אנחנו מוחים כי אתם שם בכנסת, בממשלה, משמינים מעושר, זוללים כבוד וכיבודים. אנחנו מוחים כי אתם מעלים את המשכורות שלכם, התנאים שלכם, החיים הטובים שלכם שאנחנו מממנים, מהכסף שכבר אין לנו. אנחנו מוחים כי אתם, הממשלה, ראש הממשלה, מייצרים לנו חיים בלי עתיד, ואין דמוקרטי יותר מלבוא ולהפגין נגד מה שאנחנו לא רוצים יותר. אנחנו מוחים כי אנחנו רוצים אחרת

מאת זיו טרנר

חצי מיליון אזרחים טרחו לצאת מבתיהם בחום המעיק של הקיץ הקודם, להגיע לתל אביב בעיקר,  ועוד עשרות אלפים בערים אחרות, למרות שהממשלה נתנה הוראות לרכבת להשבית את פעילותה, ובית המשפט הכריע אחרת. חצי מיליון באו להגיד לממשלה "די. עד כאן. מספיק לנו. נמאס לנו. לא מתאים לנו לקום בבוקר ולשמוע על ההחלטות שלכם או האין החלטות שלכם". אני הפגנתי עם הבכור שלי, שילמד דמוקרטיה מהי. למה יצאתי למחאה? אנסה להסביר את מה שקראתי והבנתי בשנה האחרונה, למרות שיש כאלה, אפילו בין חברי, שמנסים לצייר את המחאה כפוליטית-מפונקת גרידא. הנה לכם למה.

אנחנו מוחים כי הגענו לנקודה שאין לנו אפשרות לחיות בכבוד כלכלי במדינה שאתם מנהלים, מנווטים, מחליטים החלטות וגוזרים גורלות. אין לנו יותר עומק בחשבון הבנק לממן את הכשלונות שלכם. אנחנו מוחים כי בשנים של סערות כלכליות בעולם, יש גזירות כלכליות קשות ונטל חיים בלתי נסבל רק על שכבה מצומצמת בעם, שמממנת את כל השאר. אנחנו מוחים על דוח עוני שקובע כי חמישית מהעם הזה הוא עני והנגיד אומר כי אתה, ראש הממשלה, אשם בעוני הזה ולא נותן את הדין. אנחנו מוחים שהממשלה היא המעסיק הכי גדול של עובדי קבלן, דרך קבלנים מקורבים לשרים ולחברי הכנסת, אחים ובנים של.

אנחנו מוחים כי אתם בממשלה מרמים אותנו במחירי הדלק, מרמים במחירי המים ומרמים במחירי החשמל. אנחנו מוחים כי אתם מספרים לנו סיפורים ואגדות על פתרונות ופעולות והצלחות לבלום עליות מחירים, והורדת מחירי הדיור ושכר הדירה, כאשר כל חודש אנחנו משלמים יותר. אנחנו מוחים כי איבדנו את הסבלנות לשמוע את אותם סיפורים ושקרים. קצנו בהבטחות ריקות מתוכן, שקיימות רק אצל גדודי יח"צנים בתשלום יקר. אנחנו מוחים כי אנחנו אזרחים במדינה שמופקרים על ידיה, בלי ביטחון כלכלי, בלי כסף בכיסים למרות שאנחנו עובדים. אנחנו מוחים כי אין לנו ביטחון של מגורים.

אנחנו מוחים כי אתם דואגים רק לחברים שלכם במפלגה, לשותפים שלכם לצרכי הישרדות קואליציוניים, דואגים רק לחברי קבוצת ההון-שלטון, רק לוועדי העובדים החזקים שאתם כל כך מפחדים מהם, ואנחנו משלמים שוב את החשבון לסטייקים. אנחנו מוחים כי הם, הטייקונים, רוצים להמשיך לשחק בפנסיה שלנו לתאוות נפשם וכיסם כאילו היו בקזינו עולמי, ואנחנו רק יצרני הצ'יפים שלהם. אנחנו מוחים כי אתם מבטלים את ההמלצות שקיבלתם במסיבת עיתונאים נוצצת, של הוועדות שהקמתם כדי לסתום לנו את הפה.

אתם לא מקצצים אצלכם בבית, אפילו לא למראית עין

אנחנו מוחים כי אתם מעלים לנו את יוקר המחייה ובשנים האלו אתם לא משתתפים. אנחנו מוחים כי אתם לא שותפים, אתם לא מקצצים אצלכם בבית, אפילו לא למראית עין. אתם לא חלק, אתם לא נותנים כתף למאמץ הלאומי. אתם מנותקים. אנחנו מוחים כי אתם שם בכנסת, בממשלה, משמינים מעושר, מתנפחים מנחת, זוללים כבוד וכיבודים. אנחנו מוחים כי אתם מעלים את המשכורות שלכם, התנאים שלכם, החיים הטובים שלכם שאנחנו מממנים, מהכסף שכבר אין לנו. אנחנו מוחים כי אתם לא מבינים, כי אתם זה השלטון הישן של מרכזי מפלגות, ואנחנו רוצים שלטון חדש, של מרכזי העם.

