לייף אין פלסטיק: חומרים פלסטיים בעולם האופנה

יום כדור הארץ שצוין ברחבי הארץ בשבוע שעבר, הסב את תשומת הלב הציבורית לנושא המיחזור, ההתחשבות באיכות הסביבה ולמגמה הירוקה ההופכת פופולארית יותר ויותר. באופן מפתיע, בעוד שכל ילד וילדה לומדים להגות את צירוף המילים "אשפה מתכלה", ניכר כי דווקא הפלסטיק הוא החומר המועדף על האומנים והמעצבים בשנים האחרונות. זהו בדיוק הזמן להתחקות אחר גלגוליו […]

לייף אין פלסטיק: חומרים פלסטיים בעולם האופנה

יום כדור הארץ שצוין ברחבי הארץ בשבוע שעבר, הסב את תשומת הלב הציבורית לנושא המיחזור, ההתחשבות באיכות הסביבה ולמגמה הירוקה ההופכת פופולארית יותר ויותר. באופן מפתיע, בעוד שכל ילד וילדה לומדים להגות את צירוף המילים "אשפה מתכלה", ניכר כי דווקא הפלסטיק הוא החומר המועדף על האומנים והמעצבים בשנים האחרונות. זהו בדיוק הזמן להתחקות אחר גלגוליו […]

יום כדור הארץ שצוין ברחבי הארץ בשבוע שעבר, הסב את תשומת הלב הציבורית לנושא המיחזור, ההתחשבות באיכות הסביבה ולמגמה הירוקה ההופכת פופולארית יותר ויותר. באופן מפתיע, בעוד שכל ילד וילדה לומדים להגות את צירוף המילים "אשפה מתכלה", ניכר כי דווקא הפלסטיק הוא החומר המועדף על האומנים והמעצבים בשנים האחרונות. זהו בדיוק הזמן להתחקות אחר גלגוליו של החומר הגמיש והחלקלק הזה, שבמשך שנים פשוט סירב להתמחזר.

מאת: אריאלה גויכמן

המצאת הפלסטיק
הפלסטיק הוא שם כולל לתרכובות סינתטיות או חצי-סינתטיות, המכילות מולקולות בשם פולימרים, והוא נוצר לרוב כתוצאה מדחיסה. חומרים דמויי פלסטיק נמצאים בשימוש כבר כמעט 200 שנה. אולם רק כאשר ניסו להמציא תחליף לכדורי הביליארד המתכתיים ולהפוך את המשחק למהיר יותר ומסורבל פחות, מצאו שני מדענים – ג'ון ווזלי ואייזיה הייט – דרך להפוך תמיסת תאית חנקתית לחומר גמיש ועמיד, שבמרוצת הזמן קיבל את השם "פלסטיק". בשנת 1870 נרשם החומר כפטנט והחלו לשווק אותו כחומר לייצור צלחות ושיניים תותבות.

מה לא עושים למען בריכת כדורים. צילום: Nicholas O'Leary/Flickr
מה לא עושים למען בריכת כדורים. צילום: Nicholas O'Leary/Flickr

טכנולוגיית הפלסטיק בשירות האופנה
עם כל הכבוד לשימוש התעשייתי הנרחב שנעשה בפלסטיק במהלך מלחמת העולם הראשונה, ההשפעה החברתית הגדולה ביותר של הפלסטיק התרחשה דווקא בעולם הטקסטיל.

שנות ה-30 וה-40
בשנת 1930 ערכה קבוצת מדענים מחברת הכימיקאלים האמריקאית DuPont ניסויים עם מולקולות על בסיס פחמן ואלכוהול, כדי למצוא חומר שיחליף את המשי שהפך לנדיר מאוד בשנים שלאחר המלחמה. הניסויים שלהם הובילו להמצאת הניילון. בשנת 1939 שווקו גרבי הניילון ברחבי ארה"ב והפכו למוצר בסיסי לכל אישה, בעיקר משום שהם השלימו בתיאום מופתי את החצאיות שהלכו והתקצרו.

ההנאה של נשות העולם מגרבי הניילון הייתה קצרה. במהלך מלחמת העולם השנייה הצבא הזדקק לכמויות אדירות של שקיקי ניילון כדי לאכסן אבק שריפה ברובים ולתפירת מצנחים והניילון נעלם כמעט לגמרי מהשוק.

1942. גרבי ניילון משומשים נתרמו לצבא. ארכיון NARA. ויקימדיה
1942. גרבי ניילון משומשים נתרמו לצבא. ארכיון NARA. ויקימדיה

גם בזמנים קשים פרח כושר ההמצאה הנשי: נשים ציירו את קו התפר של הגרביונים על רגליהן בעזרת עיפרון עיניים וכך העמידו פנים שידן משגת לקנות גרביוני ניילון.

עם סיום מלחמת העולם השנייה חזר הניילון לשוק ורשתות ההלבשה לנשים הגבירו את הייבוא והחלו מוכרים גרביונים בקצב מסחרר להמוני הקונות שהתדפקו על דלתותיהן.

שנות החמישים והשישים

בשנות החמישים, עם חזרתם של הגברים מהחזית הביתה, חזרו רוב הנשים לעסוק בעבודות הבית ונזקקו לשמלות ביתיות רחיצות ולא נקרעות בקלות. עולם הטקסטיל נענה לדרישה, וחלקיקי הפלסטיק בשילוב עם סיבי בד שונים הולידו את הבדים הסינטטיים פוליאסטר ולייקרה.

בתחילת שנות הששים היו שתי המעצמות הגדולות בעולם, ארצות הברית וברית המועצות, שקועות עמוק בהכנות למרוץ לחלל ותעשיית הפלסטיק פרחה בעקבות דרישה לחומרים קלים וגמישים שישרתו את האסטרונאוטים. העולם כולו נשא את עיניו לחלל ותחושת העתידנות היוותה השראה למעצבי האופנה. מעצבי-על כגון פייר קרדן ופאקו ראבאן מיהרו ליצור בגדים מחומרי פלסטיק ומבדים מבריקים כגון ויניל (PVC), שנוצר גם הוא מחלקיקי פלסטיק. בשילוב עם גזרות מרובעות ורחוקות מהגוף שיוו לכל לובש מראה "חללי".

בגד גוף ומגפי ויניל עם קסדת פלסטיק. המראה החללי של שנות ה-60
בגד גוף ומגפי ויניל עם קסדת פלסטיק. המראה החללי של שנות ה-60
חצאית המיני המיתולוגית של הסיקסטיז, עם כפפות מבד סינטטי מבריק - מוכנה לוויקאנד במאדים.
חצאית המיני המיתולוגית של הסיקסטיז, עם כפפות מבד סינטטי מבריק - מוכנה לוויקאנד במאדים

שנות התשעים

האופנה באמצע שנות התשעים אופיינה בתחושת האופוריה של "סוף העולם" וציפייה למילניום החדש הממשמש ובא. המראה החללי חזר ובגדול, וגרם לכולם לחלום על היום שבו נטוס לעבודה במכונית מעופפת. בהתאם להלך הרוח הפך השימוש בבדים סינטטיים חדשניים, כגון לייטקס ופיתוחים חדשים של ויניל, לפופולארי בעולם הביגוד. מגמות האופנה של שנות התשעים התערבבו היטב עם תרבות הכימיקלים והסמים והולידו את מוזיקת הטראנס והאסיד. כל קלאבר שכיבד את עצמו הצטייד בחולצות והמכנסיים מבדי גומי שעוצבו בהשראת חליפות צלילה (וזכו בישראל לכינוי המפוקפק "אופנת גולשים").

טיירי מוגלר הוט קוטור 1997: גבר עם שיער מחומצן, וחליפת ויניל נשית ומבריקה - כל סמלי שנות התשעים בחבילה פלסטית אחת
טיירי מוגלר הוט קוטור 1997: גבר עם שיער מחומצן, וחליפת ויניל נשית ומבריקה - כל סמלי שנות התשעים בחבילה פלסטית אחת

אך אף קבוצת נשים לא עשתה שימוש נפוץ באותם בדים סינתטיים כמו הסופר-גרופ של הניינטיז – הספייס גירלז. חיבתן של נערות התבלין לשמלות קצרות ובגדי גוף מלייטקס ו-ויניל בצבעים צעקניים בשילוב עם מגפי הפלסטיק שקמו בזכותן לתחייה משנות ה-60, שיוו להן מראה שנע בין בובות ברבי למלכות סאדו-מאזו.

Spice Girls. הכוח הנשי של שנות ה-90 במעטה של בגדי גוף מלייטקס ומגפי פלסטיק.
Spice Girls. הכוח הנשי של שנות ה-90 במעטה של בגדי גוף מלייטקס ומגפי פלסטיק.

שנות האלפיים והעשור הראשון

בתחילת שנות האלפיים נשמנו לרווחה כשבאג 2000 לא השתלט על היקום ושקענו בהרהורים אודות האלף החדשה שלפנינו. גל של עידן חדש, רוחניות ושאנטי שטף את העולם, ומגפי הפלסטיק וחולצות הויניל פינו את מקומן לבדי כותנה טבעיים, נושמים ורכים.

בעשור האחרון, אחרי שכולם כבר עישנו כמה נרגילות ועשו ויפאסנה, הופנתה תשומת הלב העולמית גם לחשיבה פרקטית יותר על כדור הארץ, והמגמה האקולוגית החלה תופסת תאוצה.

מעניין אפוא להיווכח שבעשור האחרון חוזר לו פתאום המרקם החלק והמבריק של הפלסטיק לעולם העיצוב והטקסטיל והוא מבצבץ שוב בחיינו רווי המודעות הסביבתית. ההסבר לכך הוא פשוט: הפעם לא נעשה שימוש בפלסטיק בגרסתו הישנה כבד סינתטי, אלא בפלסטיק כמרקם המכיל חלקיקים תרמופלסטיים הניתנים למיחזור. סוג פלסטיק זה מתכתב באופן מושלם עם המגמה הירוקה ושוק האופנה מתהדר בדוגמאות נפלאות של אקססוריז מפלסטיק מתכלה וידידותי לסביבה.

ארנק כתום Blossom מפלסטיק ממוחזר. צילום: באדיבות יח"ץ
ארנק כתום Blossom מפלסטיק ממוחזר. צילום: באדיבות יח"ץ

מותג התיקים הבינלאומי Blossom, לדוגמה, הוא מותג אקולוגיה העושה שימוש בפלסטיק מסוג PU שהוא למעשה חומר ספוגי המתכלה וניתן למחזור. התיקים מעוצבים בצורת פרחים בצבעים עזים ובוהקים, המתאימים בדיוק לטרנדים של אביב-קיץ 2012.

נעל פלטפורמה דוגמה, בצבע כחול. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז
נעל פלטפורמה דוגמה, בצבע כחול. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז
נעל פלסטיק עקב ורוד פפיון. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז
נעל פלסטיק עקב ורוד פפיון. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז

גם מותג הנעליים Melissa, שהוקם בשנת 1979 כחלק מקונצרן הנעליים הברזילאי "גרנדני", חרט על דגלו את נושא איכות הסביבה. המותג מייצר נעליים מפלסטיק ממוחזר ומתאפיין בעיצוב שנע מנעלי עקב בסגנון שנות ה-40 ועד לפלטפורמות בסגנון שנות ה-70 וכפכפים, כולם מעוטרים בפרחים, פפיונים ואפילו ציפורים.

עיצוב ייחודי זה בשילוב עם הרפידה הנושמת והריחנית המונעת זיעה, הופכת את המותג לידידותי לסביבה ומתאים בדיוק לקיץ הישראלי.

* * *

לקריאה נוספת:
אופנה לא ירוקה – חומרים מזהמים סביבתית בבגדים שלנו
אופנה ירוקה – יש חיה כזו?
אקו שיק עם MADEO

* * *

אהבתם/ן? עקבו אחרינו בטוויטר

mega-ofna עדכוני אופנה בטוויטר

* * *

יום כדור הארץ שצוין ברחבי הארץ בשבוע שעבר, הסב את תשומת הלב הציבורית לנושא המיחזור, ההתחשבות באיכות הסביבה ולמגמה הירוקה ההופכת פופולארית יותר ויותר. באופן מפתיע, בעוד שכל ילד וילדה לומדים להגות את צירוף המילים "אשפה מתכלה", ניכר כי דווקא הפלסטיק הוא החומר המועדף על האומנים והמעצבים בשנים האחרונות. זהו בדיוק הזמן להתחקות אחר גלגוליו של החומר הגמיש והחלקלק הזה, שבמשך שנים פשוט סירב להתמחזר.

מאת: אריאלה גויכמן

המצאת הפלסטיק
הפלסטיק הוא שם כולל לתרכובות סינתטיות או חצי-סינתטיות, המכילות מולקולות בשם פולימרים, והוא נוצר לרוב כתוצאה מדחיסה. חומרים דמויי פלסטיק נמצאים בשימוש כבר כמעט 200 שנה. אולם רק כאשר ניסו להמציא תחליף לכדורי הביליארד המתכתיים ולהפוך את המשחק למהיר יותר ומסורבל פחות, מצאו שני מדענים – ג'ון ווזלי ואייזיה הייט – דרך להפוך תמיסת תאית חנקתית לחומר גמיש ועמיד, שבמרוצת הזמן קיבל את השם "פלסטיק". בשנת 1870 נרשם החומר כפטנט והחלו לשווק אותו כחומר לייצור צלחות ושיניים תותבות.

מה לא עושים למען בריכת כדורים. צילום: Nicholas O'Leary/Flickr
מה לא עושים למען בריכת כדורים. צילום: Nicholas O'Leary/Flickr

טכנולוגיית הפלסטיק בשירות האופנה
עם כל הכבוד לשימוש התעשייתי הנרחב שנעשה בפלסטיק במהלך מלחמת העולם הראשונה, ההשפעה החברתית הגדולה ביותר של הפלסטיק התרחשה דווקא בעולם הטקסטיל.

שנות ה-30 וה-40
בשנת 1930 ערכה קבוצת מדענים מחברת הכימיקאלים האמריקאית DuPont ניסויים עם מולקולות על בסיס פחמן ואלכוהול, כדי למצוא חומר שיחליף את המשי שהפך לנדיר מאוד בשנים שלאחר המלחמה. הניסויים שלהם הובילו להמצאת הניילון. בשנת 1939 שווקו גרבי הניילון ברחבי ארה"ב והפכו למוצר בסיסי לכל אישה, בעיקר משום שהם השלימו בתיאום מופתי את החצאיות שהלכו והתקצרו.

ההנאה של נשות העולם מגרבי הניילון הייתה קצרה. במהלך מלחמת העולם השנייה הצבא הזדקק לכמויות אדירות של שקיקי ניילון כדי לאכסן אבק שריפה ברובים ולתפירת מצנחים והניילון נעלם כמעט לגמרי מהשוק.

1942. גרבי ניילון משומשים נתרמו לצבא. ארכיון NARA. ויקימדיה
1942. גרבי ניילון משומשים נתרמו לצבא. ארכיון NARA. ויקימדיה

גם בזמנים קשים פרח כושר ההמצאה הנשי: נשים ציירו את קו התפר של הגרביונים על רגליהן בעזרת עיפרון עיניים וכך העמידו פנים שידן משגת לקנות גרביוני ניילון.

עם סיום מלחמת העולם השנייה חזר הניילון לשוק ורשתות ההלבשה לנשים הגבירו את הייבוא והחלו מוכרים גרביונים בקצב מסחרר להמוני הקונות שהתדפקו על דלתותיהן.

שנות החמישים והשישים

בשנות החמישים, עם חזרתם של הגברים מהחזית הביתה, חזרו רוב הנשים לעסוק בעבודות הבית ונזקקו לשמלות ביתיות רחיצות ולא נקרעות בקלות. עולם הטקסטיל נענה לדרישה, וחלקיקי הפלסטיק בשילוב עם סיבי בד שונים הולידו את הבדים הסינטטיים פוליאסטר ולייקרה.

בתחילת שנות הששים היו שתי המעצמות הגדולות בעולם, ארצות הברית וברית המועצות, שקועות עמוק בהכנות למרוץ לחלל ותעשיית הפלסטיק פרחה בעקבות דרישה לחומרים קלים וגמישים שישרתו את האסטרונאוטים. העולם כולו נשא את עיניו לחלל ותחושת העתידנות היוותה השראה למעצבי האופנה. מעצבי-על כגון פייר קרדן ופאקו ראבאן מיהרו ליצור בגדים מחומרי פלסטיק ומבדים מבריקים כגון ויניל (PVC), שנוצר גם הוא מחלקיקי פלסטיק. בשילוב עם גזרות מרובעות ורחוקות מהגוף שיוו לכל לובש מראה "חללי".

בגד גוף ומגפי ויניל עם קסדת פלסטיק. המראה החללי של שנות ה-60
בגד גוף ומגפי ויניל עם קסדת פלסטיק. המראה החללי של שנות ה-60
חצאית המיני המיתולוגית של הסיקסטיז, עם כפפות מבד סינטטי מבריק - מוכנה לוויקאנד במאדים.
חצאית המיני המיתולוגית של הסיקסטיז, עם כפפות מבד סינטטי מבריק - מוכנה לוויקאנד במאדים

שנות התשעים

האופנה באמצע שנות התשעים אופיינה בתחושת האופוריה של "סוף העולם" וציפייה למילניום החדש הממשמש ובא. המראה החללי חזר ובגדול, וגרם לכולם לחלום על היום שבו נטוס לעבודה במכונית מעופפת. בהתאם להלך הרוח הפך השימוש בבדים סינטטיים חדשניים, כגון לייטקס ופיתוחים חדשים של ויניל, לפופולארי בעולם הביגוד. מגמות האופנה של שנות התשעים התערבבו היטב עם תרבות הכימיקלים והסמים והולידו את מוזיקת הטראנס והאסיד. כל קלאבר שכיבד את עצמו הצטייד בחולצות והמכנסיים מבדי גומי שעוצבו בהשראת חליפות צלילה (וזכו בישראל לכינוי המפוקפק "אופנת גולשים").

טיירי מוגלר הוט קוטור 1997: גבר עם שיער מחומצן, וחליפת ויניל נשית ומבריקה - כל סמלי שנות התשעים בחבילה פלסטית אחת
טיירי מוגלר הוט קוטור 1997: גבר עם שיער מחומצן, וחליפת ויניל נשית ומבריקה - כל סמלי שנות התשעים בחבילה פלסטית אחת

אך אף קבוצת נשים לא עשתה שימוש נפוץ באותם בדים סינתטיים כמו הסופר-גרופ של הניינטיז – הספייס גירלז. חיבתן של נערות התבלין לשמלות קצרות ובגדי גוף מלייטקס ו-ויניל בצבעים צעקניים בשילוב עם מגפי הפלסטיק שקמו בזכותן לתחייה משנות ה-60, שיוו להן מראה שנע בין בובות ברבי למלכות סאדו-מאזו.

Spice Girls. הכוח הנשי של שנות ה-90 במעטה של בגדי גוף מלייטקס ומגפי פלסטיק.
Spice Girls. הכוח הנשי של שנות ה-90 במעטה של בגדי גוף מלייטקס ומגפי פלסטיק.

שנות האלפיים והעשור הראשון

בתחילת שנות האלפיים נשמנו לרווחה כשבאג 2000 לא השתלט על היקום ושקענו בהרהורים אודות האלף החדשה שלפנינו. גל של עידן חדש, רוחניות ושאנטי שטף את העולם, ומגפי הפלסטיק וחולצות הויניל פינו את מקומן לבדי כותנה טבעיים, נושמים ורכים.

בעשור האחרון, אחרי שכולם כבר עישנו כמה נרגילות ועשו ויפאסנה, הופנתה תשומת הלב העולמית גם לחשיבה פרקטית יותר על כדור הארץ, והמגמה האקולוגית החלה תופסת תאוצה.

מעניין אפוא להיווכח שבעשור האחרון חוזר לו פתאום המרקם החלק והמבריק של הפלסטיק לעולם העיצוב והטקסטיל והוא מבצבץ שוב בחיינו רווי המודעות הסביבתית. ההסבר לכך הוא פשוט: הפעם לא נעשה שימוש בפלסטיק בגרסתו הישנה כבד סינתטי, אלא בפלסטיק כמרקם המכיל חלקיקים תרמופלסטיים הניתנים למיחזור. סוג פלסטיק זה מתכתב באופן מושלם עם המגמה הירוקה ושוק האופנה מתהדר בדוגמאות נפלאות של אקססוריז מפלסטיק מתכלה וידידותי לסביבה.

ארנק כתום Blossom מפלסטיק ממוחזר. צילום: באדיבות יח"ץ
ארנק כתום Blossom מפלסטיק ממוחזר. צילום: באדיבות יח"ץ

מותג התיקים הבינלאומי Blossom, לדוגמה, הוא מותג אקולוגיה העושה שימוש בפלסטיק מסוג PU שהוא למעשה חומר ספוגי המתכלה וניתן למחזור. התיקים מעוצבים בצורת פרחים בצבעים עזים ובוהקים, המתאימים בדיוק לטרנדים של אביב-קיץ 2012.

נעל פלטפורמה דוגמה, בצבע כחול. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז
נעל פלטפורמה דוגמה, בצבע כחול. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז
נעל פלסטיק עקב ורוד פפיון. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז
נעל פלסטיק עקב ורוד פפיון. Melissa ברשת Story. צילום: אסף רייז

גם מותג הנעליים Melissa, שהוקם בשנת 1979 כחלק מקונצרן הנעליים הברזילאי "גרנדני", חרט על דגלו את נושא איכות הסביבה. המותג מייצר נעליים מפלסטיק ממוחזר ומתאפיין בעיצוב שנע מנעלי עקב בסגנון שנות ה-40 ועד לפלטפורמות בסגנון שנות ה-70 וכפכפים, כולם מעוטרים בפרחים, פפיונים ואפילו ציפורים.

עיצוב ייחודי זה בשילוב עם הרפידה הנושמת והריחנית המונעת זיעה, הופכת את המותג לידידותי לסביבה ומתאים בדיוק לקיץ הישראלי.

* * *

לקריאה נוספת:
אופנה לא ירוקה – חומרים מזהמים סביבתית בבגדים שלנו
אופנה ירוקה – יש חיה כזו?
אקו שיק עם MADEO

* * *

אהבתם/ן? עקבו אחרינו בטוויטר

mega-ofna עדכוני אופנה בטוויטר

* * *

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן