כמה מאות אנשים צעדו היום מאבן גבירול לרחבת בית אריאלה בתל אביב והפגינו נגד גירוש פליטים וכליאתם. בראש הצעדה עמדו אטה בכמן ואורן רימון, שיזמו את ההפגנה. המיוחד בהפגנה הזאת הוא שיתוף הפעולה של רימון, תלמידת כיתה י', עם אטה בכמן, בת לניצולי שואה המתגוררת בבית אבות. בעצרת בלטה השתתפותם של ילדים וקשישים, וכן השתתפותם של כמה ממובילי המחאה החברתית: דפני ליף, יגאל רמב"ם וסתיו שפיר.

שמעון סגלי, ניצול שואה, עלה לבמה וסיפר על שהותו כילד ב"מחנה לדוגמה" טרייזינשטאט שבהונגריה, שהוקם בידי הנאצים כדי להראות למשלחות ממדינות זרות ולנציגי הצלב האדום שהיהודים זוכים ליחס הולם וכי אין מחנות השמדה. הוא סיפר כי הזדעזע בחורף האחרון לראות בגינת לוינסקי שבדרום תל אביב בני אדם רעבים שישנים בגשם מכוסים בעיתונים. "אנחנו שידענו רעב, נידוי וחוסר תקווה דווקא אנחנו צריכים להיות בשורה הראשונה כאשר עזרה נחוצה".

אורן רימון בת ה-15, יוזמת ההפגנה, קראה בהתרגשות: "האירוע היום הוא בשבילי רק ההתחלה למאבק על יחס אנושי במדינה שלנו. לפני שפגשתי את אטה הסתכלתי על הדברים שקורים במדינה שלנו כלפי מבקשי המקלט וכעסתי. כעסתי כי לא הבנתי איך אדם יכול לאבד לחלוטין את החמלה כלפי אדם אחר. איך אנשים יכולים לראות באימא רעבה שברחה ממקום שרצחו בו את ילדיה איום על המדינה שלנו, ועל התרבות שלה. איך עם ישראל לא רואה שעצם היחס שלו כלפי מבקשי מקלט  הוא זה שמסכן את התרבות שלו".

ח"כ שלמה מולה נאם בעצרת וסיפר על כך שהוחזק בכלא בסודן שלושה חודשים בדרכו מאתיופיה לישראל: "כחמשת אלפים יהודים מאתיופיה מתו בדרך לישראל. חלקם נורו, חלקם מתו ברעב. עברנו עינויים, נשים נאנסו. כשהיינו שם, היינו זרים. כשהגעתי לכאן חשבתי שישראל תהיה יותר נאורה, יותר מוסרית. החובה שלנו היא לצעוק שנמשיך להיות מדינה נאורה."

הרב משה יהודאי מארגון "שומרי משפט" – רבנים לזכויות אדם – דיבר על חורבן בית המקדש: "היום ערב ט' באב ורבים מחברי בבית הכנסת. אני חושב שההפגנה הזאת חשובה לא פחות ואפילו יותר מהתפילה… כל קנאות קיצונית לאומית וגזענית היא רצחנית. התורה אומרת לנו שכולנו נבראנו בצלם אלוהים. היא אומרת שעלינו לאהוב את הגר, את הזר. כשם שאנו היינו עבדים וזרים במצרים, כך עלינו להבין את נפש הזר."

כמו כן דיברו בעצרת ד"ר עידו לוריא, פסיכיאטר המתנדב במרפאת "רופאים לזכויות אדם", שקרא למשרד הבריאות והרווחה לא להפלות ולאפשר טיפול רפואי וסיוע לכל אדם באשר הוא; מולר אבוקאי, פליט מאריתריאה המטפל של אטה בכמן בבית האבות שסיפר על הדיכוי באריתריאה ועל חייו בישראל, ורמי גודוביץ' שסיפר על תקיפות גזעניות יום-יומיות כלפי מבקשי מקלט אפריקאים שלהן הוא עד בשכונת מגוריו בדרום תל אביב.

גודוביץ', פעיל במאבק נגד הגירוש של פליטי דרום-סודן, דיבר בחריפות נגד פקידי רשות ההגירה ונגד עובדים של משרד הרווחה המשתפים פעולה עם הגירוש: "אני קורא לשירותי הרווחה בתל אביב ולראשי שירותי הרווחה בארץ: יש לנו יסוד סביר להאמין שחלקכם מעלתם בתפקידכם ובחרתם להבדיל בין דם לדם. אני קורא לכם להציל את נפשותיכם ואת נפשות כולנו, כי ההיסטוריה אינה שוכחת. אנחנו רושמים כל שם, וכדאי לכם לעצור את הדבר הזה".

כך כתבה רימון בדף האירוע שפתחה בפייסבוק:

"בעקבות המצב הנורא שקורה עכשיו במדינה, אטה בכמן – בת לניצולי שואה שמתביישת במה שהעם שלה עושה וזוכרת מה עשו לעם שלה – ואני, מארגנות צעדה נגד המעשה המזעזע של גירוש הפליטים. הרעיון הוא לצאת יחדיו: ניצולי שואה ודור שני לשואה, אנשי רוח, אזרחים שאכפת להם, צעירים ונוער, לצעדת מחאה. בצעדה נלווה כל ניצול שואה שמעוניין, מסוגל ויכול לצאת לרחוב, אם זה על כיסא גלגלים או בכל אמצעי אחר, ונצעד איתם יחדיו. כי הם זוכרים, הם יודעים מה היה ומה קרה לנו ולאן אנחנו יכולים להגיע, ויש ביניהם כאלו המעוניינים לדבר בשם הניסיון שלהם ושל הוריהם. אנחנו צריכים עזרה בארגון ובהפצה של הצעדה, ובקריאה לניצולי שואה ולילדי ניצולי השואה, אשר רוצים ומסוגלים לצאת איתנו לרחוב, להפגין בפומבי ולהפסיק לשתף פעולה!!! כי יש אזרחים שלא מוכנים להמשיך לתת יד למעשה המזעזע הזה."

את ההפגנה יזמה רימון לאחר ההסלמה בחודשים האחרונים ביחס של הממשלה ושל הציבור הישראלי כלפי מבקשי המקלט מאפריקה. נכון להיום, שוהים בישראל כ-60 אלף מבקשי מקלט מאפריקה, כתשעים אחוז מהם מסודן או מאריתריאה. מבקשי המקלט ממדינות אלה זוכים להגנה קבוצתית מפני גירוש, אך משרד הפנים מסרב לבדוק את בקשותיהם למקלט ולכן איש אינו מוכר כפליט.

בתקופה האחרונה החל גירושם של כאלף פליטי דרום-סודן, לאחר שהמדינה הפסיקה את ההגנה הזמנית שהוענקה להם, וכן הוכרז על תחילת כליאתם של מבקשי המקלט המגיעים מגבול מצרים במתקן הכליאה שבקציעות לתקופה ממושכת של שלוש שנים. את הצעדים האלה מאפשרת אווירה ציבורית עוינת כלפי מבקשי המקלט, שהסלימה עם התבטאויות קיצוניות ומסיתות של נבחרי ציבור ופקידים בכירים.

כותרת ההפגנה – "צעדה עם ניצולי שואה ודור שני" גררה הרבה תגובות זועמות על "ההשוואה" בין השואה לבין הנעשה במדינת ישראל. בסרטון שמלווה את פרסום ההפגנה מספרת בכמן על היכרותה עם מבקשי מקלט, הרחוקים מאוד מן התדמית הציבורית שיצרו להם, ומסבירה מה הקשר שהיא רואה בין השואה למצב בישראל: "רוב המטפלים בבית האבות הם תושבי אריתריאה שהגיעו לארץ והם המטפלים הכי טובים שיש לנו, עם סבלנות, עם חיוך על הפנים. בגלל זה כל כך נגע בי הסיפור הזה עם דרום תל אביב. להפוך עם תרבותי כמו גרמניה, לעם אכזר, עם של חיות – הצליחו במשך עשר שנים. אני כל הזמן חשבתי איך הם הצליחו? עכשיו אני רואה איך מצליחים לעשות את זה בישראל".

ח"כ דב חנין שהשתתף בהפגנה כתב בעמוד הפייסבוק שלו מוקדם יותר היום: "לאורך המאה ה-20 היו אלה היהודים שנרדפו, ברחו ונתקלו בדלתות חסומות. בצדק ביקרנו את חסימת הדלתות בפני הנרדפים. מדינת ישראל עצמה הוקמה על ידי פליטי פרעות, אנטישמיות, רדיפות ובהמשך גם השמדה. מה שהיה שנוא עלינו – אל נעשה לאחרים!".