• כסף יש, אך כמו במקרים רבים – ניצולי השואה אינם נהנים ממנו
• איך ניצולי שואה יכולים לעמוד מנגד לנוכח עוולות נגד זכויות האדם?
• ניצולי שואה: אצלנו שומעים רק כשמנפצים חלונות ומבעירים צמיגים
• ניצולי שואה: ילדותם היתה עשוקה, וגם הטיפול בהמשך לא משהו
• ניצולי שואה ותיקים לא מתים, אלא נמוגים במשרד לאזרחים ותיקים
• בגלל חוסר תיאום וכפילויות, ניצולי שואה נופלים בין הכסאות 

סידרה בשם "תעודת זהות", ששודרה בטלוויזיה הישראלית ב-1978, הביאה בשבעת פרקיה מספר נושאים שהם מאושיות החברה הישראלית. אחד הפרקים הוקדש ל"כלל והפרט"- הבירוקרטיה. הבמאית נילי טל הביאה סרט תיעודי על הבירוקרטיה במחלקת מהנדס העיר תל אביב. ראינו שם בין היתר אנשים דוחפים עגלות קנייה עמוסות תיקים מרופטים, שחלקם נופלים ודפיהם הקרועים  מתפזרים לכול עבר, עפים ונדרסים. כל תיק כזה היה אזרח. תושב תל אביב.

במקרה שלנו, התיק הוא ניצול שואה, או מוסד שפועל מטעמו.

בהקשר זה ברצוני להעיר משהו שנוגע לכל האנשים שבידיהם הופקד הטיפול בנושא הניצולים, בין אם הם רבי יחס, מתנדבים או שכירים, בין אם הם אנשי אקדמיה עם קבלות בתחומם ובין אם הם בדרג ביצועי. בייחוד אמורים הדברים לגבי הדירקטורים, חברי ועדות ציבוריות וכיוצא באלה, אישים בעלי עבר מרשים בתחום הרפואה, החברה, הכלכלה, מנהל עסקים ועוד. כשם שהקריטריונים למינויים עוסקים בכישורים, הם חייבים, במקרה של ניצולי שואה, לענות גם על כמה מבחנים פשוטים. לא יכול לכהן מישהו בכל רמה שהיא אם יש לו לב של אבן. לא יכול לכהן מישהו שעוסק בשרידי שואה אם הוא טכנוקרט, מצוין ככל שיהיה, ואין לו אמפתיה מלכתחילה לניצולים. לא יכול לכהן גבר או אישה בכל מישור אם הוא רואה לפניו תיק ולא אדם, ולא סתם אדם, אלא ניצול שואה.

כן, זה אולי לא אובייקטיבי.  שיהיה סובייקטיבי. הניצולים סבלו לא רק כאובייקטים, אלא כסובייקטים מאוד. ולכל אחד שואה משלו. זה אמור בין השאר לגבי כל הפונקציונרים ללא יוצא מן הכלל בחברה להשבת רכוש. הרכוש אינו של המדינה ואינו שלהם, הוא של הניצולים. בין אם מדובר בכספים שנתקבלו מחו"ל או מרכוש הנספים בארץ. ומדובר גם בנפש, ולא רק ברכוש. ואם הפנייה שלנו נבעטת בגסות, אני נפגע מאוד.

עם זאת, במקרה זה של החברה להשבת רכוש, יש איזו זיק של תקווה עם מינויו של מיכה חריש ליו"ר החברה ושל ד"ר ישראל פלג כמנכ"לה.

מיכה חריש היה חבר כנסת במשך 23 שנים, כיהן גם כיו"ר ועדת הכספים וכתת יושב ראש של ועדות אחרות בכנסת. הוא נחשב לאחד מחברי הבית  החרוצים. הוא כיהן כשר המסחר והתעשייה וגם כמזכ"ל מפלגת העבודה, תפקיד שנתבקש למלא שוב כאשר מפלגת העבודה הייתה זקוקה לשיקום. בכל תפקידיו בעבר היה ידוע כאדם הגון וישר. הוא ניצול שואה.

ד"ר ישראל פלג היה, בין השאר, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, קונסול ישראל בפילדלפיה, מנכ"ל המשרד לאיכות הסיבה ומרצה אקדמי בתקשורת המונים. גם במשק הפרטי הוא מילא תפקידים בכירים.

 אם מכאן ואילך העניינים יתנהלו  בתבונה, בדין, בצדק וברגישות, יש סיכוי שאותו חלק של כבשת הרש שמיועד לצרכים הערכיים של הניצולים ימצא את פתרונו.

זרקור – האתר של צבי גיל | דף הפייסבוק של צבי גיל