אנחנו מוחים כי ביום שהממשלה החליטה לא להעביר ארבעה מיליון שקל לנשים מוכות, היא יכולה להעביר מאה מיליון שקל להעתקת חמישה בתים בלתי חוקיים בהתנחלות בלתי חוקית. כי ביום מקביל היא מעבירה עוד ועוד ועוד ועוד כסף למפלגות חרדיות לקניית קולות של מצביעים שבויים בבחירות הבאות. אנחנו מוחים כי כולם צריכים להתגייס, והממשלה לא צריכה למצוא תירוצים וחוקים מוזרים איך לא לגייס את מי שמקבל יותר מהכסף שלי ולא שלו. אנחנו מוחים כי סטודנטים שעושים מילואים לא מקבלים את מה שמקבלים אברכים משתמטים ופרזיטים. אנחנו מוחים כי אין שוויון, אין חלוקת נטל, אין הגינות, אין יושרה, אין שקיפות.

אנחנו מוחים כי אתם, הממשלה, ראש הממשלה, מייצרים לנו חיים בלי עתיד, ואין דמוקרטי יותר מלבוא ולהפגין נגד מה שאנחנו לא רוצים יותר. אנחנו מוחים כי אנחנו רוצים אחרת. אנחנו רוצים שינוי, אנחנו רוצים לשנות. אנחנו מוחים כי זה דמוקרטי למחות. אנחנו מוחים כי אוסרים עלינו להיות דמוקרטים במדינה שנוסדה כדמוקרטית. אנחנו מוחים כי שיניתם לנו את הדמוקרטיה והיא, כל בוקר כשהיא קמה ממיטתה, שואלת את עצמה איזו דמוקרטיה היא היום, מה מגבלותיה החדשות, עד כמה היא באמת דמוקרטית. אנחנו מוחים כי הממשלה מחוקקת חוקים אנטי-דמוקרטיים מובהקים, תחת רוב דמוקרטי. אנחנו מוחים כי זה לא מה שאנחנו רוצים.

מחאה המונית זו הדרך הכי דמוקרטית בעולם כולו להפיל שלטון

אנחנו מוחים כי גם ככה מחליפים שלטון. כן, למדנו את זה בבית. בגין היה מגה-מוחה בהפגנות שבכיכרות הערים, צעקן בלתי-נלאה. ראינו את ביבי ושרון ויו"ר הכנסת שרוצה להיות נשיא, איך הם מחו נגד השילטון בכיכר ציון, ואף אחד לא אמר להם שזה לא דמוקרטי לדרוש להפיל ממשלה. אף אחד לא אמר לעם שבציון כי אסור למחות עד שאתם אמרתם לנו. מחאה המונית זו הדרך הכי דמוקרטית בעולם כולו להפיל שלטון רע, ברוטלי, ערל לב, ולהחליפו בשלטון אחר, ואם השלטון האחר לא יהיה לרוחנו – נצא למחאה חדשה.

אנחנו מוחים כי אתם רוצים שנהיה מה שאנחנו לא. אנחנו לא שונאים פוליטיים, לכן זה לא ימין מול שמאל, אנחנו לא אנרכיסטים, כי אין חצי מיליון אנרכיסטים במדינה, ואתם בכלל לא יודעים מהם אנרכיסטים. אנחנו לא אלימים, למרות שאתם אלימים. אנחנו לא לבנים מול שחורים, אנחנו לא מפונקים מול שכונות, אנחנו לא ערבים של חד"ש מול יהודים של פייגלין. אנחנו לא שמאלנים בהפגנות, למרות שאנחנו רוצים מדיניות מזוהה כלכלית יותר עם השמאל.

אנחנו מוחים כי הממשלה עסוקה בכיסוי אחוריה, בהסתרת עובדות, ברמאות והונאה של המצב האמיתי עבור מטרותיה הפוליטיות, ואנחנו מוחים כי אין לממשלה מטרות אחרות מלבד הישרדות פוליטית. אנחנו מוחים כי אתם מצלמים לנו מטוסים שמחזירים "כושים אנסים מפיצי מחלות"  למדינתם,  ובה בשעה נכנסים פי שלושה יותר לישראל באוטובוסים לתל אביב שממומנים על ידי המגרש הלאומי. אנחנו מוחים שיש אלי ישי בממשלה. אנחנו מוחים בגלל תחושת ההקאה שגורם לנו התרגיל הפוליטי של שאול מופז, וכאבי הבטן העזים שמעוררים בנו ליברמן-אנסטסיה. אנחנו מוחים כי בקואליציה יש מישהי כמו מירי רגב. אנחנו מוחים כי אין לכם בושה, אבל אנחנו בעיקר מוחים כי אין אף אחד בראשות הממשלה שיסתום להם את הפה ויזרוק אותם הביתה.

אנחנו מוחים כי ישראל של היום זו לא ישראל של מגילת העצמאות. אנחנו מוחים כי אין שלטון בישראל, אין משילות. בישראל אין אחריות לאומית ואין אחריות אישית. אנחנו מוחים כי בממשלת ישראל אין שום כשלון מקצועי שיכול לגרום לשר להתפטר או להיות מפוטר.

אנחנו מוחים כי מחאה זו הדרך להודיע לממשלה שאנחנו לא מרוצים ממנה, מדרכה, מוועדותיה, מתוצאותיה, מהמקום אליו היא הובילה אותנו. אנחנו מוחים כי נמאס לנו, והגיע הזמן למשהו אחר.

• אני נגד – הבלוג של זיו