ארכיון הקטגוריה: פרוזה

זכור ושמור בדיבור אחד: על "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" של רונית מטלון

קסמו של "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" הוא יכולתו לדבר למספר רב של קהלים. כשם שלפי המסורת היהודית שני היסודות של מצוות השבת ירדו לעולם בו-זמנית – "זכור ושמור בדיבור אחד" – כך "סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" מדבר סימולטנית הן לבני נוער והן למבוגרים

פורסם בקטגוריה ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

המשך! גבול לפניך. על הספר "אסתר ועדינה" של נגה אלבלך

הספר "אסתר ועדינה" של נגה אלבלך כולל שתי נובלות העוסקות בגבולות שטווינו סביב חיינו ועל הצורך והקושי לפרוץ אותם. הגיבורות של אלבלך מרחיבות את גבולות הדמיון שלנו, הן מאפשרות לנו ללכת צעד אחד מעבר למה שאנשים שכבולים במוסכמות מעזים לעשות

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות

יש פרוזה אחרת? על הספר "אין זיכרון אחר" של רועי חסן

כחמש שנים אחרי שהוציא את ספר שיריו הראשון, רועי חסן מוציא ספר סיפורים קצרים ראשון, "אין זיכרון אחר". האם כשם ששינה את פניה של השירה העברית, חסן מחולל דבר דומה בפרוזה העברית? תלוי איזה סיפור אתם קוראים

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , | סגור לתגובות

אין אמת, יש את הטנק: על הספר "הטנק" של אסף ענברי

הספר "הטנק" של אסף ענברי הוא ספר פרוזה מצוין שכתוב ביד אמן. אולם פרט לכך שמדובר בספר פרוזה מעולה, החשיבות העצומה שלו היא בשירות החשוב שהוא עושה להנחלת המתודולוגיה ההיסטורית

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , | סגור לתגובות

עלון שבת פוסט-מודרני: על הספר "על מלחמה וסקס: דמיון מוסרי בישראל של היום"

"על מלחמה וסקס: דמיון מוסרי בישראל של היום", שכתבו ניטה שוחט, דיוויד ברומוויץ' ויואב רינון, הזכיר לי את עלוני השבת הנפוצים בציבור הדתי. כמו עלוני השבת, גם הספר הזה מבקש לקחת טקסטים עתיקים מאוד ומשתמש בהם בכדי לקדם רעיונות פוליטיים. הקשר ההדוק, הדוק מדי, שבין הטקסטים הקנוניים הללו לאירועים פוליטיים ספציפיים הוא בעיניי ההפך מהליך שמעודד דמיון

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

מה מותרת הנובלה? על הספרים "בעל חיים" של רון דהן ו"פרשת בטאוויה" של סימון לייס

בספרים כמו בחיים, הגודל לא תמיד קובע, ורומאן קצר או נובלה יכולים להיות מוצלחים הרבה יותר מספר עב-כרס. עם זאת, נובלה היא תבנית שקשה מאוד לכתוב במסגרתה. היא לא חדה ותמציתית כסיפור קצר, ומאידך היא צריכה להיות מאורגנת כך שתשאיר את הקורא חסר נשימה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים, שירה | עם התגים , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

הניצחון בקרב הוא ההפסד במערכה: על הספר "אמן השלילה" של אורן קקון

הספר "אמן השלילה" של אורן קקון מבקש להציג את מבקרי הספרות והתרבות באופן נלעג, כמי שסובלים משנאה עצמית. אלא שדווקא כיוון שקקון עושה זאת בכישרון רב, הוא למעשה הפסיד במערכה: הוא משתמש בכלי האדון בכדי לפרק את ביתו של האדון, הוא הוכיח שהביקורת נחוצה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

פשוט ליהנות מהדרך? על הספר "חנויות קינמון; בית המרפא בסימן שעון-החול" של ברונו שולץ

כמו בכל ספר טוב, גם הסיפורים בספרו של ברונו שולץ "חנויות קינמון; בית-המרפא בסימן שעון-החול" אינם "זורמים". הם דורשים מן הקורא שיתעכב עליהם, שיתענג עליהם, שיקרא בין השורות. האם המאמץ משתלם?

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , | סגור לתגובות

חומות של שרירותיות: על הספר "תקלה בקצה הגלקסיה" של אתגר קרת

כמו בספריו הקודמים, גם רבים מן הסיפורים ב"תקלה בקצה הגלקסיה" של אתגר קרת, מבקשים לפרוע את הסדר של המציאות, משקפים את החיים כשרירותיים וחסרי פשר. חלקם עושים זאת באופן מעולה, חלקם נראים כאילו מישהו הצמיד אקדח לרקתו של הסופר וכפה עליו לכתוב אותם

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , | סגור לתגובות

הומור-עצמי כתרפיה: על הספר "פתח גדול מלמטה" של אסתר פלד

"פתח גדול מלמטה" של אסתר פלד הוא אחד הספרים הכי טובים שקראתי השנה, ולא לריק הוא זכה בפרס ספיר. פלד מתארת באופן מושחז וכן את הגיבורה הראשית ואת רגשותיה, ומשלבת באומנות בין הומור עצמי, אמפתיה ועומק ספרותי והגותי. האופן שבו מחטטת הגיבורה בפצעיה הוא בעיניי בעל ערך תרפויטי לקורא, שיכול להזדהות בנקל עם הגיבורה

פורסם בקטגוריה טורים, ספרות, פרוזה, רשמים | עם התגים , , , , | סגור לתגובות