משה שוהם, מרותק לכסא גלגלים עקב אירוע מוחי, נזקק לטיפול בזריקת בוטולינום טוקסין בגפה, תרופה הנמצאת בסל הבריאות, כדי להקל על הכאבים הרבים ולאפשר לו להמשיך לעסוק באומנותו – ציור וכדרות. הרופאה המטפלת המליצה על זריקה במינון של 30 יחידות – אך קופת החולים דחתה את פנייתו וסירבה לנמק החלטתה בכתב.

בעקבות פניית עמותת נאמן והאגודה לזכויות החולה לקופה ולנציבות קבילות הציבור של משרד הבריאות, התקבל אישור לאספקת עשר יחידות בלבד. כמות זו אינה עונה לדרישות הרפואיות ואין בה ערך מוסף לטיפול. לאחר פניות נוספות ותהליך מתיש האישור ניתן לכל הכמות הנדרשת, וטוב שכך.

אבל משה הוא אחד מבין אלפי חולים לאחר אירוע מוחי המתקשים להתמודד עם ההשלכות הקשות של השבץ המוחי על חייהם ואינם מסוגלים, או אינם יודעים כיצד להתמודד עם התהליך המתיש של מיצוי זכויות השיקום. חשוב לדעת שהטיפול מגיע להם על פי חוק. בכך נמנע מהם טיפול מיטבי ונפגעת איכות חייהם. אין כל סיבה שקופות החולים יעבירו את החולים ובני משפחותיהם שבעה מדורי גיהינום על מנת לקבל תרופה שתקל על סבלם ולו במעט.

מבקר המדינה כתב דו"ח חמור על הבעיות הקשות של שיקום בישראל, בעיקר שיקום קשישים לאחר שבץ מוחי ושבירת הירך. ובשטח אין עדיין כל מענה. היעדר חמור בתקציבים, ניסיון קופות החולים לחסוך במשאבים על גבם של החולים, בעיקר החלשים שבהם, משאירה את הבעיה מתחת לרדאר הציבורי.

סירוב הקופה לאשר טיפול בבוטוקס למשה לאחר שבץ מוחי הוא סיפור אחד מרבים. אני פונה בזאת לחולים ובני משפחותיהם, אשר חוו תהליך דומה מול המערכות השונות, לספר את סיפורם. חשוב שיהיו  מוכנים לחשוף את סיפורם בתקשורת. אולי רק אם סיפורם יהדהד שוב ושוב נצליח יחד לעשות שינוי.

פנו אלינו בפייסבוק או דרך האתר: [email protected] ודרך קו המידע והתמיכה של העמותה:  077-4665213.

הכותבת היא מנכ"ל עמותת נאמן, נפגעי אירוע מוחי

[related-posts]