אמש הוגש לשרת הבריאות, יעל גרמן, דו"ח צוות הבדיקה לבחינת משבר הדסה. לדברי השרה יעל גרמן: "הפתרון למשבר צריך להתבסס על התגייסות כל הצדדים לעזרת בית החולים, כדי לאפשר לו לחזור לפעילות שוטפת ולהמשיך ולפעול לטובת תושבי ירושלים והאזור".

לדברי ראש צוות הבדיקה, אבי גבאי: "הדסה, על הבעיות והכשלים שהתגלו בה, היא מקרה פרטי של בעיות ואתגרים שקיימים בגופים ציבוריים וסמי-ציבוריים רבים, וכך בעיניי יש לקרוא את הדו"ח".

השרה מתכוונת לדון בדו"ח בצוות משותף של משרדי הבריאות והאוצר ולבחון את יישום ההמלצות,  כדי להפיק לקחים לעתיד.

רקע: בפברואר 2014 מינתה השרה צוות לבחינת משבר המרכז הרפואי הדסה ולגיבוש המלצות למניעת משברים עתידיים בבתי החולים הציבוריים המצויים בבעלות פרטית. השרה הנחתה את הצוות לבחון את הסיבות למשבר שפקד את בית החולים, ולהציע מנגנונים עתידיים למניעת הישנותו. 

הובהר לצוות כי מטרתו ללמוד את הנושא, לא לחפש אחראים אישית למשבר, אלא לאתר כשלים בתהליכים שאירעו על מנת להפיק לקחים לעתיד ברמה הלאומית. לראש צוות הבדיקה מונה מר אבי גבאי. הדסה מעסיקה עתה כ-6,000 עובדים, בהיקף של כ-5,000 משרות.

חברים בצוות: עו"ד קובי אמסלם – הממונה על השכר במשרד האוצר, מר משה בר סימן טוב – סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גב' חנה הרצמן – מנכ"לית עיריית חולון, רו"ח יאיר טל – סגן החשבת הכללית באוצר, ד"ר אסנת לוקסנבורג – ראש המנהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד הבריאות, גב' שלומית קרפיבקה-לוין – סגנית ראש האגף לתמחור, תקצוב ותכנון במשרד הבריאות.

בפני הוועדה הופיעו גורמים מקצועיים מהדסה, ממשרדי הבריאות והאוצר, ממערכת הבריאות וכן הוצגו מסמכים ודו"חות רלוונטיים. מליאת הועדה התכנסה ל-14 ימי דיונים אינטנסיביים וראיינה כשלושים עדים.

בפתח הדברים, קובע הדו"ח, כי כמעט לכל הנוגעים בדבר יש יד בהגעת הדסה למצבה הנוכחי. הדו"ח, שמפרט את הגורמים שהובילו למשבר, קובע בעניינם של משרדי הבריאות והאוצר כי לא התקיים פיקוח על ההיבטים הפיננסיים בבתי החולים הציבוריים שבבעלות פרטית, בין השאר בגין היעדר תשתית חוקית לכך. המשרדים סברו, קובע הדו"ח, כי התמודדות זו הינה מחוץ למנדט שלהם. משבר הדסה הוכיח שיש לשנות תפיסה זו.

בעקבות תפיסה זו נקבע, כי לכל בעלי העניין בהדסה היה חלק במשבר, וכי כעת על כל הצדדים להתגייס במהירות להבראה. עוד קובע הדוח כי חוסר היציבות הניהולית (שני חילופי מנכ"ל ו-3 חילופי יו"ר  דירקטוריון) וחוסר בניווט ברור של הארגון במהלך שנים אלו מובילים למצב שבמהלך תקופה זו יש החרפה משמעותית בגרעון השוטף והמצטבר. בתאריך 11.2.2014 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשת הדסה להקפאת הליכים. נכון ליום ההקפאה, הדסה נמצאת בגרעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל, וגרעון שנתי שוטף של 300 מיליון שקל. בנוסף, בכל חודש בתקופת הקפאת ההליכים גדל הגרעון בכ-30 מיליון שקל נוספים.

הדו"ח מציג את עיקרי ההמלצות לפיתרון והסדר בהדסה:

• בעלות על בית החולים – העברת השליטה בהדסה מנשות הדסה, תוך שמירה על נציגותן בארגון, והימנעות, ככל האפשר, ממהלך אגרסיבי של הלאמה, שיכול לייצר השלכות רוחב מיותרות.
• על המדינה לקבל נכסים, הן מבית החולים והן מנשות הדסה, מול כל הזרמת כספים שנעשית לבית החולים.
• ממשל תאגידי – מומלץ להקים דירקטוריון עצמאי לחלוטין, שבו אין זכויות וטו לנשות הדסה או לכל גורם אחר.
• ארגון ידידים – מומלץ כי נשות הדסה ימשיכו להוביל את מערך ההתרמה לבית החולים, לצד הקמת ארגון ידידים, שיאפשר לגייס משאבים נוספים.
• ממשלה – על הממשלה לסייע לבית החולים במסגרת תכנית ההבראה, כדי שיגיע לאיזון תקציבי ארוך טווח ובר קיימא, זאת תוך שמירה על המצוינות הקיימת בהדסה.
• הזרמת כספים ע"י ארגון נשות הדסה – ארגון נשות הדסה יצטרך לתרום סכום משמעותי ו/או נכסים לסגירת הגרעון.
• עובדי בית החולים (רופאים, עובדים ואחיות) – עובדי בית החולים, ככלל, נהנים מתנאי שכר והטבות גבוהים מהמקובל, ולכן כחלק מהפתרון, עליהם לוותר על זכויות קיימות, שיאפשרו לצמצם את הגרעון וכן להתייעל – הן במספר עובדים, והן בעלות השכר.
•  שר"פ – בסוגיה זו, ממליץ צוות הבדיקה להמתין להמלצות הוועדה לחיזוק מערכת הרפואה הציבורית, בראשות שרת הבריאות. כל כלל שייקבע בוועדה, יאומץ בהדסה. עד שתתקבל החלטת  מדיניות אחרת בסוגיית השר"פ, על בית החולים לקבל לידיו בחזרה את השליטה על הפעילות, להגדיר כללים ברורים ומדידים –  ניהול, אכיפה וסנקציות. בדו"ח מצוין שניתוב אחר של זרם הכנסות השר"פ (כ-250 מיליון שקל) עשוי לתרום לסגירה של עד כשליש מהגרעון השוטף. 

במסגרת המנדט שניתן לצוות הבדיקה, להמליץ על דרכים למניעת משברים עתידיים בבתי חולים פרטים בבעלות ציבורית, ממליץ הצוות על השינויים הבאים:

1. על משרד הבריאות להגדיר מי הם בתי החולים והארגונים בבעלות פרטית, שהם בגדר שירות ציבורי חיוני, ואשר מבחנם הראשון והעיקרי הוא: האם המדינה יכולה וגם מוכנה לעמוד בסגירתם.
2. למסד בעניינם מעקב פיננסי רציף על ידי משרדי הממשלה .
3. להגדיר רשימת החלטות ופעולות המחייבות אישור ונושאים שבהם המדינה יכולה להתערב. לדוגמה: כל הסכם קיבוצי יובא לידיעת הממונה על השכר טרם חתימתו, והלה יוכל להגיב ולמנוע חתימה.
4. למסד מנגנון של "גזרים ומקלות", שיאפשר סנקציות נגד הארגון ומנהליו, לרבות הדחה של דירקטוריון או מנכ"ל, ומאידך, השתתפות של המדינה בפרויקטים של פיתוח.
5. לחייב את הגופים לניהול כלכלי נפרד של פעילויות שאינן רפואיות ציבוריות לחלוטין (תיירות מרפא, שר"פ ועוד).
6. לבחון כל פרויקט פיתוח בראייה כוללת, תוך בחינת עלויותיו בעתיד.
7. להגדיר דרישות למבנה תאגידי, בדומה למנגנון של רשות החברות הממשלתיות.
8. למסד מנגנון חוקי, שיאפשר למדינה לסייע, במידת הצורך, לבית חולים שיוגדר כחיוני, בהליך פשוט ומהיר.
9. לשפר את ההסדרים המשפטיים מבחינת משרדי הבריאות והאוצר בתחום הפיקוח על בתי החולים ולבצע תיקוני חקיקה נדרשים, כך שניתן יהיה לפקח מבחינה פיננסית על גופים אלה ולהגדיר סנקציות שיופעלו עליהן.

"הדוח החמור אינו משאיר צל של ספק. השר"פ הפך למנגנון מסואב ומושחת, המשרת את הצמרת הרפואית ויוצר מנגנון של קסטות בין החולים. יותר מכל דוח גבאי הוא תמרור עצור לוועדת גרמן המסמן לעצור את התרחבות השר"פ ואת כרסומו הגסה במערכת הרפואה הציבורית. בכל מקום שיש ממשק בין האינטרס הפרטי לציבורי זה הסתכם בשחיתות או בהתרסקות".  

ח"כ גילאון התייחס לשאלת הבעלות על בית החולים הדסה העולה בדוח: "לצד ההמלצות החשובות בדבר מנגנון לפיקוח ולסיוע פיננסי מטעם המדינה, חבל שוועדת גבאי לא התקדמה צעד נוסף. מדינת ישראל אינה יכולה לעמוד מנגד בקריסה המהדהדת של בית-החולים, אך רק באמצעות הלאמה מותר וצריך להציל את הדסה".

הדוח המלא של הוועדה באתר משרד הבריאות

[related-posts]