ארכיון הקטגוריה: פרוזה

מי הם העניים החדשים? על הספר "קולות – עוני חדש בישראל" של עמיה ליבליך

הספר "קולות – עוני חדש בישראל" של עמיה ליבליך מציג פסיפס אנושי מרתק של אנשים הישגיים שרכשו השכלה אקדמית ופתאום מבינים שכל העניין של השכלה "לא מוכיח את עצמו". יחד עם זאת, הניתוח של המחברת את הראיונות הוא מעט לוקה בחסר, מה שמעלה את השאלה האם "עוני חדש" הוא פשוט עוד אחד מרעידות-המשנה של "קץ שלטון האחוסלים"?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | להגיב

אני אתגעגע אליכן לילה ואלנה: על "הסיפור של הילדה האבודה", הכרך האחרון בסדרת "החברה הגאונה" של אלנה פרנטה

כמו שלושת אחיו הגדולים, גם בן הזקונים למשפחת "החברה הגאונה" הוא מרתק ומהנה. עם זאת, בהשוואה לשאר הילדים המוצלחים במשפחה – ואין מה לעשות, במשפחה כמו במשפחה ההשוואות הללו הן בלתי-נמנעות – "הסיפור של הילדה האבודה" הוא לדעתי הפחות מוצלח מבין הארבעה • ומספר מילים על התרגום המופתי של אלון אלטרס • היו שלום אלנה ולילה. אני אתגעגע אליכן

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פנאי, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , | להגיב

קומסי-קומסה: על הספר "קליפת אגוז" של איאן מקיואן

הספר "קליפת אגוז" של איאן מקיואן מסופר מבעד לעיניו של עוּבּר ברחם אימו, אולם למרות נקודת התצפית המרעננת, התחושה היא שהספר אינו מחדש הרבה. התוצאה היא נקודת תצפית שהיא ספק-חדשנית ועלילה שהיא ספק-מעניינת, וכמו שיודע כל בר בי רב, כאשר יש ספק כפול ("ספק ספיקא") כנראה שאין כאן כלום

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | להגיב

לא נדבק: על הספר "חופשת שחרור" של יהושע סובול

הספר "חופשת שחרור" של יהושע סובול כולל אמנם מספר תובנות מעניינות על תיאטרון ועל התיאטרליות של השואה, אולם העלילה בספר היא כה מפוזרת ושברי העלילה אינם נדבקים לכדי סיפור קוהרנטי

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | להגיב

משיח גם לא שומע ווקמן: על הספר "ווקמן" של מעין בן הגיא

במרכז הספר "ווקמן" של מעין בן הגיא עומד אתר תיירות בצפון הארץ. בכדי להבין את המציאות ויחסי הכוחות באתרים ביזאריים מעין אלו, התיאור שלהם חייב להיות קיצוני הרבה יותר – למשל, תיאור טראגי, סוריאליסטי או, רצוי יותר, גרוטסקי. שלא כמו האתר שעומד במרכז הסדרה "משיח", ב"ווקמן" אין דמות כזו שסוחפת את הקוראים והסיפור נותר ריאליסטי להחריד

פורסם בקטגוריה ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

על הספר "חוצה את הקו" של נלה לרסן

הספר "חוצָה את הקו" של נלה לרסן מתרחש לפני כמאה שנים בארצות הברית השסועה במאבקים לשוויון בין שחורים ולבנים, אולם מבחינות רבות הוא אקטואלי גם כיום, ולאו דווקא למאבק בין שחורים ולבנים

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , | להגיב

הבירוקרטיה של הרוע: על הספר "חמישים 2017-1967: סופרות וסופרים מן העולם כותבים על הכיבוש"

יש משהו שובה-לב, אפילו דון-קישוטי, במוטיבציה של עורכי הספר "חמישים 2017-1967" לגייס סופרים על מנת לנצל את שליטתם בשפה ולהפנות את תשומת הלב של העולם למתרחש בשטחים. יש כמובן צדק רב בטרוניה הקבועה לפיה הקהילה הבינלאומית היא צבועה אבל לדעתי היא משקפת את התפישה לפיה החיים בארץ ישראל הם חיים של דרישה מתמדת

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , | להגיב

האם המשפט הישראלי הוא משפט לאומי? על הספר "משפט כחול לבן" של ניר קידר

הספר "משפט כחול לבן" של ניר קידר סוקר פרשיות שונות מראשית הציונות שלשיטתו מראות כי שאלות שנוגעות לזהות ותרבות יהודית נדחקו מחוץ למשפט, וטוב שכך. אלא שבהיבט ההסטורי טענתו של קידר כמעט ואינו מעוגנת, ובמישור הפילוסופי היא אינה משכנעת

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

המציאות עולה על הדמיון: על הספר "כפר סבא 2000" של ג'וליה פרמנטו

הספר "כפר סבא 2000" של ג'וליה פרמנטו נבנה על גבי הרצח של אסף שטיירמן, הרצח שביצעו "בני טובים" בכפר סבא של שנת 1996. ככזה, הוא יכול להיות "או הצלחה ענקית, או רוב הסיכויים התרסקות איומה". ואכן, מעבר לתנאי הפתיחה המצוינים, "כפר סבא 2000" לא מצליח להתרומם והוא נותר משעמם וחיוור

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

כמה מעלות טובות: על הרומאנים הנפוליטאניים של אלנה פרנטה

כמו בשיר המפורסם בהגדה של פסח, "כמה מעלות טובות למקום עלינו" ("אילו… דיינו"), שלושת הספרים הראשונים ברומאנים הנפוליטאניים שלא אלנה פרנטה – "החברה הגאונה", "הסיפור של שם-המשפחה החדש" ו-"הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו" – נושאים כמה וכמה מעלות, שדי בכל אחד מהם לגרום להנאה מרובה לקורא, וצירופן יחד, כמו באפקט סינרגטי, רק מעצים את ההנאה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , | להגיב