Skip to content

בחללית אל הרקיע החמישי

יהושע קנז הגדיר את רומן הביכורים שלה, הרקיע החמישי, "מן היפים בספרות העברית". הבמאי מיכאל לב טוב תיאר אותה כהכלאה בין ארתור מילר למרילין מונרו. כיצד קרה, אם כך, שרחל איתן נשכחה כמעט לחלוטין?

בחללית אל הרקיע החמישי

יהושע קנז הגדיר את רומן הביכורים שלה, הרקיע החמישי, "מן היפים בספרות העברית". הבמאי מיכאל לב טוב תיאר אותה כהכלאה בין ארתור מילר למרילין מונרו. כיצד קרה, אם כך, שרחל איתן נשכחה כמעט לחלוטין?

על גג מועדון החללית התכנסו אוהביה של רחל איתן, ולו רק היו מתיישבים במעגל וקוראים בשמה – ייתכן שהייתה מבקרת אותנו לכמה דקות ורווה נחת. גם כך, לרגעים, קשה היה לזכור שהיא איננה.

לאנשים צעירים כמוני (הכל יחסי) שנולדו בשנות השבעים ובוודאי לאלו שנולדו מאוחר יותר, לא ניתנה
הזדמנות להכיר את רחל איתן. בסקר קצר וחסר כל ערך סטטיסטי שערכתי השבוע התברר כי הנשאלים, כולם קוראי ספרים, חלקם אף כותבים בעצמם, לא שמעו על הסופרת המחוננת מעולם. לחלקם קרה הדבר לראשונה בחודש האחרון בעקבות הפרסומים השונים בדבר ההוצאה המחודשת של "ברקיע החמישי", במלאת לו חמישים שנה ועשרים וחמש שנה למותה של רחל איתן.

טולה ועומרי איתן ( צילום: ציפי מנשה )

כיצד קרה שנשכח מקומה של מי שנחשבה סופרת אמיצה ופורצת דרך? יהושע קנז הגדיר את ספריה
"מן היפים בספרות העברית" ומנחם פרי תיאר את "ברקיע החמישי" כרומן מדהים. מכל עבר זכתה להערכה ולהכרה, ובכל זאת, לאחר מותה, נשכחה כמעט לחלוטין.

למען תיקון העוול הזה התכנסו במוצאי שבת האחרונה בני משפחתה, חברים ואוהבים רבים אחרים. יחזקאל לזרוב ואסתי זקהיים הקריאו באופן נהדר קטעים מן "ברקיע החמישי" (וגם משחקים בסרט המבוסס על הסרט בבימויה של דינה צבי ריקליס ויוקרן בסינמטק ב-11.10.12) אך את ההצגה גנבה המשוררת חגית גרוסמן, שהדרך בה היא מגישה שירה וספרות כבר קנתה לה מעריצים רבים.

המשוררת חגית גרוסמן (צילום: ציפי מנשה)

מיכאל לב טוב, האמן והבמאי אשר פגש את רחל איתן בעת ששירת כמלח על ספינת חיל הים, מספר כי איתן הגיעה אל הספינה לשם ספיגת חוויות ופנתה אליו במילים "מלח, מתי מפליגים?" שנים ארוכות מאוחר יותר זה יהיה שם ספרו הראשון. לב טוב מתאר את רחל כאשה יפהפיה וסופרת מופלאה  ומכנה אותה "הכלאה בין ארתור מילר למרילין מונרו".

מספר שנים לאחר יציאתו לאור והצלחתו של הרומן הראשון של רחל איתן "ברקיע החמישי", וגם בעקבות גירושיה, עברה איתן להתגורר בארצות הברית. אריק קנלר, סוכן האמנים, פגש את רחל איתן כסטודנט שלה ולימים הפך גם לחבר קרוב. הוא מספר על יופיה ועל חוכמתה ובעיקר על צניעותה הכל כך לא אופיינית לאמנים, לדבריו, ומי כמוהו מכיר אותם.

לא רק זכרונות ונוסטלגיה היו על הגג. יהודית קציר דיברה על השפעתה של רחל איתן עליה ככותבת בתקופה שבה מקומן של נשים נפקד כמעט לחלוטין מעולם הספרות.

אריק גלסנר, מבקר הספרות של ידיעות אחרונות, מתפעל משפתה העשירה של רחל איתן ומזכיר את קרבתה מן הבחינה הזאת לסופרים שפעלו בימי טרום המדינה והמכונים גם סופרי דור בארץ, בהם משה שמיר וחנוך ברטוב. מנגד הוא מדבר על כך שממבחינת התוכן והעלילה היא שייכת לדור הסופרים המאוחר יותר, דור המדינה (עמוס עוז, יהושע קנז, א.ב. יהושע ועוד).

