם חברתם המשותפת, הפוליטיקאית הבריטית מרגרט ג'יי – מה שהוביל לכתיבת התסריט "צביטה בלב" בשנת 1986, עם ג'ק ניקולסון ומריל סטריפ.

בעלה איים לתבוע אותה בעקבות הסרט, אך מעולם לא עשה זאת. עם בעלה השלישי, התסריטאי ניקולאס פיאג'י, הייתה נשואה במשך 20 שנה – עד ליום מותה.

אפרון נפטרה בגיל 71 מדלקת ריאות, סיבוך שנגרם מלוקמיה מיאלואידית חריפה, תסמין שהתגלה בגופה בשנת 2006. בספרה האחרון משנת 2010, "I Remember Nothing", אפרון רמזה כי משהו לא בסדר איתה, וכי היא כנראה חולה.

בהוליווד מרכינים ראש לאחת היוצרות הגדולות והאיכותיות של עולם הקולנוע, שחייה היו סוערים לא פחות מהסרטים שכתבה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן