דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

יהודי, מוסלמי ונוצרי נפגשים. זו יכולה להיות התחלה של בדיחה. אבל זו אינה בדיחה. זה הסיפור של המחזה "נתן החכם", שכתב המחזאי הגרמני גוטהורד אפרים לסינג במאה ה-18.

המחזה מנסה לצייר לנו עולם מופלא, שבו שוררות אחווה וסובלנות בין כל הדתות והעמים, ימות המשיח ממש. אבל גם אז כמו היום, מדובר באשליה. המציאות מוכיחה, שדבר לא השתנה.

בישראל 2022, על רקע המתיחות הדתית בירושלים, גל הטרור ברחבי הארץ והאנטישמיות באירופה, מחזה כזה יכול לפחות לחמם את הלב. אבל "נתן החכם" אינו מחזה חכם במיוחד, אלא נאיבי ומיושן, שמתרחש בימי הביניים ועדיף היה שיישאר שם.

במרכז ההצגה, שביימה נעה וגנר, סיפור אהבה, שבו מעורבים נערה יהודיה, לוחם נוצרי ושליט מוסלמי. הסיפור הולך ומסתבך ואנחנו מקבלים טלנובלה רב תרבותית, מביכה ואפילו לא מצחיקה.

גם לגבי המשחק, אינני איש בשורות. השחקנים נקלעו, לדעתי, לסיטואציה בלתי אפשרית, שבה עליהם לגלם דמויות שטוחות וסטריאוטיפיות. קשה להצליח במקרה כזה. גם הבימוי היצירתי משהו לא מצליח לחלץ אותם מהפלונטר.

אהבתי את התפאורה הצבעונית ואת המוזיקה העכשווית, שעזרו לי לשרוד את ההצגה הלא מעניינת הזו. לא מתאים לתיאטרון החאן, שמתיימר להיות איכותי, מקורי ורלוונטי.