★★★★★

המופע "למבוגרים בלבד" מתיימר לחקור את המיניות בגיל מבוגר, לערער על נורמות חברתיות וסטיגמות, ולהתמודד עם דילמות מוסריות. בהחלט נושא מאתגר ומסקרן, שלא מטופל בתיאטרון הישראלי. אבל המופע שראיתי בתיאטרון "קליפה" לא חוקר דבר ולא מתמודד עם דבר. הוא רצוף באמירות סתמיות ומביך בעליבות שלו ובחוסר המקצועיות של יוצריו.

שש נשים ושלושה גברים, רובם בני הגיל השלישי מתבזים על הבמה עם טקסט רדוד ולא מעניין, שרים שירי מולדת ומדברים כאילו בשפה נועזת. התביישתי בשביל השחקנים, שמסכימים להתבזות עד כדי כך בשם ניסוי תיאטרלי טרחני וחסר השראה. ואפילו לא פרובוקטיבי. אין כלום כי לא היה כלום.

הבמאי אריאל ברונז (אם אפשר לקרוא בימוי לתצוגה החובבנית שראיתי) מעלה על הבמה אנשים מבוגרים חביבים ומוכשרים, שכל רצונם לשחק ולהתבטא. חלקם מוכשרים, עם ניסיון בימתי. במקום לרקוח איתם יצירה דרמטית, אנושית ורבת פנים, הוא שם בפיהם טקסט רדוד ומעמיד אותם בסיטואציות מגוחכות.

"למבוגרים בלבד" היא הצגה שצריכה לחזור לחדר החזרות כדי לחשב מסלול מחדש. לא מספיק שיש כוונות טובות, צריך גם טקסט איכותי ובימוי מקצועי. מיניות בגיל השלישי היא נושא רגיש וחשוב, שראוי להצגה טובה, נועזת, משעשעת ונוגעת ללב, שמכבדת גם את יוצריה וגם את הקהל. זה לא מה שקורה ב"למבוגרים בלבד". בכל זאת, יש להצגה יתרון אחד: אורכה כ-55 דקות בלבד.