Skip to content

בגיל 72 – פטמה בדרכה לפליטות בפעם השנייה

עמותות הימין המתנחלי חרדי, וקיצוני ימין עושים ככל יכולתם תחת עינם הפקוחה של הממשלה ועיריית ירושלים כאחת, לגרש משיח' ג'ראח את תושבי השכונה. לפחות את אלו שהבעלות על הבתים הועברה לטובת היהודים. כבשת הרש?

בגיל 72 – פטמה בדרכה לפליטות בפעם השנייה

עמותות הימין המתנחלי חרדי, וקיצוני ימין עושים ככל יכולתם תחת עינם הפקוחה של הממשלה ועיריית ירושלים כאחת, לגרש משיח' ג'ראח את תושבי השכונה. לפחות את אלו שהבעלות על הבתים הועברה לטובת היהודים. כבשת הרש?

 

 

פטמה משיח' ג'ראח – קיבלה צו פינוי (צילום: ציפי מנשה)

מזה כשתיים עשרה שנה מתקיימת הפגנה משותפת ליהודים וערבים בשיח ג'ארח נגד פינוי פלסטינים מבתיהם. אפשר שזהו הפרויקט הממושך ביותר של שני העמים והוא סוקר מספר פעמים במגפון ניוז. בואו ונעבור על רקע המחלוקת בשיח' ג'ראח'  ומהו מקורה

בשכונה התגוררו בשכנות ערבים ויהודים, אשר פונו מבתיהם תמורה לפיצוי במלחמת השחרור. וכך, עד מלחמת ששת הימים השכונה הייתה בשליטת הממלכה הירדנית אשר יישבה שם פליטים פלסטינים שגורשו מבתיהם במלחמת השחרור.

בחלקה המזרחי של השכונה המכונה גם כרם ג'עוני שוכנת מערת קבורה המיוחסת לשמעון הצדיק. חלק זה לא היה מיושב קודם למלחמת השחרור והמלך הירדני, בתמיכת האו"ם הושיב שם משפחות פליטים בבתים שנבנו עבורם על השטח שהיה אז כאמור ריק. לפליטים הובטח שויתור על מעמד הפליט שלהם ועל ההטבות הכספיות הכרוכות במעמד זה יזכו תוך שנים בודדות לבעלות על בתיהם. שלוש שנים לאחר כיבוש מזרח ירושלים, בשנת 1970 חוקק חוק שמשמעותו החזרת קרקעות כרם ג'עוני לבעלות יהודית ללא פיצוי הולם למקומיים. ברוח חוק זה שני הקדשים, ספרדי ואשכנזי רכשו את הקרקעות בקרבת מערת שמעון הצדיק. מאוחר יותר, השטח נרכש על ידי חברה אמריקאית בבעלות יהודית הרשומה בקולורדו תחת השם "נחלת שמעון" ופועלת מאז 2003 לפינוי שמונים המשפחות הפלסטיניות המתגוררות במקום.

וויכוח בין תושב השכונה ליונתן יוסף שהגיש לאישה את מכתב הפינוי (צילום: ציפי מנשה)
יונתן יוסף, דורש לפנות את הפליטה הקשישה בטענה שזהו ביתו (צילום: ציפי מנשה)
צילום: שי קנדלר
ההפגנה השבועית של יום שישי (צילום: שי קנדלר)
פטמה – תגורש מביתה (צילום: שי קנדלר)
צופות מביתן על המאבק (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר

שכונת אום הארון הנמצאת מעברו המערבי של כביש דרך שכם החוצה את השכונה נמצאת בבעיה שמקורותיה דומים אך התשתית החוקית מעט שונה. בשכונה היו בתים שעד למלחמת השחרור ישבו בהם יהודים ואחרי המלחמה עברו חזקתם של פליטים פלסטינים תמורת דמי שכירות. לאחר כיבוש מזרח העיר הנכסים עברו לניהול האפוטרופוס הכללי ושישים משפחות הפלסטיניות קיבלו מעמד של דיירים מוגנים ואף שילמו דמי שכירות לנחלת שמעון אשר מנגד טוענת לבנייה לא חוקית בשטח ודורשת כיום את פינויים. מצבם של תושבי השכונה תלוי בגחמותיו של הממונה מטעם האפוטרופוס הכללי. וכך הוחמר מצבם של המקומיים עם מינויו בשנת 2017 של חננאל גורפינקל, מתנחל שמתגורר בשכונה הפלסטינית ג'בל מוכבר, ואשר הקים עמותה שנועדה לקיים את ההתנחלות בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים, להיות האחראי על נכסי האפוטרופוס הכללי במזרח ירושלים. אין להתפלא שמאז כניסתו לתפקיד מורגש שינוי משמעותי ביחס לדיירים הפלסטינים בשכונה.


הקשיבו לפטמה. כל עונשה הוא היותה פלסטינית בדיור ללא הגנה (ראיינה וצילמה: ציפי מנשה)

צופות מביתן על המאבק (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר
רגע של אהבת הזולת (צילום: שי קנדלר)
בדרכם .. (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר

על המצב הפרדוקסלי בשכונה ניתן ללמוד מסיפור משפחתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מר מיכאל בן יאיר יליד השכונה אשר עזב אותה ב 1948 ובעזרת האפוטרופוס הכללי התיישב עם משפחתו במערב העיר. אותו אפטרופוס בחר למכור את הזכויות על הקרקע לעמותה יהודית אמריקאית ימנית אשר כעת דורשת לפנות את הפלסטינים. בן יאיר העיר על מצב פרדוקסלי זה בספרו וקבע את המובן מאליו כי את סוגיית הקניין בשכונה לא ניתן לקבוע בדיני קניין פרטיים אל מתוך שיקולים מדיניים וחברתיים רחבים יותר.


תושב שיח' ג'ראח מסביר באנגלית לנתן יוסף מדוע הוא הכובש ומדוע אין לו זכויות. נתן יוסף, נראה שאיננו מבין את השפה (צילום: ציפי מנשה)

וכך לפני מספר ימים קיבלה סאלם פטמה, ילידת השכונה, צוו פינוי מביתה שבאום הארון, לה ולמשפחתה היושבת בבית זה מעל לשבעים שנה לאחר שלדבריה הוריה גורשו מבתיהם שבסמוך לרמאללה במלחמת השחרור. אגב, את הבית רכש מר יונתן יוסף, נכדו של הרב עובדיה שנחשב בזמנו לפוסק הלכה מתון יחסית. הפינוי, המתוכנן ל 29/12/2021 עלול להפוך את פטמה, בת לפליטי 1948 לפליטה בעצמה.
אם לא יימצא פתרון מידי. פטמה תושלך לרחוב ב 19 לחודש הזה.
זהו אין מילים.

 

 

פטמה משיח' ג'ראח – קיבלה צו פינוי (צילום: ציפי מנשה)

מזה כשתיים עשרה שנה מתקיימת הפגנה משותפת ליהודים וערבים בשיח ג'ארח נגד פינוי פלסטינים מבתיהם. אפשר שזהו הפרויקט הממושך ביותר של שני העמים והוא סוקר מספר פעמים במגפון ניוז. בואו ונעבור על רקע המחלוקת בשיח' ג'ראח'  ומהו מקורה

בשכונה התגוררו בשכנות ערבים ויהודים, אשר פונו מבתיהם תמורה לפיצוי במלחמת השחרור. וכך, עד מלחמת ששת הימים השכונה הייתה בשליטת הממלכה הירדנית אשר יישבה שם פליטים פלסטינים שגורשו מבתיהם במלחמת השחרור.

בחלקה המזרחי של השכונה המכונה גם כרם ג'עוני שוכנת מערת קבורה המיוחסת לשמעון הצדיק. חלק זה לא היה מיושב קודם למלחמת השחרור והמלך הירדני, בתמיכת האו"ם הושיב שם משפחות פליטים בבתים שנבנו עבורם על השטח שהיה אז כאמור ריק. לפליטים הובטח שויתור על מעמד הפליט שלהם ועל ההטבות הכספיות הכרוכות במעמד זה יזכו תוך שנים בודדות לבעלות על בתיהם. שלוש שנים לאחר כיבוש מזרח ירושלים, בשנת 1970 חוקק חוק שמשמעותו החזרת קרקעות כרם ג'עוני לבעלות יהודית ללא פיצוי הולם למקומיים. ברוח חוק זה שני הקדשים, ספרדי ואשכנזי רכשו את הקרקעות בקרבת מערת שמעון הצדיק. מאוחר יותר, השטח נרכש על ידי חברה אמריקאית בבעלות יהודית הרשומה בקולורדו תחת השם "נחלת שמעון" ופועלת מאז 2003 לפינוי שמונים המשפחות הפלסטיניות המתגוררות במקום.

וויכוח בין תושב השכונה ליונתן יוסף שהגיש לאישה את מכתב הפינוי (צילום: ציפי מנשה)
יונתן יוסף, דורש לפנות את הפליטה הקשישה בטענה שזהו ביתו (צילום: ציפי מנשה)
צילום: שי קנדלר
ההפגנה השבועית של יום שישי (צילום: שי קנדלר)
פטמה – תגורש מביתה (צילום: שי קנדלר)
צופות מביתן על המאבק (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר

שכונת אום הארון הנמצאת מעברו המערבי של כביש דרך שכם החוצה את השכונה נמצאת בבעיה שמקורותיה דומים אך התשתית החוקית מעט שונה. בשכונה היו בתים שעד למלחמת השחרור ישבו בהם יהודים ואחרי המלחמה עברו חזקתם של פליטים פלסטינים תמורת דמי שכירות. לאחר כיבוש מזרח העיר הנכסים עברו לניהול האפוטרופוס הכללי ושישים משפחות הפלסטיניות קיבלו מעמד של דיירים מוגנים ואף שילמו דמי שכירות לנחלת שמעון אשר מנגד טוענת לבנייה לא חוקית בשטח ודורשת כיום את פינויים. מצבם של תושבי השכונה תלוי בגחמותיו של הממונה מטעם האפוטרופוס הכללי. וכך הוחמר מצבם של המקומיים עם מינויו בשנת 2017 של חננאל גורפינקל, מתנחל שמתגורר בשכונה הפלסטינית ג'בל מוכבר, ואשר הקים עמותה שנועדה לקיים את ההתנחלות בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים, להיות האחראי על נכסי האפוטרופוס הכללי במזרח ירושלים. אין להתפלא שמאז כניסתו לתפקיד מורגש שינוי משמעותי ביחס לדיירים הפלסטינים בשכונה.


הקשיבו לפטמה. כל עונשה הוא היותה פלסטינית בדיור ללא הגנה (ראיינה וצילמה: ציפי מנשה)

צופות מביתן על המאבק (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר
רגע של אהבת הזולת (צילום: שי קנדלר)
בדרכם .. (צילום: שי קנדלר)
צילום: שי קנדלר

על המצב הפרדוקסלי בשכונה ניתן ללמוד מסיפור משפחתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מר מיכאל בן יאיר יליד השכונה אשר עזב אותה ב 1948 ובעזרת האפוטרופוס הכללי התיישב עם משפחתו במערב העיר. אותו אפטרופוס בחר למכור את הזכויות על הקרקע לעמותה יהודית אמריקאית ימנית אשר כעת דורשת לפנות את הפלסטינים. בן יאיר העיר על מצב פרדוקסלי זה בספרו וקבע את המובן מאליו כי את סוגיית הקניין בשכונה לא ניתן לקבוע בדיני קניין פרטיים אל מתוך שיקולים מדיניים וחברתיים רחבים יותר.


תושב שיח' ג'ראח מסביר באנגלית לנתן יוסף מדוע הוא הכובש ומדוע אין לו זכויות. נתן יוסף, נראה שאיננו מבין את השפה (צילום: ציפי מנשה)

וכך לפני מספר ימים קיבלה סאלם פטמה, ילידת השכונה, צוו פינוי מביתה שבאום הארון, לה ולמשפחתה היושבת בבית זה מעל לשבעים שנה לאחר שלדבריה הוריה גורשו מבתיהם שבסמוך לרמאללה במלחמת השחרור. אגב, את הבית רכש מר יונתן יוסף, נכדו של הרב עובדיה שנחשב בזמנו לפוסק הלכה מתון יחסית. הפינוי, המתוכנן ל 29/12/2021 עלול להפוך את פטמה, בת לפליטי 1948 לפליטה בעצמה.
אם לא יימצא פתרון מידי. פטמה תושלך לרחוב ב 19 לחודש הזה.
זהו אין מילים.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן