ארכיון הקטגוריה: פרוזה

מה מותרת הנובלה? על הספרים "בעל חיים" של רון דהן ו"פרשת בטאוויה" של סימון לייס

בספרים כמו בחיים, הגודל לא תמיד קובע, ורומאן קצר או נובלה יכולים להיות מוצלחים הרבה יותר מספר עב-כרס. עם זאת, נובלה היא תבנית שקשה מאוד לכתוב במסגרתה. היא לא חדה ותמציתית כסיפור קצר, ומאידך היא צריכה להיות מאורגנת כך שתשאיר את הקורא חסר נשימה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים, שירה | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

הניצחון בקרב הוא ההפסד במערכה: על הספר "אמן השלילה" של אורן קקון

הספר "אמן השלילה" של אורן קקון מבקש להציג את מבקרי הספרות והתרבות באופן נלעג, כמי שסובלים משנאה עצמית. אלא שדווקא כיוון שקקון עושה זאת בכישרון רב, הוא למעשה הפסיד במערכה: הוא משתמש בכלי האדון בכדי לפרק את ביתו של האדון, הוא הוכיח שהביקורת נחוצה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , | להגיב

פשוט ליהנות מהדרך? על הספר "חנויות קינמון; בית המרפא בסימן שעון-החול" של ברונו שולץ

כמו בכל ספר טוב, גם הסיפורים בספרו של ברונו שולץ "חנויות קינמון; בית-המרפא בסימן שעון-החול" אינם "זורמים". הם דורשים מן הקורא שיתעכב עליהם, שיתענג עליהם, שיקרא בין השורות. האם המאמץ משתלם?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

חומות של שרירותיות: על הספר "תקלה בקצה הגלקסיה" של אתגר קרת

כמו בספריו הקודמים, גם רבים מן הסיפורים ב"תקלה בקצה הגלקסיה" של אתגר קרת, מבקשים לפרוע את הסדר של המציאות, משקפים את החיים כשרירותיים וחסרי פשר. חלקם עושים זאת באופן מעולה, חלקם נראים כאילו מישהו הצמיד אקדח לרקתו של הסופר וכפה עליו לכתוב אותם

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

הומור-עצמי כתרפיה: על הספר "פתח גדול מלמטה" של אסתר פלד

"פתח גדול מלמטה" של אסתר פלד הוא אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה, ולא לריק הוא זכה בפרס ספיר. פלד מתארת באופן מושחז וכן את הגיבורה הראשית ואת רגשותיה, ומשלבת באומנות בין הומור עצמי, אמפתיה ועומק ספרותי והגותי. האופן שבו מחטטת הגיבורה בפצעיה הוא בעיניי בעל ערך תרפויטי לקורא, שיכול להזדהות בנקל עם הגיבורה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות

פרוזה בשירה: על הספר "על אהבה אני רוצה להגיד" של גילית חומסקי

גם בספרה "על אהבה אני רוצה להגיד", גילית חומסקי מביאה את סגנון כתיבתה הייחודי, "פרוזה בשירה". מחד, לשפת הסיפורת של חומסקי יש ריתמוס של שירה, בכתיבה שלה יש משהו מאוד נעים לאוזן; אך מאידך, לריתמוס הנעים יש גם אפקט מאלחש: הוא נעים מדי, חסר הפתעות או מעקשים ובעיקר לא חורג מן השורה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים, שירה | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

אנתרופולוגיה להמונים: על הספר "אלמוניות" של אגור שיף

הספר "אלמוניות" של אגור שיף עוסק אף הוא בסופרים ובספרות. הקוראים אמנם נהנים להציץ, אך זו מציצנות אנתרופולוגית שלא גורמת להזדהות או קרבה. נחמה פורתא היא שהספר שופע ציטוטים יפים שגרמו לספר לזהור אליי, ולו לרגע

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

מי הם העניים החדשים? על הספר "קולות – עוני חדש בישראל" של עמיה ליבליך

הספר "קולות – עוני חדש בישראל" של עמיה ליבליך מציג פסיפס אנושי מרתק של אנשים הישגיים שרכשו השכלה אקדמית ופתאום מבינים שכל העניין של השכלה "לא מוכיח את עצמו". יחד עם זאת, הניתוח של המחברת את הראיונות הוא מעט לוקה בחסר, מה שמעלה את השאלה האם "עוני חדש" הוא פשוט עוד אחד מרעידות-המשנה של "קץ שלטון האחוסלים"?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות

אני אתגעגע אליכן לילה ואלנה: על "הסיפור של הילדה האבודה", הכרך האחרון בסדרת "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה

כמו שלושת אחיו הגדולים, גם בן הזקונים למשפחת "החברה הגאונה" הוא מרתק ומהנה. עם זאת, בהשוואה לשאר הילדים המוצלחים במשפחה – ואין מה לעשות, במשפחה כמו במשפחה ההשוואות הללו הן בלתי-נמנעות – "הסיפור של הילדה האבודה" הוא לדעתי הפחות מוצלח מבין הארבעה • ומספר מילים על התרגום המופתי של אלון אלטרס • היו שלום אלנה ולילה. אני אתגעגע אליכן

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

קומסי-קומסה: על הספר "קליפת אגוז" של איאן מקיואן

הספר "קליפת אגוז" של איאן מקיואן מסופר מבעד לעיניו של עוּבּר ברחם אימו, אולם למרות נקודת התצפית המרעננת, התחושה היא שהספר אינו מחדש הרבה. התוצאה היא נקודת תצפית שהיא ספק-חדשנית ועלילה שהיא ספק-מעניינת, וכמו שיודע כל בר בי רב, כאשר יש ספק כפול ("ספק ספיקא") כנראה שאין כאן כלום

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | סגור לתגובות