Skip to content

"ג'ון גבריאל בורקמן" בתמונע: בדרמה של איבסן שומרים נגיעה גם מהקהל

הבמאי הוותיק יוסי יזרעאלי לא עושה חיים קלים לקהל: הדרמה המורכבת של איבסן מרחפת מעל ההצגה, אבל אינה חודרת למחזור הדם שלה. קשה להתחבר לעלילה ולדמויות, שסובלות רוב הזמן. קצת הומור לא היה מזיק, גם ברגעים קשים

"ג'ון גבריאל בורקמן" בתמונע: בדרמה של איבסן שומרים נגיעה גם מהקהל

הבמאי הוותיק יוסי יזרעאלי לא עושה חיים קלים לקהל: הדרמה המורכבת של איבסן מרחפת מעל ההצגה, אבל אינה חודרת למחזור הדם שלה. קשה להתחבר לעלילה ולדמויות, שסובלות רוב הזמן. קצת הומור לא היה מזיק, גם ברגעים קשים

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

המחזה של איבסן, שנכתב לפני יותר ממאה שנים, עוסק בנושאים שמוכרים לנו היטב בימינו: תשוקה כפייתית להון שלטון, התנגשות קטלנית בין קפיטליזם חזירי לבין ערכים של אהבה, תרבות, יצירה ושמירה על הטבע.

גאווה, נקמה והחמצה. שימקו ושמואלוב. צילום: ניקול דה קסטרו

זהו מחזה על גאווה, נקמה והחמצה, ועל יפי נפש, במובן הטוב, שנלחמים נגד העולם המודרני והחומרני.

ואיך ההצגה? פחות טובה מהמחזה. הבמאי הוותיק יוסי יזרעאלי לא עושה חיים קלים לקהל. הדרמה המורכבת של הנריק איבסן מרחפת מעל ההצגה, אבל אינה חודרת למחזור הדם שלה.

יזרעאלי טוען שהוא מאמין בתיאטרון "מורכב", שמצליח "לשחרר". מה זה תיאטרון מורכב? החיים מורכבים. תיאטרון צריך להיות, בין השאר, מעניין, מרגש, מצחיק, עצוב, מרגיז, מטלטל, מעורר. תיאטרון צריך ליצור חוויה חד פעמית אצל הצופים. ובעיקר – לא לשעמם.

תמונות יפות. צילום: ניקול דה קסטרו

צריך הרבה אומץ כדי להעלות את המחזה "ג'ון גבריאל בורקמן". צריך הרבה יצירתיות כדי להפוך אותו למעניין על הבמה. ההצגה של אנסמבל אספמניה מתנהלת באיטיות, לעיתים בפאתוס. קשה להתחבר לעלילה ולדמויות, שסובלות רוב הזמן. כמה מהדמויות שומרות נגיעה, אבל לא מהסיבות שאנחנו מכירים, אלא כדי לסמל את הניכור שבו אנו חיים. אפשר לחבר את זה, אם רוצים, לתקופת הפוסט קורונה. הבעיה, שההצגה שומרת נגיעה גם מהקהל.

יש בהצגה כמה תמונות יפות. אהבתי את הבמה הריקה (מלבד כיסא שמוצב באמצע). היא מסמלת, לכאורה, ריקנות, אבל בעיקר מאפשרת לקהל להפעיל את הדמיון ולשחקנים – חופש פעולה. בין השחקנים בולטים שלום שמואלוב, דליה שימקו והדר גלרון.

"ג'ון גבריאל בורקמן" היא הצגה מאתגרת, פסימית וקשה לעיכול ובעיקר – לא מתחנפת לקהל. קצת הומור, לדעתי, לא היה מזיק. גם ברגעים קשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דו"ח המבקר ירמי עמיר / הצגת בכורה

★★★★★

המחזה של איבסן, שנכתב לפני יותר ממאה שנים, עוסק בנושאים שמוכרים לנו היטב בימינו: תשוקה כפייתית להון שלטון, התנגשות קטלנית בין קפיטליזם חזירי לבין ערכים של אהבה, תרבות, יצירה ושמירה על הטבע.

גאווה, נקמה והחמצה. שימקו ושמואלוב. צילום: ניקול דה קסטרו

זהו מחזה על גאווה, נקמה והחמצה, ועל יפי נפש, במובן הטוב, שנלחמים נגד העולם המודרני והחומרני.

ואיך ההצגה? פחות טובה מהמחזה. הבמאי הוותיק יוסי יזרעאלי לא עושה חיים קלים לקהל. הדרמה המורכבת של הנריק איבסן מרחפת מעל ההצגה, אבל אינה חודרת למחזור הדם שלה.

יזרעאלי טוען שהוא מאמין בתיאטרון "מורכב", שמצליח "לשחרר". מה זה תיאטרון מורכב? החיים מורכבים. תיאטרון צריך להיות, בין השאר, מעניין, מרגש, מצחיק, עצוב, מרגיז, מטלטל, מעורר. תיאטרון צריך ליצור חוויה חד פעמית אצל הצופים. ובעיקר – לא לשעמם.

תמונות יפות. צילום: ניקול דה קסטרו

צריך הרבה אומץ כדי להעלות את המחזה "ג'ון גבריאל בורקמן". צריך הרבה יצירתיות כדי להפוך אותו למעניין על הבמה. ההצגה של אנסמבל אספמניה מתנהלת באיטיות, לעיתים בפאתוס. קשה להתחבר לעלילה ולדמויות, שסובלות רוב הזמן. כמה מהדמויות שומרות נגיעה, אבל לא מהסיבות שאנחנו מכירים, אלא כדי לסמל את הניכור שבו אנו חיים. אפשר לחבר את זה, אם רוצים, לתקופת הפוסט קורונה. הבעיה, שההצגה שומרת נגיעה גם מהקהל.

יש בהצגה כמה תמונות יפות. אהבתי את הבמה הריקה (מלבד כיסא שמוצב באמצע). היא מסמלת, לכאורה, ריקנות, אבל בעיקר מאפשרת לקהל להפעיל את הדמיון ולשחקנים – חופש פעולה. בין השחקנים בולטים שלום שמואלוב, דליה שימקו והדר גלרון.

"ג'ון גבריאל בורקמן" היא הצגה מאתגרת, פסימית וקשה לעיכול ובעיקר – לא מתחנפת לקהל. קצת הומור, לדעתי, לא היה מזיק. גם ברגעים קשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן