Skip to content

סין: נחיתה רכה או התרסקות?

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי ב"כלל פיננסים", מדגים כיצד הבנק המרכזי באירופה לא כל כך ידידותי למדינות היבשת, ובסין הערפל רק מתגבר מאת: אמיר כהנוביץ' ירידות הבוקר באסיה על רקע חוסר שביעות רצון מהתפתחות פתרון המשבר באירופה (ראו הרחבה) ומסימני האטה מיפן (סקר בתעשייה), סין (מדד מנהלי רכש מקדים) ודרום קוריאה (מכירות חלשות בחנויות). היורו היה […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי ב"כלל פיננסים", מדגים כיצד הבנק המרכזי באירופה לא כל כך ידידותי למדינות היבשת, ובסין הערפל רק מתגבר

מאת: אמיר כהנוביץ'

ירידות הבוקר באסיה על רקע חוסר שביעות רצון מהתפתחות פתרון המשבר באירופה (ראו הרחבה) ומסימני האטה מיפן (סקר בתעשייה), סין (מדד מנהלי רכש מקדים) ודרום קוריאה (מכירות חלשות בחנויות).

אמיר כהנוביץ. צילום: דן לב

היורו היה יציב מעט הבוקר לאחר שאתמול נפל מול הדולר אל מתחת ל-1.3 (ראו הרחבה). תשואות האג"ח בכל אירופה כמעט ללא שינוי הבוקר (עלו  מעט), זאת בזמן שהתשואות בארה"ב גם כמעט ללא שינוי (יורדות מעט). (איטליה עשר שנים ב-6.76% וגרמניה ב-1.94%). הנפט התייצב הבוקר לאחר שאתמול נפל למחיר של 95 דולר לחבית (ראו הרחבה). היום הזה נראה יציב מידי, יש משהו משעמם באוויר. שקט שלפני הסערה? אני לא פותח פה…

 ריקושטים מבריסל

הריקושטים מהפסגה בבריסל ביום שישי העיבו השבוע על השווקים. שתי הנקודות היו:

1. כישלונה של הועידה לשכנע את סוכנויות הדירוג להסיר את איומי הורדות הדירוג למדינות אירופה מסדר היום. כעת שלוש הסוכנויות, מודיס', פיץ' ו-S&P מאיימות. איומי סוכנויות הדירוג לא מפחידות אותנו מבחינת יציבות החובות. גם אם יורידו את הדירוגים התשואות באירופה לא בהכרח יעלו. הרי המשקיעים לא באמת צריכים סוכנות דירוג שתגיד להם שאג"ח שמניבות 7% בשנתיים היא השקעה בסיכון גבוה.

עיקר הבעיה עם הדירוגים הללו הוא שמשתמשים בהם שימוש טכנוקרטי לצורך עניינים כמו הצבת דרישות מהבנקים. יש אפילו טוענים שפערים הגדולים, לעיתים, בין הדירוג לסיכון האמיתי מייצרים קרקע לסיכון מוסרי של פוליטיקאים (הרחבנו בעבר).   

     2. אי נכונותו של הבנק המרכזי באירופה להודיע כי ירכוש כמויות חריגות של אג"ח ממשלתיות.

 המשבר באירופה כהסחה מהבעיות בסין

קיימת תיאוריה, הטוענת שכל מהות החיים היא להסיט אותנו מהמחשבה על המוות. כלומר, שאנחנו הולכים לעבודה, לחברים, רואים טלוויזיה, לומדים, משחקים, הכל רק כדי להסיט אותנו מלחשוב על המוות.

אם כך, אולי גם ההתעסקות במשבר האירופאי היא הסטה או הדחקה של בעיות בסין? האם אני מנסה לרמוז שסין היא כמו המוות? לא אמרתי, סתם אלגוריה. היום פורסם בסין סקר מקדים למדד מנהלי הרכש, שאותת כי התעשייה בסין עשויה להתכווץ זה החודש השני ברציפות. 

לפני כחודש פרסם הבנק העולמי כי סין נמצאת בדרך ל"נחיתה רכה". מה זו "נחיתה רכה"? האם זה אומר ירידה של כמה עשיריות האחוז, של כמה אחוזים? ירידה ל-0%? הרי אמרתם נחיתה לא "הנמכה".

בואו נראה. בשנת 2009 העריכו כלכלני סיטי כי "סין צפויה לנחיתה רכה". בפועל קצב הצמיחה הואט מ-9.6% (ב-2008) ל-9.2%. לי זו לא נראית נחיתה, אלא אולי במקרה הטוב "כיס אויר" זניח. למעשה, עוד קודם, גם ביולי 2004 העריכו רבים כי "נפתח הסיכוי שהכלכלה הסינית תבצע נחיתה רכה, במשך כמה חודשים". גם אז ה"נחיתה הרכה" לא הייתה כ"כ נחיתה כשקצב הצמיחה הואט מ-9.6% ברבעון השני ל-9.1% ברבעון השלישי.

אבל אנשים בדרך כלל לא מתעניינים ב"מה זו נחיתה". הם פשוט לא רוצים להיות על שום דבר שנוחת. ובמיוחד כשהוא נוחת בתוך ערפל. הכלכלה הסינית כולה נראית בתוך ערפל. שנים של צמיחה מטורפת ודיווחים לא פוסקים על "ערי רפאים" ושוק אשראי חוץ בנקאי מעוות, גורמים לרבים להאמין שסין לא הולכת בכלל לנחות, אלא להתרסק. אבל כבר כל כך הרבה פעמים הספידו אותה, שבאמת צריך להיות אמיץ כדי להמר נגדה.

"בבואך להכות כלב, ברר קודם מיהו אדוניו" – פתגם סיני

על ניתוח טכני"שיטה קבועה איננה שיטה" – פתגם סיני

 בעיות התעסוקה בארה"ב החלישו את נתון המכירות הקמעונאיות

סקרים מקדימים של אמון הצרכנים, ביניהם של אוניברסיטת מישיגן ביום שישי האחרון, שיכנעו את האנליסטים שבתקופת החגים הנוצרים – ובראשם חג המולד וערב השנה החדשה – יראו נתוני המכירות עליה משמעותית. אלא שאולי עדיף היה למשקיעים לחכות לחג עצמו.

בפועל, נתון המכירות הקמעונאיות שפורסם בארה"ב לפני יומיים איכזב כשעלה רק ב-0.2% לעומת צפי לעליה של 0.6%. קצב העלייה הנמוך ביותר מזה חמישה חודשים. ההסבר לנתון החלש הוא בעיקר בעיות התעסוקה בארה"ב. ההערכות הן שנתון המכירות החלש יקשה על הפירמות להעלות מחירים, ובכך יאפשר לבנק המרכזי בארה"ב להותיר את הריבית אפסית למשך תקופה ארוכה.

 גוש היורו – נפרדנו כך, כמו לא היה דבר…

היורו מתרסק נמוך מ-1.3 יורו לדולר, כשהחשש למימון מדינות באירופה מתרחב. איטליה התקשתה אתמול לגייס חוב כשהנפקת חוב ב-3 מיליארד יורו באג"ח ל-5 שנים נסגרה בתשואה גבוהה של 6.47%, וביחס כיסוי נמוך יחסית של פי 1.42 ביקוש על היצע. ביטוח נגד חדלות פירעון של מדינות באירופה (CDS) זינק קרוב לרמות השיא.

היום יגיע תורה של ספרד לנסות להנפיק חוב של 3.5 מיליארד יורו. בואו נחזיק לה אצבעות… כי אם המשקיעים לא יקנו, לא בטוח שהבנק המרכזי ימלא את מקומם:

ומרגעי חלום גדול נשארה רק מנגינה

נה..נה..נה אה אה

 האם ה-ECB הוא הבנק המרכזי הידידותי ביותר לאירופה?

רבים אומרים ש"חיל האוויר הישראלי הוא צבא הזר הידידותי ביותר לצה"ל". האם באלגוריה גם הבנק המרכזי באירופה הוא הבנק המרכזי הידידותי ביותר למדינות אירופה? למה הוא לא עוזר להן ורוכש אג"ח?  למעשה, הוא אפילו מתחמן אותן.

ביום חמישי שעבר, יום לפני הפסגה בבריסל, רמז יו"ר הבנק, מריו, כי אם מדינות אירופה ילכו לקראת איחוד פיסקלי הוא יעזור להן על ידי כך שירכוש אג"ח. אז אמר. לאחר הנחת יסודות לאיחוד פיסקאלי התכחש לרמיזות ונמנע מהכרזה שכזאת. מה שהעיב על סנטימנט המשקיעים.

למעשה, אם מסתכלים על תגובות השוק, נראה שהבנק המרכזי בארה"ב אפילו עזר לאירופה יותר מהבנק המרכזי שלהם, כשפתח להן לפני שבוע צינור אשראי דולרי זול יותר (דרך עסקאות SWAP). אבל באופן כללי לא הייתי בונה על זה שארה"ב תעזור יותר מידי לאירופה. ולא רק בגלל מה שאמר אמש ברננקי כי "הבנק הפדרלי אינו מתכוון לסייע בחילוץ אירופה ממשבר החובות או לספק הון לבנקים אירופים".

ארה"ב אפילו נהנית בינתיים מבריחת המשקיעים אל האג"ח שלה, מה שמצליח להוריד מעט מסדר היום את נושא תקרת החוב. מה הבעיה בחוב גדול שהריבית עליו שואפת לאפס? ברקע, המשק האמריקאי עצמו מצליח להסתדר גם בלי אירופה.

היום בארה"ב – מצב התעשייה (ציפיות גבוהות)

בין פרסומי המקרו הבולטים היום בארה"ב יהיו מדד המחירים ליצרן, שצפוי לעלות ב-0.2% לקצב אינפלציה שנתי של 5.8%. עליות המחירים ליצרנים לא עוברות ברובן לצרכנים, מה שמאשפר לבנק המרכזי, הפד, להמשיך עם מדיניות מוניטארית מרחיבה.

ועדיין, התעשיינים מרגישים נוח להתרחב, מדד הייצור התעשייתי בנובמבר צפוי לעלות ב-0.1% לאחר עלייה של 0.7% באוקטובר. גם אינדיקטורים לגבי הייצור התעשייתי בחודש בדצמבר, שיפורסמו היום, צפויים להצביע על המשך מגמת ההתרחבות: מדד ה"אמפייר" צפוי לעלות ל-3 נקודות ומדד ה"פילדלפיה פד" צפוי לעלות מ-3.6 ל-5 נקודות.

מעניין שלמרות ההאטה באירופה הביקושים המקומיים בארה"ב חזקים מספיק כדי להחזיק את ארה"ב מעל הבור האירופאי.

במדינה מסודרת בושה להיות עני, במדינת אי סדר בושה להיות עשירפתגם סיני (ישראל?)

היום מדד המחירים לצרכן

להערכתנו, מדד נובמבר שיפורסם הערב בשעה 18:30, יעלה ב-0.3%. אנו מעריכים שעיקר העלייה יגיע מסעיף התחבורה, בשל התייקרות מחירי הדלק כנגזרת של מחירי הנפט בעולם.

אנו צפויים לראות את ראשית העלייה במחירי הירקות, בהובלת מחיר העגבנייה, עליות שהתעצמו גם בחודש דצמבר. כמו כן, לאחר ירידה בסעיף הדיור בחודש אוקטובר, לראשונה מאז נובמבר 2010, אנו צופים לחזור ולראות התייצבות בסעיף.

מחיר החשמל התייקר בחודש נובמבר ב-4.7% ויוסיף למדד עוד כעשירית האחוז. סעיף ההלבשה וההנעלה צפוי לעלות (תחילת עונת החורף), ועלייה צפויה גם במחירי הריהוט והציוד לבית.

ציפיות האינפלציה בשוק האג"ח ל-12 חודשים עומדות הבוקר על כ-2%, בזמן שהתחזית שלנו עומדת על 2.3%. בציפיות אינפלציה שכאלה לא נותר הרבה מקום לבנק ישראל להוריד ריבית, אולי עוד הורדה אחת של רבע אחוז, כשהריבית הריאלית הצפויה בישראל עומד על כ-0.75%. סעיף שעשוי למשוך עניין בזמן הקרוב הוא מחירי הנפט, על רקע המתיחות בין חברות הקרטל אופ"ק.

נפט – מתחים בתוך אופ"ק

בתוך קרטל אופ"ק התגבשו שתי קבוצות מדינות, המתווכחות על התפוקה היומית הרצויה. ונצואלה, איראן ועיראק מצד אחד, דורשות מסעודיה ושאר המדינות – שהעלו תפוקה בתגובה להפסקת הייצור בלוב ועיראק –  להפחית את התפוקה בחזרה, כעת כשהייצור בעיראק ולוב מתאושש.

ארגון האנרגיה העולמי (ארגון המדינות המייבאות נפט) ניסה להשפיע על החלטת OPEC, ויצא בהצהרות הרתעה, לפיהן מחיר הנפט עלול להגיע ל-150 דולר, ללא תוכניות אסטרטגיות להגברת תפוקה משמעותית בשנים הקרובות.

כישלון הניסיון להחליט בנוגע לכמות התפוקה של כל מדינה, מרמז על ייצור יתר גם הפעם. בעקבות כישלון זה, יחד עם הורדת תחזית הביקושים לנפט ב-2012 ב-300 אלף חביות ביום – על ידי ארגון האנרגיה העולמי (לאור תחזיות הצמיחה העולמית של ה-OECD) – ירד אתמול מחיר הנפט אל מתחת ל-95 דולר.

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן