Skip to content

הכדור הוא הכל #9 – בקצב הזה מי שיצטרכו חנינה יהיו דווקא השופטים

נראה שהאוהדים המודאגים (והעצורים – ארבעה רק בראשון האחרון) ביותר כרגע הם אלה של בית"ר ירושלים, שעדיין מסתכלת על הקו האדום מלמטה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

נראה שהאוהדים המודאגים (והעצורים – ארבעה רק בראשון האחרון) ביותר כרגע הם אלה של בית"ר ירושלים, שעדיין מסתכלת על הקו האדום מלמטה לאחר עוד הפסד. ומחר – מפגש עם אוקראינה באיצטדיון המושבה החדש בפתח תקווה

מאת יוסי חלילי 

תמונת תצוגה:

"אני פשוט קבצן של כדורגל טוב. אני מטייל בעולם, כובעי בידי, וכשאני מגיע לאצטדיון אני מתחנן: 'רק מהלך יפה אחד, בשם אלוהים'. וכשהכדורגל היפה זוקף את ראשו, אני מודה על הנס שהזדמן בפניי, זאת מבלי שאכפת לי באיזו קבוצה מדובר או איזו מדינה הציעה לי אותו" (אדוארדו גלאנו)

למרות המשתמע משמו, הטור הזה הוא לא (רק) טור על כדורגל. התשוקה ליופי עומדת במרכזה של כל אמנות וכמו בכדורגל גם במוסיקה אנו מחפשים תמיד את הניצוץ, הריגוש, אותו האלמנט שמחבר אותנו באופן מושלם לרגע אחד טהור. את התשוקה הזו ננסה למצוא כאן, בעזרת סקירה של רגעים נבחרים ממגוון הליגות וההתמודדויות של עונת 2011/12, שיתובלו בקטעי מוסיקה חדשים וישנים. המשחק יוצא לדרך.

שריקת הפתיחה

כדורגלליגת העל סוגרת עוד מחזור מנומנם למדי עם מעט מדי שערים, אוהדים ובעיקר עניין. ההגנות הטובות בליגה נפגשו במשחק בין עירוני קריית שמונה לבני יהודה, ואכן הצדיקו את התואר, לפחות עד לדקה ה-93, אז שיגר דויד סולארי הארגנטינאי טיל קרקע-אויר אל בין חיבורי הקורות של איינוגבה וחתם רשמית את האליפות הקרבה של הסינדרלה מהצפון. הפועל תל אביב, שהיתה אמורה להיות זו שתאיים על המוליכה, כבר מזמן לא מאיימת על אף אחד עם עוד תיקו מאכזב מול עירוני רמת השרון. הפועל באר שבע דווקא מראה ניצוצות של כדורגל, עם חזרה מפיגור וניצחון חוץ חשוב על מכבי פתח תקווה של סיני והלוזונים, שמצטרפת רשמית לתחתית הבוערת. נראה שהאוהדים המודאגים (והעצורים – ארבעה רק בראשון האחרון) ביותר כרגע הם אלה של בית"ר ירושלים, שעדיין מסתכלת על הקו האדום מלמטה לאחר עוד הפסד, הפעם למכבי חיפה המתאוששת. נכון לעכשיו גם בואו של "השריף" אלי כהן לא משנה את המצב: זה עדיין נראה שם כמו המערב הפרוע.

באירופה דווקא מאוד מעניין, כרגיל. בארסה וריאל ממשיכות לנצח (מסי ורונאלדו עם שערי ניצחון מהסרטים), והסטטוס קוו בצמרת הליגה הספרדית נשמר. את פפ גווארדיולה זה לא ממש מנחם,  ולמרות הניצחון על אתלטיקו מדריד הוא אמר שהוא לא חושב שברצלונה תזכה באליפות השנה. מציאותי. באנגליה הגדולות מנצחות בסטייל (הסיטי עם 3-0 חלק, ארסנל חוזרת מפיגור שני שערים עם חמישייה באחד ממשחקיה הטובים בשנים האחרונות, ומנצ'סטר יונייטד מנצחת בקושי בזכות שער ניצחון של ראיין גיגס בן ה-38 במשחקו ה-900 במדי השדים האדומים). ליברפול, לעומתן, זוכה בגביע הליגה לאחר דרמה משפחתית סוחטת דמעות, במהלכה החטיא בלם קארדיף אנתוני ג'רארד את בעיטת העונשין האחרונה של קבוצתו ואיפשר לבן דודו סטיבן ג'רארד, קפטן ליברפול, להניף את הגביע ולהביא תואר ראשון למרסיסיידרס לאחר חמש שנים שחונות. באיטליה משחק אליפות עם שופט ליגה ג' (הסיפור המלא בפסקה הבאה) וגם אינטר אחת שעד העונה שעברה היתה אימת הליגה וכרגע סוחבת כבר הפסד חמישי ברציפות בליגה ונמצאת בסכנת הדחה גם מליגת האלופות. נראה שכל מה שמחפשים שם עכשיו זו דרך יפה להגיד לראניירי שלום.

מחצית

הכל היה מוכן למשחק החם של איטליה בין האלופה המכהנת מילאן לטוענת לכתר יובנטוס. האוהדים, השחקנים, המאמנים והאווירה המצויינת. הכל, חוץ מהשופט וצוות העוזרים שלו, שלא הגיעו מפוקסים בכלל למפגש הטעון. התוצאה: שער חוקי מנגיחה לטובת מילאן שנפסל במצב של 1-0 לרוסונרי (מה שהיה כנראה גומר את המשחק) וכמו כן שער חוקי לטובת יובה שנפסל בטענת נבדל שלא היה. אז נכון שטעויות שיפוט קרו ויקרו, אבל לפחות המקרה הראשון (גול ברור שלא מצריך אפילו את ההילוך החוזר של מצלמות הטלוויזיה) מעלה שוב את הוויכוח סביב נחיצותם של עזרים טכנולוגיים בשימוש הכדורגל. אחרי פסילת גולים חשובים ומכריעים בשנים האחרונות (לרבות ליגת האלופות ומשחקי המונדיאל) אולי באמת הגיע הזמן לחיישנים אלקטרוניים שיקבעו סופית מתי הכדור עובר במלוא היקפו את קו השער. אם לא, בקצב הזה מי שיצטרכו חנינה יהיו דווקא השופטים.

מחר (רביעי) תפגוש נבחרת ישראל את נבחרת אוקראינה למשחק ידידות באיצטדיון המושבה החדש בפתח תקווה. מה שעוד חדש בכל הסיפור הוא מאמן הנבחרת אלי גוטמן, שפותח רשמית את הקמפיין שלו בדרך לברזיל 2014 עם כמה זימונים חדשים, חוקים ישנים והצהרות מבטיחות שכבר נמאס לשמוע. בקמפיין הקודם עוד הייתי אופטימי. הפעם, כדי לא להתאכזב, אני מוריד ציפיות – אומרים שדיכאון זה חלק מלחיות. שיהיה בהצלחה.

זמן פציעות

בשבוע הבא יתקיים הדרבי התל אביבי. פעם זה היה המשחק החם של הליגה, כזה שמעניין את כולם, בלי קשר לזהות הקבוצה שהם אוהדים, בזכות היצרים, המסורת, היריבות ואיכות המשחק שהבטיח המפגש בין שתי הקבוצות הללו. היום, כשהן מוזכרות בעיקר בנושאי מחאת אוהדים או סכסוכים בין שחקנים לבעלים, הדרבי הוא עוד משחק לא מעניין. אתמול יצא לי אפילו לדבר עם אוהד מכבי שלו תהיה זו הפעם הראשונה ב-27 שנותיו בה הוא לא ילך לעודד בדרבי. "אבל למה?" אני מנסה בכוח לברר. "סתם משחק", הוא עונה. "פשוט סתם".

  • הטור השבועי "הכדור הוא הכל" מתפרסם במקור באתר קול הקמפוס
error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן