לא בכל יום נותן מבקר המדינה ביטוי אישי לרגשותיו ולהשקפותיו, במסגרת הדו"ח השנתי שלו. אבל בפרק שדן ב"היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה", חרג המבקר ממנהגו זה.

"קהילת יוצאי אתיופיה היא קהילה איכותית רבת כישרונות ובעלת פוטנציאל אדיר, ויש להצר על שפוטנציאל זה אינו ממומש", כותב המבקר. "ער הייתי למצוקות של יוצאי אתיופיה – ואף למצוקתן של שכבות נוספות באוכלוסייה – עוד בטרם נכנסתי לתפקידי, וסברתי שיש ליתן לכך ביטוי מעשי. כשראיינתי מועמדות לתפקיד מנהלת לשכתי, בחנתי את כישוריהן, אולם נוסף על כך ציפיתי למועמדת מתאימה יוצאת אתיופיה. אכן מצאתיה בדמותה של גב' רחל טבאי, והיא התקבלה לתפקיד.

"רחל פתחה לי צוהר לעולמה של קהילה נהדרת ורבת כישרונות זו והדגישה כי אין זו קהילה האומרת 'מגיע לי' או 'תנו לי' ואינה עושה מעשה". קהילת יוצאי אתיופיה הקימה עמותות ופרויקטים לקידום התפתחותם של בניה, חלקם בכוחותיה היא". לדוגמה, מונה המבקר שורה של יוזמות עצמאיות, שבהן נקטו יוצאי אתיופיה כדי לקדם את בני קהילתם ולהעצימם. "פעילותם המבורכת של בני הקהילה האתיופית למען קהילתם אינה גורעת מתפקידה של הממשלה לפעול בנמרצות לשילוב מהיר ומיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית", קובע המבקר, שמצא שורה של ליקויים בטיפולה של הממשלה ביוצאי אתיופיה.

יוצאי אתיופיה  בישראל מונים כ-120,000 נפש – כשליש מהם ילידי הארץ – והם כ-1.5% מאוכלוסיית המדינה. בשנים האחרונות נמשכה העלייה מאתיופיה בקצב של כ-1,500 עולים לשנה בממוצע, כמחצית ממספרם לפני כעשור.

בחודשים פברואר-אוגוסט 2012 בדק משרד מבקר המדינה מגוון היבטים ומגוון פעולות שנעשות לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה בתחומי החינוך וההשכלה, השירות הצבאי, התעסוקה במגזר הציבורי והדיור. הממצאים שהעלה חמורים ביותר. כך, למשל, בדק המבקר בדק את השתלבות יוצאי אתיופיה בצה"ל.

הוא מצא כי בשנים האחרונות שיעור העולים החדשים המתגייסים לצבא הוא כחמישית מהמתגייסים, בעיקר ממדינות חבר העמים ומאתיופיה. סך החיילים יוצאי אתיופיה, אשר שירתו בצה"ל בסוף שנת 2010, היה כ-5,800. בשנה זו התגייסו כ-2,430 יוצאי אתיופיה, ושיעור גיוסם היה כ-86% לעומת 74% בכלל צה"ל. עובדה זו מעידה, לדברי המבקר, על מוטיבציה גבוהה. ואולם, לאחר הגיוס חל שבר, וחיילים יוצאי אתיופיה נקלעים לליקויי שירות בשיעורים גבוהים.

המבקר מצא, על פי נתוני אכ"א, כי בשנת 2010 היה מיצוי הגיוס של החיילים יוצאי אתיופיה נמוך יחסית לשאר המתגייסים בצה"ל. כך, למשל, רק 9% מהם עברו הכשרות וקורסים מקצועיים כלשהם לעומת 20% בקרב שאר המתגייסים. המיצוי לפיקוד זוטר בקרבם היה כמחצית מיתר חיילי צה"ל, ולקצונה – כחמישית. עוד נמצא כי ב-2010 נשרו יותר מ-20% מהחיילים יוצאי אתיופיה במהלך השירות, בעיקר עקב מה שמוגדר בצבא "התנהגות רעה חמורה", אצל 66% מהם. מבין החיילים שנכלאו ב-2010 היו 53% מיוצאי אתיופיה; גם שיעור הנפקדות והעריקות היה גבוה פי שלושה ויותר מהשיעור בכלל צה"ל. "נתונים אלה מדליקים נורת אזהרה חברתית", קובע מבקר המדינה.

מבקר המדינה קובע כי למרות המאמצים הניכרים של משרדי הממשלה בשיתוף המגזר השלישי לקדם את יוצאי אתיופיה, הפערים ביניהם לבין האוכלוסייה עדיין ניכרים. תנאֵי יסוד לפעולה אפקטיבית של משרדי הממשלה אינם מתקיימים, ובראש ובראשונה ניכר חסרונה של פעולה מתואמת, המונהגת בידי גוף מתכלל שיפעיל ויתאם את כלל התקציבים של הממשלה ושל המגזר השלישי, כך שיענו על הצרכים של יוצאי אתיופיה.

עוד קובע המבקר כי לא נקבע מהו המינימום ההכרחי שהממשלה תספק כדי לוודא שההשקעה על פני זמן אינה יורדת לטמיון, ולכן משאבים ניכרים מתפזרים על תכניות רבות פעמים ללא בדיקת התועלת שבהן. כך נוצר בזבוז רב, ולעתים משאבים, שיועדו ליוצאי אתיופיה "נספגים" בתקורות כפולות, ולעומת זאת משאבים אחרים שיועדו להם כמעט שאינם מנוצלים.

"ניהול אפקטיבי של המשאבים הרבים, שאת הצורך בו מעלה דוח זה, אינו 'תרופת פלא' לסגירת הפערים ולשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. ואולם, אין ספק כי הוא תנאי יסודי לטיפול שיטתי, יעיל ומועיל בסגירת פערים אלה", קובע המבקר. "ראוי על כן, כי ממשלת ישראל תפעל לממש באופן אפקטיבי יותר את תקציבי המדינה, בסיוע יהדות התפוצות, ותפעל לספק מענה המותאם לצרכיהם של יוצאי אתיופיה. כך יוחש שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית בצורה המיטבית".