אסתי זקהיים, אריק קנלר ויחזקאל לזרוב ( צילום: ציפי מנשה )

זה היה ערב משפחתי, שיותר מכל בלטו בו, על אף שלא עמדו במרכזו, בנה ובתה של רחל איתן, עומרי
וטולה. נוכחותם והתרגשותם הקרינו על הנוכחים. הערב הזה ויותר מכך הוצאתו המחודשת של הרומן, חשובים למשפחה ולמכריה של איתן, אבל לא פחות מכך לכל מי שאוהב את הספרות העברית ויכול היה להכיר לראשונה את הסופרת המחוננת הזאת.

על גג מועדון החללית התכנסו אוהביה של רחל איתן, ולו רק היו מתיישבים במעגל וקוראים בשמה – ייתכן שהייתה מבקרת אותנו לכמה דקות ורווה נחת. גם כך, לרגעים, קשה היה לזכור שהיא איננה.

לאנשים צעירים כמוני (הכל יחסי) שנולדו בשנות השבעים ובוודאי לאלו שנולדו מאוחר יותר, לא ניתנה
הזדמנות להכיר את רחל איתן. בסקר קצר וחסר כל ערך סטטיסטי שערכתי השבוע התברר כי הנשאלים, כולם קוראי ספרים, חלקם אף כותבים בעצמם, לא שמעו על הסופרת המחוננת מעולם. לחלקם קרה הדבר לראשונה בחודש האחרון בעקבות הפרסומים השונים בדבר ההוצאה המחודשת של "ברקיע החמישי", במלאת לו חמישים שנה ועשרים וחמש שנה למותה של רחל איתן.

טולה ועומרי איתן ( צילום: ציפי מנשה )

כיצד קרה שנשכח מקומה של מי שנחשבה סופרת אמיצה ופורצת דרך? יהושע קנז הגדיר את ספריה
"מן היפים בספרות העברית" ומנחם פרי תיאר את "ברקיע החמישי" כרומן מדהים. מכל עבר זכתה להערכה ולהכרה, ובכל זאת, לאחר מותה, נשכחה כמעט לחלוטין.

למען תיקון העוול הזה התכנסו במוצאי שבת האחרונה בני משפחתה, חברים ואוהבים רבים אחרים. יחזקאל לזרוב ואסתי זקהיים הקריאו באופן נהדר קטעים מן "ברקיע החמישי" (וגם משחקים בסרט המבוסס על הסרט בבימויה של דינה צבי ריקליס ויוקרן בסינמטק ב-11.10.12) אך את ההצגה גנבה המשוררת חגית גרוסמן, שהדרך בה היא מגישה שירה וספרות כבר קנתה לה מעריצים רבים.

המשוררת חגית גרוסמן (צילום: ציפי מנשה)

מיכאל לב טוב, האמן והבמאי אשר פגש את רחל איתן בעת ששירת כמלח על ספינת חיל הים, מספר כי איתן הגיעה אל הספינה לשם ספיגת חוויות ופנתה אליו במילים "מלח, מתי מפליגים?" שנים ארוכות מאוחר יותר זה יהיה שם ספרו הראשון. לב טוב מתאר את רחל כאשה יפהפיה וסופרת מופלאה  ומכנה אותה "הכלאה בין ארתור מילר למרילין מונרו".

מספר שנים לאחר יציאתו לאור והצלחתו של הרומן הראשון של רחל איתן "ברקיע החמישי", וגם בעקבות גירושיה, עברה איתן להתגורר בארצות הברית. אריק קנלר, סוכן האמנים, פגש את רחל איתן כסטודנט שלה ולימים הפך גם לחבר קרוב. הוא מספר על יופיה ועל חוכמתה ובעיקר על צניעותה הכל כך לא אופיינית לאמנים, לדבריו, ומי כמוהו מכיר אותם.

לא רק זכרונות ונוסטלגיה היו על הגג. יהודית קציר דיברה על השפעתה של רחל איתן עליה ככותבת בתקופה שבה מקומן של נשים נפקד כמעט לחלוטין מעולם הספרות.

אריק גלסנר, מבקר הספרות של ידיעות אחרונות, מתפעל משפתה העשירה של רחל איתן ומזכיר את קרבתה מן הבחינה הזאת לסופרים שפעלו בימי טרום המדינה והמכונים גם סופרי דור בארץ, בהם משה שמיר וחנוך ברטוב. מנגד הוא מדבר על כך שממבחינת התוכן והעלילה היא שייכת לדור הסופרים המאוחר יותר, דור המדינה (עמוס עוז, יהושע קנז, א.ב. יהושע ועוד).

אסתי זקהיים, אריק קנלר ויחזקאל לזרוב ( צילום: ציפי מנשה )

זה היה ערב משפחתי, שיותר מכל בלטו בו, על אף שלא עמדו במרכזו, בנה ובתה של רחל איתן, עומרי
וטולה. נוכחותם והתרגשותם הקרינו על הנוכחים. הערב הזה ויותר מכך הוצאתו המחודשת של הרומן, חשובים למשפחה ולמכריה של איתן, אבל לא פחות מכך לכל מי שאוהב את הספרות העברית ויכול היה להכיר לראשונה את הסופרת המחוננת הזאת.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן