מה שהחל ב- 1976 כהפגנות מחאה על הפקעת אדמות בסח'נין, הפך השנה למפגן סולידריות כלל ערבי לנושא הפלסטיני, נגד הכיבוש הישראלי. מה שהחלה כצעדה מאולתרת, הפכה לגל מחאה שיגרום לעשרות אלפים להשתתף היום, 30 במרץ, בתהלוכות, במסגרת צעדת המיליון לירושלים, על גבול ישראל וברחבי העולם. כוחות הביטחון בכוננות גבוהה

מאת נורית קרטן ועידו וולקן

מתח בישראל לקראת "צעדת המיליון" שאורגנה על ידי פלסטינים וזוכה להיענות גדולה מאוד, לפי התגובות במרשתת (אינטרנט -נ.ק. ). צה"ל ערוך ומוכן בגבול סוריה, להדוף כל מי שיבקש להיכנס לישראל כפי שעשו המוני סורים ביום ה"נכבה" האחרון, במאי 2011. המשטרה פרוסה ברחבי הארץ בישובים ערבים ובסמוך להם, במקומות בהם יתקיימו אירועים שונים. החשש הוא מאירוע חריג שיגרום להסלמה במצב ויביא לפרץ אלימות.

אחד ממארגני הצעדה, רבחי חלום, סיפר כי "יותר משני מיליון תומכים נלהבים מהעולם כולו, ישתתפו בתהלוכה הזו". חלום ושאר המארגנים מבטיחים שאיש לא ינסה להיכנס לישראל בניגוד לחוק וכי למרות שהדברים החלו כאלתור, הרי שהתכנון והארגון מאוד מוקפדים ומדוקדקים ולא צפויות הפרות סדר.

הכוחות מתכוננים

צה"ל ומשטרת ישראל לא סומכים על כך והכוננות הוגברה לדרגה אחת מתחת לגבוהה ביותר. השוטרים עובדים במיצוי סדר הכוחות הלהם, בשתי משמרות. סגר הוטל על השטחים, עד לחצות. דובר צה"ל מסר כי "במהלך הסגר יותר מעבר רק במקרים הומניטאריים, רפואיים וחריגים, כל זאת בכפוף לאישור המנהל האזרחי".

מבחינת הצבא, יש שלושה מוקדים בעייתים לאורך גבולות ישראל ואולי יתפתח מוקד רביעי. הבעייתי ביותר הוא בגבול לבנון, שם גדר המערכת נשארה כפי שהיא, ובמקרה של שטף אנשים, כפי שארע במאי 2011 בגבול עם סוריה, ייאלצו להשתמש בנשק. בסמוך לגבעת הצעקות, בגבול שנפרץ ביום ה"נכבה" האחרון, הופקו לקחים ובחודשים שחלפו מאז הוקמה גדר מערכת חזקה, המכילה מכשולים שיקשו מאוד על המעבר .

תהלוכה תצא גם מקונייטרה הסורית.

המוקד השלישי הנו במעבר קלנדיה אבל שם יתעמתו כוחות הביטחון הפלסטינים עם המתפרעים, משום שהם אינם רוצים להסלים את המצב עם ישראל. יחד עם זאת, איסמעיל הנייה אמר בשידור טלוויזיוני כי התהלוכה מהווה "מסר חזק שקרוב המועד לשחרור ירושלים ומחיקת הכיבוש". מעזה יצעדו פלסטינים לכיוון מחסום ארז.

מוקד רביעי אפשרי הוא גשר אלנבי. כמה אלפים מעבר הירדן הודיעו על כוונתם להגיע לגשר, בראשותם של "האחים המוסלמים", אך בישראל מאמינים שהשלטונות הירדנים לא יאפשרו זאת, למרות שירדן סרבה לבקשת ישראל למנוע את הצעדה משטחה.

המוקד שבו החשש גדול ביותר נמצא באחריות משטרת ישראל. ירושלים. הר הבית, שער שכם. השנה נופל יום האדמה ביום שישי, ובימים רגילים הכל שם כל כך נפיץ, והדרשנים במסגדים בדרך כלל מלבים את היצרים. ואז יוצאים האנשים, בעיקר הצעירים שבהם, כשהם טעוני רגשות והולכים להיפרע ולהתפרע. החשש הגדול הוא מאירוע חריג של בודד, או של תגובה חריפה מדי מצד כוחות הביטחון הישראלים. כל אירוע חריג שעלול להצית את השטח ויגרום לגלי אלימות בכל הארץ ויתכן מחוצה לה.

"הכניסה להר הבית תוגבל לבני 40 ומעלה" אמר השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ. הוא הבהיר שישראל אינה רוצה בשפיכות דמים וכי גם מארגני הצעדה בעזה, לבנון וירדן מעוניינים בזאת, רוצים לשמור על רגיעה ושקט. מוחמד סואלחה, ממארגני "צעדת המיליון" אמר שהארגון טוב ויקפידו על קיום ההוראות, שלא להיות אלימים. כוונתם, כך אמר, להביא שלום בצעדה זו.

מפכ"ל המשטרה , רנ"צ יוחנן דנינו יקיים הבוקר בעשר הערכת מצב, במטה הארצי. בשעה 11 בבוקר יקיים הערכת מצב עם מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, במחכאמה. בשעה שלוש אחר הצהריים יהיה דנינו בדיר חנא בצפון, שם אמורה להתקיים העצרת המרכזית ביום האדמה השנה. תהלוכה לציון יום האדמה תתקיים גם ביפו.

המדיניות היא לאפשר קיומם של האירועים החוקיים כמו תהלוכות וצעדות ברישיון, אך לא לאפשר הפרות סדר והפרות חוק כמו חסימות צירים, כפי שהיה בשנים קודמות. המשטרה לא תיכנס לתוך הישובים אך נערכת בכוחות גדולים בסמוך להם. כל הפרת חוק וסדר תטופל ביד קשה וללא היסוס.

יום האדמה. על מה ולמה

 יום האדמה הוא בראש וראשונה, מחאה של ערביי ישראל ודרישה לשיפור מעמדם כאזרחים.. בשנת 1976 הופקעו 20 אלף דונם מאדמותיה של סח'נין, במסגרת מדיניות חדשה אז, ייהוד הגליל ולצורך זה הופקעו אדמות פרטיות שהיו בבעלות אזרחים ערבים. מאז מלחמת יום הכיפורים, החלה התעוררות לאומית בקרב ערביי ישראל וגברה בם הביקורת  להתנהלות המדינה כלפיהם. תסכולם מהקיפוח החברתי והכלכלי היה גדול מאוד. עם הודעת ההפקעה, הוכרזה שביתה כללית, לתאריך 30 במרץ 1976.

בדיר חנא, סח'נין ועראבה התקיימו תהלוכות שקטות שהפכו להתפרעויות, במהלכן נזרקו בקבוקי תבערה לעבר כוחות המשטרה, נחסמו צירי תנועה ונזרקו אבנים. היו אלה ההתנגשויות האלימות הראשונות עם כוחות הביטחון, שבמהלך השנים רק הסלימו  ושברו שיאים. ביום האדמה הראשון קיפחו את חייהם ששה מפגינים. שניים בידי המשטרה וארבעה בידי צה"ל, שהוזעק לסייע לשוטרים. מות המפגינים הצית גל של הפגנות ברחבי ישראל ומחוצה לה, בשטחי יהודה ושומרון.

הדבר היה למסורת. משנה לשנה החריפו המחאות ורמת האלימות עלתה. יום האדמה הפך לסמל המאבק של ערביי ישראל על מעמדם וחייהם. ברבות השנים השתנה המרקם הדמוגרפי שלהם. רבים רכשו השכלה אקדמאית, הפסיקו לעסוק בחקלאות . קיבלו בזרועות פתוחות את חיי המערב. אולם, הקוטביות בין המיעוט הערבי לבין השלטון בישראל הלכה והעמיקה והביאה לחוסר אמון ועוינות ברמות גבוהות ביותר. וזה מה שממשיך לקיים את יום האדמה.הדור שלאחר קום המדינה, גדל במדינה דמוקרטית מערבית והוא נקט בפעילות מעשית לעומת הפסיביות שאפיינה את הוריהם. הם החליטו ויצאו להילחם על זכויותיהם כאזרחים במדינה.

חיבור פלסטיני

ום האדמה הראשון גם חיבר בין  ערביי ישראל לפלסטינים ונוצרו ביניהם קשרי עבודה, מסחר ועוד. מודעותם הלאומית  כפלסטינים הלכה וגברה.  בשנים האחרונות החלו לציין ביהודה, שומרון וחבל עזה את יום האדמה לאות הזדהות עם ערביי ישראל. 

השנה, פרץ יום האדמה את גבולות הארץ והוא מקיף מדינות לא מעטות. זה החל כפרויקט אינטרנטי ורכש לו מיד עשרות אלפי אוהדים, בארץ, במדינות ערב וברחבי העולם כולו.  כולם נקראו להגיע לגבולות ישראל ולצעוד לתוכה, לכיוון ירושלים. "התהלוכה העולמית לתמיכה בירושלים" צפויה להיערך מחר על הגבולות עם מדינות הטבעת, עזה והגדה המערבית. דובר התהלוכה מאג'ד א-זבדה הדגיש כי מדובר בתהלוכה לא אלימה וטען כי כל ניסיון לעצור את המפגינים הוא בגדר הפרת זכותם של האזרחים הפלסטיניים להפגין.

על פי מארגני התהלוכה, עתידים המפגינים בגדה המערבית להתאסף במחסום קלנדיה ובמחסום קריטאס שבבית לחם. גם בתוך ירושלים, מתכננים תושבי העיר להפגין באזור באב אלעמוד, הוא שער שכם, לאחר תפילות יום השישי. המארגנים צופים להשתתפות של עשרות אלפי תושבים.  גם בצפון רצועת עזה צופים המארגנים את השתתפותם של עשרות אלפי מפגינים שיעשו דרכם לכיוון הגבול עם ישראל. בנוסף, צפויות להערך הפגנות על הגבול עם לבנון, מצרים וסוריה וכן באלג'יריה, מלזיה, איראן ופקיסטן.

 מארגן "התהלוכה העולמית לירושלים"  רבחי חלום, מתעקש כי "מטרות התהלוכה אינן לגנות את פעולות ישראל בירושלים בלבד, כי אם בכל השטחים הכבושים." כך או כך, חלום התעקש, בהתייחסו לאירועי העבר על גבולות ישראל, כי המפגינים לא ינסו לחצות את הגבול בכוח.

ברחבי העולם הודיעו כמה קבוצות פרו-פלסטיניות על עצרות תמיכה שיקיימו במקום מושבם.